כשהיה בן תשע חזר אונרש מג'רי הביתה אחרי הלימודים, וסיפר להוריו בדיחה ששמע בכיתה בבית הספר בבודפשט. זו הייתה בדיחה שעסקה בשואה, ובמקום לצחוק, אמו ניגשה אליו בכעס וסטרה על פניו. "אנחנו יהודים", אמרה לו, "ולא מדברים ככה אצלנו". כך, באמצע שנות השמונים, גילה מג'רי – ששמו הפרטי היום הוא יהונתן - שהוא בעצם יהודי. כשקרסה ברית המועצות נפתח בעירו בית ספר יהודי באווירה דתית אורתודוקסית, ושם הוא למד על היהדות. "אחרי פחות משנה כבר הייתי פעיל בבני עקיבא ושמעתי מוזיקה חסידית", הוא מספר. "בגיל 15 עברתי ברית מילה, ומיד אחר כך הייתה לי הזדמנות לנסוע לארה"ב ללמוד בישיבה. למדתי שנתיים בתיכון דתי יהודי בניו־יורק, ואז המשכתי לישיבה גדולה. שהיתי יותר מעשר שנים בארה"ב, למדתי בישיבות ובמקביל למדתי שיווק באוניברסיטה".
כשחזר להונגריה עבד בשיווק בטלוויזיה. "נסקתי מקצועית והגעתי עד לתפקיד סמנכ"ל השיווק בתחנת הטלוויזיה השנייה בגודלה במדינה. במקביל גם קצת 'ירדתי מהדרך' מבחינה דתית, והתגרשתי. אחרי עשר שנים זרקו אותי מהעבודה, ברוך השם, וחזרתי בתשובה שוב, הפעם בדרך החסידית של חב"ד. התחתנתי שוב ויש לי חמישה ילדים".
רוב יהודי בודפשט שרדו, כי לא היה זמן לשלוח אותם למחנות. אנדרטת הנעליים על הדנובה | צילום: שאטרסטוק
במראהו ובדמותו של מג'רי, בן 51, אין כעת שום רמז לתהפוכות ולשינויים שעבר בילדותו ובנעוריו. עם החליפה, הכיפה השחורה והזקן המעוצב הוא נראה כמו רב אירופי אורתודוקסי מעודכן לכל דבר. מג'רי חבר בארגון שמארח אותי כאן, "איגוד הקהילות שומרי תורה" (EMIH), וההבדל בינו ובין שליחי חב"ד בעיר הופך אותו ליהודי המוכר והמשפיע ביותר כיום בהונגריה: מג'רי לא הגיע מבחוץ אלא נולד כאן, דובר הונגרית כשפת אם ומרגיש לחלוטין חלק מהתרבות ההונגרית. זה ניכר בכל מקום ב־48 השעות שבהן אני מתלווה אליו – אולפני רדיו, דיונים, שיחות רחוב, צילומים לתוכנית טלוויזיה וגם במשרד לענייני האיחוד האירופי, במתחם ממשלתי בלב בודפשט. שם אנחנו נפגשים, כשהשר יאנוש בוקה, שמונה לא מזמן לשליח מיוחד למלחמה באנטישמיות, מארח קבוצה של ראשי יהדות הונגריה לדיון במלחמה באנטישמיות – או בעצם דיון בדרכים להמשיך לקיים את המצב הנוכחי, שבו אין כמעט גילויי אנטישמיות במרחב הציבורי.
אנחנו מחפשים פינה שקטה לשוחח בה, ומוצאים אותה בבית קפה כשר, אחד ממוסדות כשרים רבים שאפשר למצוא כיום בבודפשט. "היציאה שלי לקדמת הבמה ולציבור ההונגרי הכללי קרתה בזמן הקורונה", הוא מספר. "יש לי הסמכה לרבנות, וביקשו ממני להעביר שיעורים ברשת. כמה ימים אחרי שהתחלתי קיבלנו טלפון מהרבנות הראשית לישראל, שהקימה בית מדרש מקוון בכמה שיותר שפות, והסכמתי להשתתף בו בשמחה. במקביל התחלתי לכתוב בלוג על יהדות באתר של העיתון הגדול ביותר בהונגריה. יום אחד, אחת הרשומות הופיעה בעמוד הראשי. זה דרבן אותי, ומאז כבר כתבתי מאות טורים שעוסקים בנושאים כמו 'מהו השטן' או 'האם יש חיים אחרי המוות' - לא דברים שקשורים ליהדות דווקא, אבל מזווית יהודית.
