"תקציב הביטחון צריך לחזור ל-6 באוקטובר. אסור לשחק בכלכלה"

הנאום שנשא השבוע מנכ"ל משרד האוצר אילן רום בכנס החשב הכללי, היה הראשון מאז כניסתו לתפקיד, לפני כחצי שנה. וזה לא היה נאום שגרתי, אלא משא תוכחה כלפי משרד הביטחון. אבל את הכותרות גנב ראש הממשלה שדיבר על משק אוטרקי, על הבידוד המדיני הגובר ועל הצורך של ישראל להיות "סופר ספרטה". במשרד האוצר לא אהבו את הדברים, וגם ראש הממשלה נדרש להוציא הבהרה אחרי הבהרה. לאחר שהמשפטים הספורים גרמו לטלטלה בבורסה ונוצר חשש להשפעות בינלאומיות, נתניהו כינס מסיבת עיתונאים שאת מחציתה ניהל באנגלית, לאוזני המשקיעים בחו"ל.

"הדברים הועצמו יחסית למה שהוא אמר", סבור רום, "הוא דיבר על הצורך להחזיר לפה ייצור של תחמושת ונשק. הוא לא הובן נכון ותיקן את עצמו בהמשך, ואני שמח שתיקן".

לעצם הדברים, הוא נוטה לקבל את הראייה המפוכחת שהציג נתניהו בנאומו. "במדינות אירופה אנחנו מתחילים להרגיש דברים לא נוחים, מקבלים כתף קרה מהרבה מקומות. התארכות המלחמה לא טובה למדינת ישראל בהרבה תחומים. אני מקווה שהיא תסתיים בקרוב בניצחון מלא, אסור שבסיומה חמאס יעמוד על הרגליים. אנחנו עכשיו בווקטור לא טוב, אני מקווה שאחרי שננצח הווקטור ישתנה לטובה. בזמן מלחמת שלום הגליל גרתי במילאנו, והיה מצב בינלאומי קשה. מצבנו היה הכי טוב אחרי ששת הימים, אחרי אנטבה, אחרי ניצחונות מזהירים. אני צופה שכך יהיה גם אחרי הניצחון הזה, אחרי שישראל מיצבה את עצמה כמעצמה אזורית. אנחנו צריכים לחשוב על עצמנו ככאלה ולהתנהג ככאלה".

את רוב הקריירה המקצועית שלו עשה אילן רום כאיש צללים. על שולחנו במשרד המנכ"ל ניצבות מזכרות אוריינטליות משהותו הממושכת במזרח הרחוק, שם שהה במסגרת תפקידו כאיש מבצעים במוסד. "אבא שלי גם עבד במוסד, גדלתי באיטליה", הוא מספר. הוא עצמו שירת 25 שנים במוסד. "גרנו לא מעט שנים באירופה ובמזרח. היינו בשליחויות ארוכות עם המשפחה, בסך הכול כתשע שנים בחו"ל". תפקידו האחרון של רום במוסד היה ראש חטיבה, המקביל לדרגת תת־אלוף.

איך הייתה החוויה שלך כאדם דתי במוסד?

"אתה נתקל באתגרים דתיים כמו כל חייל שנאלץ לחלל הרבה שבתות. כשהתחלתי את העבודה במוסד ביקשתי הדרכה ממורי ורבי הרב דרוקמן. כדרכו להשאיר את שיקול הדעת לשואל, הוא אמר לי 'מה שצריך תעשה, מה שלא צריך אל תעשה'".

כשפרצה המלחמה עם איראן כבר היית במשרד האוצר. אני מניחה שכאיש מוסד עסקת בנושא לא מעט. היה קשה לראות את זה מרחוק?

"הרגשתי שמחה גדולה, חגגתי עם המשפחה, שהייתה שותפה למאבק לאורך השנים ושילמה מחירים. לראות ניצחון על אויב שהייתה לנו מלחמה איתו עשרות שנים, מלחמה סמויה, מדי פעם גלויה. שוכחים שב־92' הם הפילו לנו שגרירות בבואנוס־איירס. אני אישית אמרתי הלל".

אתה רואה את זה כניצחון?

"חד־משמעית, אני לא רואה איך אפשר לראות את זה אחרת. האיום הגרעיני לכל הפחות הוסג אחורה מאוד. ברור שאפשר לבנות מחדש, אבל מדובר בהשקעה של שנים רבות והון עצום. גם באיום של הטילים, לקחנו אותם המון אחורה והרסנו להם את יכולת הייצור. אלה דברים שלוקח שנים והון עתק לשקם".

יש דיווחים שהם מנסים לשקם יכולות, והמוטיבציה שלהם בוודאי גדולה, לשקם את הכבוד הלאומי.