"במקביל, השיעורים המקוונים התקיימו בפלטפורמה הזו חמש פעמים בשבוע בשמונה בערב, ופתאום שמתי לב שמספרי הצופים עולים: משלושים לחמישים, ואז למאה אנשים. לא פרסמנו שום דבר, הכול מפה לאוזן. אחרי כמה חודשים כבר היו 300 או 400 צופים בכל שיעור, זה כבר לא מעט, והרוב לא יהודים. הרחבתי את מעגל הנושאים וגם התחלתי ללמד את ספר היסוד של חסידות חב"ד, התניא - לא מילה במילה אלא ברעיונות: מהי נפש, מהו יצר הרע, נפש א־לוקית לעומת נפש בהמית וכדומה".
הדוגמה הישראלית
היום יש לו יותר מ־43 אלף עוקבים בפייסבוק: "לא שילמתי אגורה לקידום, הכול אורגני. פתחתי גם ערוץ יוטיוב לפני כמה חודשים, כרגע יש שם 15 אלף עוקבים והוא במגמת עלייה". יש לו שתי משרות רשמיות: הראשונה היא מנהל התקשורת והדובר של חב"ד הונגריה, תחת הנהגתו של הרב הראשי האורתודוקסי של הונגריה ויו״ר EMIH הרב שלמה כובש, והשנייה היא מנהל אתר חדשות החוץ Neokohn, העוסק בעיקר בישראל ובארה"ב. "זהו האתר היהודי הכי גדול בהונגריה, ואני העורך הראשי שלו. זו שליחות, כי גם פה כותבים שטויות על ישראל והתפקיד שלנו הוא לומר את האמת לציבור ההונגרי. כמעט בכל יום אני מופיע בתקשורת ההונגרית כרב או כפובליציסט ומומחה לענייני ישראל".
הפריחה שלך בתקשורת קשורה גם לכך שהונגריה הולכת לכיוון שמרני ימני מאז שוויקטור אורבן עלה לשלטון?
"בלי ספק. פעם בשבועיים ביום שישי אני אורח קבוע בתוכנית הבוקר של התחנה הכי גדולה בהונגריה. לא מזמינים לשם כומר, לא כומר ורב - רק אותי. אז נכון שאני קולח ויודע להתבטא היטב בהונגרית, אבל בכל זאת – רב זה לא מובן מאליו".
אומרים על ההונגרים שהם לאומנים. אולי אתה עלה תאנה, כדי להוכיח שהטענות לא נכונות?
"יכול להיות. האנטישמי הישן חושב שיהודים אינם יכולים להיות הונגרים אמיתיים, כי יש להם נאמנות לישראל. זו אנטישמיות כמו בתקופת פרעה. והנה יש יהודי שנולד פה, שמשלם מיסים ומדבר את השפה, לא מישהו שלמד את השפה ומדבר במבטא זר אלא אחד משלהם. אני לא בטוח שהאנטישמיות נעלמה - אנשים עדיין לא אוהבים יהודים, גם בהונגריה. אבל זה לא בא לידי ביטוי בשטח. אורבן שולט ביד חזקה, ומה שהממשלה רוצה חודר לכל שכבות האוכלוסייה, לאט אבל בטוח. לא טרנדי בהונגריה לשנוא יהודים, כי הממשלה אוהבת אותם.
"הסיבה הראשונה לכך, וצריך לשים את זה על השולחן, היא החברות בין נתניהו לאורבן. הם עוזרים זה לזה. שנית, הפוליטיקה של אורבן היא נגד האיחוד האירופי. הוא לא רוצה לעזוב את האיחוד, אבל מאוד לא רוצה שהאיחוד יהפוך למשהו דומה לארה"ב. הוא מעוניין שמדינות אירופה יהיו חזקות, עצמאיות ולאומיות בתוך האיחוד. ומי הדוגמה הכי טובה למדינת לאום חזקה? ישראל. באמת, ככה חושבים בהונגריה. בתוך ים של ערבים יש מדינה אחת קטנה שמצהירה על עצמה כמדינה יהודית - בשביל הונגריה זאת דוגמה ומופת לכך שהדבר אפשרי יחד עם שמירה על יחסים טובים עם המערב ועם כלכלה חזקה. הסיבה השלישית היא שהאיחוד האירופי בדרך כלל נגד ישראל, ואורבן רוצה להיות לעומתי כלפיהם אז הוא בעד ישראל".
אז ההונגרים חושבים שאנחנו העם הנבחר? מהר מאוד זה יכול להתהפך לאנטישמיות.
"היהודים הם עם מיוחד, אין מה לעשות. בקושי 15 מיליון איש, ואין יום שעובר בלי שיהודי נמצא בעמוד הראשון של העיתונים. או שזה על מדינת ישראל, או שזה על וודי אלן או שזה על מארק צוקרברג. מדי פעם חיובי, מדי פעם שלילי. אנחנו כל הזמן בכותרות ועושים רעש שאין דומה לו בעולם. יש 300 מיליון אינדונזים, אתה לא שומע עליהם בכלל. וזאת רק דוגמה, כמובן.
"על המציאות הזאת אפשר להסתכל בשתי דרכים. האחת, שזהו העם הנבחר. האחרת, שזהו השטן. כמובן, כשהיהודים אומרים שהם העם הנבחר זה לא אומר שהם יותר טובים, אלא שיש לנו יותר מצוות לעשות, יותר חובות. אבל ברור ואפשר להבין למה גויים חושבים אחרת ורואים את זה לפעמים באופן שלילי".
"היהודים ההונגרים פטריוטים". מצעד השלום השנתי בבודפשט לציון סיום הכיבוש הסובייטי | צילום: איי.אף.פי
באפריל יתקיימו בחירות בהונגריה, ולאורבן יש סיכוי להפסיד בהן. אם כך יקרה, יש חשש מהתפרצות של האנטישמיות ההונגרית?
"השלטון הבא לא צריך להיות נגד ישראל כדי שנרגיש את השינוי. אורבן בעדנו עד כדי כך שגם מישהו נייטרלי יכול ליצור בעיה. יכול להיות בהחלט שהמועמד השני, אם ינצח, יאמץ את הדרך האירופית כלפי ישראל, כלומר יתייצב נגדה. זה לא יהיה טוב כמובן".
איך יהדות הונגריה ואתה, שמייצג אותה בתקשורת, מתכוננים ליום סגריר כזה?
"אנחנו לא מתכוננים. אנחנו לא עושים פוליטיקה, ולא תומכים בצד כזה או אחר. מקווים לטוב, וזה לא תפקידנו להכריע. יש לי קול אחד. נצביע, נקווה וננסה לעמוד על זכויות היהודים כאן ועל זכויותיה של מדינת ישראל, אם יהיה צורך. אם לא יהיה צורך, עדיף.
"להונגריה יש הרבה רווחים מהיחסים הטובים שלה עם ישראל. התיירות, למשל. מדי שנה מגיעים לכאן כמעט חצי מיליון ישראלים, וזאת עובדה שמסייעת מאוד למיגור האנטישמיות שעוד יש פה. כשאתה לא מכיר מישהו, קל לך יותר לשנוא אותו. כשאתה רואה בבודפשט כל כך הרבה ישראלים, תיירים טובים שמניעים את הכלכלה ואוהבים את הונגריה, זה מצמצם פערים".
אחרי השואה ולפניה
בשיטוט ברחובות בירת הונגריה, בולטת העובדה שאין כאן כמעט מוסלמים, בוודאי בהשוואה לערי בירה אחרות באירופה. כשאני שואל את מג'רי איך הונגריה מצליחה למנוע הגירה מוסלמית, אף שהיא כפופה לחוקי ההגירה של האיחוד האירופי, הוא מזכיר, בראש ובראשונה, את הגדר. "יש גדר של מאות קילומטרים בגבול סרביה, שהוקמה בעשור הקודם", הוא מסביר. "היא הדבר הראשון שמונע כניסת מהגרים. היא נמצאת ממש על גבול אמנת שנגן, שמותר להציב בו גדר. אבל גדר לבדה לא תעצור את ההגירה לאורך זמן. אם גרמניה נותנת למוסלמים להיכנס, אחרי כמה שנים הם יגיעו גם לפה עם דרכונים אירופיים. העניין הוא שאם הכלכלה לא משהו, המהגרים לא באים. וכרגע יש יותר הזדמנויות כלכליות בגרמניה וצרפת. בצחוק אני אומר שהאינטרס היהודי הוא שהכלכלה כאן לא תפרח יותר מדי. כמובן, זה בהומור. יש פה אנטישמיות אבל זאת אנטישמיות ישנה, לא חדשה שנובעת מהגירה".
כיהודי מישראל שהוא גם דור שלישי לשואה, מעניין אותי אם יהודי הונגריה רואים בשהות שלהם פה שהות על תנאי, עד שיעלה עליהם שוב הכורת.
"היהודים ההונגרים פטריוטים ולא עוזבים את הונגריה, בניגוד ליהודים בפולין או ברוסיה, למשל. אנחנו מאוד לוקאל־פטריוטים. מי נשאר פה אחרי השואה? מי שהייתה לו זהות יהודית חזקה הלך לאמריקה או לארץ ישראל. נשארו קומוניסטים, או מי שלא היו מספיק יהודים. ויש גם מי שלא היו יכולים לצאת מטעמים אישיים. אחרי 'המרד ההונגרי' ב־1956 הלכו עוד חלק, ונשארו פה 150 אלף יהודים בערך. אבל כל הזמן הייתה פה קהילה יהודית תחת השלטון הקומוניסטי, שרצה להראות שהוא לא פוגע בדתות. הייתה שחיטה יהודית, היה חלב כשר".
מה מייחד היום את יהדות הונגריה ממדינות אחרות מסביב, נניח רומניה במזרח אירופה או איטליה במערב?
"היהודים ההונגרים התגאו בכך שהם הונגרים. יהודי הונגריה תמיד דיברו את השפה המקומית, גם האורתודוקסים, ופחות דיברו יידיש. זה בוודאי נכון לערים הגדולות. במובן הזה יהודי הונגריה דומים ליהודי גרמניה, שמרגישים את עצמם אזרחים לכל דבר ועניין במדינה. בגדול התשובה היא שיהודים מרגישים נוח לחיות פה".
"קשה לייצג בתקשורת את ישראל מאז 7 באוקטובר". הרב מג'רי מתארח בתוכנית רדיו מקומית | צילום: אריאל שנבל
בהונגריה חיים בערך 9.6 מיליון איש, קצת פחות מאשר במדינת ישראל. הקהילה היהודית כאן היום מקבילה בגודלה לעדה הדרוזית בישראל. "אנחנו קהילה קטנה, אבל ההשפעה שלנו גדולה", אומר מג'רי. "בתרבות, בפוליטיקה, בכלכלה ובאמנות, גם היום ובטח בעבר, יש לקהילה היהודית ייצוג גדול הרבה יותר מגודלה האמיתי".
זה בדיוק מה שהאנטישמים טוענים.
"נכון, יש משהו בניצוץ היהודי שתמיד רוצה לשנות את העולם, לעשות, לקחת אחריות על הכלל - וזה לא חייב להיות דרך לימוד תורה ושמירת מצוות אלא גם בדרכים שרחוקות מהיהדות הקלאסית, מהקומוניזם ועד הליברליזם".
היחס האוהד של ממשל אורבן ליהודי הונגריה הוא פועל יוצא מהקשרים הטובים עם ישראל, או שאלה שתי סוגיות נפרדות?
"זה מסתדר יחד מצוין. מסתכלים פה על יהודי הונגריה כעל חלק מהעם ההונגרי, מה שלא נכון לגבי למיעוטים אחרים בהונגריה. בעיני רבים מההונגרים יש ברית יהודית־נוצרית, שקצת מזכירה את היחס של האוונגליסטים בארצות הברית לישראל וליהודים. אבל זה לא רק זה. צריך להבין שאין ספרות הונגרית בלי היהודים. הרבה מהזמרים והשחקנים ההונגרים הם יהודים. להונגריה יש בערך שלושים פרסי נובל, ו־80 אחוז מזוכי הפרס ההונגרים הם יהודים".
חברות שבזכותה לא קיים טרנד שנאת יהודים בהונגריה. נתניהו ואורבן בביקור ראש הממשלה בבודפשט, בחודש אפריל | צילום: איי.אף.פי
כל הנתונים האלה היו נכונים גם בגרמניה לפני השואה. זה לא ממש עזר אז ליהודים, לא בהונגריה ולא בגרמניה.
"לקהילה היהודית כאן יש המשכיות. רוב היהודים בבודפשט שרדו בשואה. מלחמת העולם השנייה התחילה בהונגריה מאוחר, ב־1944, כמעט בסוף המלחמה. משלוחי היהודים מכאן נמשכו רק שמונה חודשים, לעומת ארבע שנים כמעט בפולין. יהודי הונגריה חיו גם בערים הגדולות וגם בעיירות קטנות, והנאצים לקחו בתחילה את היהודים מהעיירות הקטנות ושלחו אותם לאושוויץ. עד שהם הצליחו להגיע לבודפשט המלחמה כמעט נגמרה. פשוט לא היה זמן לקחת את יהודי בודפשט למחנות. לכן יהודי הונגריה בחלקם הגדול נשארו כאן אחרי המלחמה, כי לא חוו חוויה נוראית כמו במדינות השכנות. התוצאה היא שיש פה קהילה מתמשכת עם שורשים מלפני מלחמת העולם השנייה, דרך הקומוניזם ועד ימינו.
"בגרמניה יש היום כ־200 אלף יהודים, אבל מי הם? רובם הגיעו מרוסיה או ירדו מהארץ, יש מעט מאוד יהודים בעלי שורשים בגרמניה של לפני המלחמה. אני לא יודע אם זה טוב או לא, אבל העובדה היא שהיהודים בהונגריה היו אחראים על הרבה מאוד דברים שעיצבו את המדינה הזו, בימי הקומוניזם וגם הקפיטליזם. זה ייחודי למזרח אירופה וגם למערב אירופה".
כשאתה מתראיין בכלי תקשורת בהונגריה בשנתיים האחרונות, אתה מרגיש שקשה לסנגר על ישראל?
"הממשלה ההונגרית בעד ישראל ובתקשורת כאן יש הרבה פחות תעמולה אנטי־ישראלית, אבל עדיין קשה לייצג את ישראל מאז 7 באוקטובר. המלחמה הייתה ארוכה, והרבה אנשים מקבלים את החדשות שלהם ברשתות החברתיות, שם יש המון שקרים והמון פייק. גם מי שכן צורכים את החדשות שלהם מהתקשורת קוראים בעיקר כותרות. כשאתה רוצה להגן על מדינת ישראל, ההסבר צריך להיות הרבה יותר מורכב מאשר בכותרות, שבדרך כלל יהיו בעד הפלסטינים פשוט כי הם החלשים כביכול. זו דרכו של עולם ובטח עולם התקשורת. העדיפות שלי היא להגן על מדינת ישראל, אבל יש הרבה דברים שמעניינים את ההונגרי הממוצע הרבה יותר: אוקראינה, כלכלה, אירופה. ישראל נמצאת אולי במקום העשרים, ובסדר עדיפויות כזה אתה קורא רק את הכותרות, וקשה מאוד לייצר כותרות בעד ישראל".
לקט קהילות
אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר בבודפשט, ולא רק לתיירים יהודים, הוא בית הכנסת ברחוב דוהני. זהו בית הכנסת הגדול באירופה והחמישי בגודלו בעולם, והוא שייך לזרם הנאולוגי, הייחודי ליהדות הונגריה. "בתוך הקהילה, הקו הנאולוגי ייחודי מאוד", אומר מג'רי. "זאת לא בדיוק אורתודוקסיה ולא בדיוק קונסרבטיביות. קשה להסביר בעיקר כי הם עצמם, חברי הקהילה, לא בטוחים מה זה בדיוק אומר. בתוך הקהילה הזו מתחוללת שיחה שבמסגרתה הם רוצים לקבוע מחדש מהו יהודי ניאולוגי - כן שומר תורה ומצוות, לא שומר תורה ומצוות. בכל מקרה אין הרבה מחברי הקהילה הזו שבאים בכל שבת לבית הכנסת, הרוב מגיעים רק בחגים. מנהיגי הקהילה שומרים ברובם שבת כהלכתה אבל זה פלואידי - אם לא מותר לך משהו ואסור לך משהו, קשה לשמור על קהילה חיה ופועמת".
המלחמה הורגשה בקהילה היהודית כאן?
"לא תופתע לשמוע שיש הרבה מחלוקות בקהילה היהודית כאן, בין חב"ד לנאולוגים למשל. מתווכחים הרבה על שטויות, כמו תמיד בין יהודים. אבל שני דברים מאחדים אותנו: מדינת ישראל וזיכרון השואה. אלה שתי פרות קדושות. לא תמצא כאן יהודים אנטי־ציוניים. יש יהודים שלא אכפת להם והם אדישים, ויש כאלה שאוהבים את ישראל".
יש הגירה ישראלית להונגריה?
"מעט, אבל הכלכלה כאן פחות קורצת לישראלים מאשר במדינות אחרות באירופה. גם השפה ההונגרית נחשבת קשה יחסית ללימוד. בפסח שעבר, חב"ד עשו סדר בבודפשט לכ־1,200 ישראלים שגרים פה. והקשר בין הקהילה היהודית הוותיקה לישראלים הוא טוב. הם לא מעורבבים בגלל הבדלי מנטליות, אבל הקשר טוב יותר מאשר במדינות אחרות כמו ארה"ב למשל".
כשיהודי הונגריה חושבים על "פלאן בי", תוכנית המילוט שלהם, הם חושבים על ארה"ב או על ישראל?
"בכנות, לדעתי הם חושבים על ארה"ב. אני אישית ציוני, אבל ישראל היא מדינה לא פשוטה. אף אחד לא עובר לישראל כדי לחיות כמו מלך. צריך לעבוד אצלכם פי שניים כדי לשמור על רמת חיים כמו שיש פה. המנטליות שונה, התרבות שונה. זה קשה. אשתי ואני נוסעים בכל חודשיים לישראל, וכמעט בכל פעם היא נאנחת כשאנחנו חוזרים ואומרת שהיה לא פשוט.
"יש בדיחה מפורסמת על מטוס שמגיע מנתב"ג לניו־יורק בסוף דצמבר. הטייס אומר לנוסעים 'שבו במקום בבקשה, לא לעמוד עד שלא נעצור סופית', ואז מוסיף: 'למי שעדיין יושבים, שיהיה לכם חג מולד שמח. למי שעומדים, חנוכה שמח'. לפעמים אנחנו קצת מרגישים כמו ההונגרים, ממשיכים לשבת כי ככה הטייס ביקש. ועדיין, בתור יהודים יש בארץ הקודש משהו שמושך אותנו אליה שוב ושוב".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