"מוטיבציה הייתה גם קודם. איראן היא מדינה עם חזון, שהציבה לעצמה יעד להשמיד את מדינת ישראל ועבדה כדי להגשים אותו. אנחנו מנענו את זה ממנה. אחד הלקחים שלנו מ־7 באוקטובר זה להסתכל על יכולות, לא על כוונות. ישראל מנעה מהם יכולות והחזירה אותם הרבה מאוד אחורה. יחזרו שוב, נמנע מהם שוב. הכוונות יישארו עד שהמשטר הזה יתחלף".

ישראל צריכה לפעול להחלפת המשטר באיראן?

"המשטר באיראן חייב להתחלף, זה יהיה טוב לעולם. יכול לעלות משטר יותר קיצוני, אבל בדרך כלל זה לא קורה. איראן מורכבת מהרבה לאומים ויכול להיות גם שהיא תתפרק לכמה מדינות, כמו יוגוסלביה".

היה צריך לבצע את ניסיון החיסול בקטאר?

"אני חושב שהאויבים שלנו לא צריכים לישון בשקט בכל מקום בעולם. אסור שתהיה להם חסינות".

נראה שהחמצנו את ההזדמנות לפעול בקטאר, לא תהיה עוד אחת.

"בתחום הזה כל יום הוא הזדמנות. כל יום שהם חיים הוא הזדמנות שהם יפסיקו לחיות. ראשי מערכת הביטחון נדרו שכל מי שהיה מעורב ב־7 באוקטובר לא יחיה, כמו אחרי מינכן. ייקח כמה שייקח, מדינת ישראל צריכה להשלים את המלאכה עד תומה. ברור שזה יותר מורכב עכשיו, אבל הכי מורכב זה שיהיה פה עוד 7 באוקטובר. וכדי שזה לא יקרה, ישראל צריכה להמשיך לחסל את האויבים שלה. מי שרוצה להשמיד את עם ישראל, צריך להשכים ולהורגו".

הלקח של יום כיפור

כבוגר מערכת הביטחון, לביקורת שלו כלפיה יש משקל רב. בנאום שנשא השבוע אמר רום: "להוצאות הביטחוניות צריך שתהיה תקרה, ולפעמים עושה רושם כי התקרה גבוהה כל כך עד שאינה נראית. וכשאין תקרה, אין יעילות ואין התייעלות. חיפשתי וחקרתי, אך במשך השנתיים האחרונות לא מצאתי צעד של התייעלות כלכלית בתחום ההוצאות הביטחוניות".

איך קורה שאיש מערכת הביטחון יוצא נגד תקציב הביטחון?

"להפך, דווקא בגלל זה. הייתי חלק מהמערכת, חלק מהקונספציה. ב־7 באוקטובר הבנו שצריך להסתכל על יכולות ולא על כוונות, וכשמסתכלים על כל האיומים עלינו – איראן, חיזבאללה, סוריה, חמאס, תימן, עיראק, כל אלה ירדו משמעותית ביכולות. היום יש לאיראן פחות טילים שמגיעים לישראל, פחות יכולות ייצור. אי אפשר לנהל את האיומים כאילו אנחנו באותו מקום של 6 באוקטובר. אחרי ששילמנו מחיר דמים תרתי משמע כדי להוריד את האיומים בעשרות אחוזים, לא יכול להיות שהמחיר יהיה גבוה יותר כדי להתמודד עם פחות איומים".

אולי הבעיה הייתה שהיינו בתת־תקצוב ולא היינו ערוכים לאיומים.

"מה שהוביל ל־7 באוקטובר זה לא גודל הצבא או היכולות, לא זה מקור הבעיה. היו בעיות אחרות של קונספציה, של הכלה ואי טיפול באיומים, של התגוננות במקום התקפיות. דברים שהיום נגמלנו מהם. היה אוהל של חיזבאללה בתוך שטח ישראל שלא טיפלנו בו, היה כמעט פיגוע נוראי בצומת מגידו. היום מחסלים בלבנון שניים־שלושה מחבלים בשבוע, תוקפים בסוריה, באיראן, בקטאר. בשביל זה לא צריך צבא גדול יותר, כל היכולות כבר היו. צריך תפיסת ביטחון חדשה, עם ניהול סיכונים. בוועדת נגל הצבא הציג שלושה תסריטים, המקסימלי נקרא 'צה"ל במיטבו'. המשמעות שלו זה שאין כלכלה למדינת ישראל. אי אפשר לנפנף בפאניקה. הכוח היום לא נבנה על בסיס מפת האיומים החדשה. צה"ל נערך עשרות שנים מול שלושה איומים: סוריה, חיזבאללה וחמאס. האיומים האלה השתנו לחלוטין. צבא סוריה, שנבנה עשרות שנים, הושמד לגמרי".

ראש הממשלה דיבר על הצורך לבנות פה יותר תעשיות ביטחוניות. יש לזה גם השפעות על תקציב הביטחון.

"אני בוודאי מסכים, צריך לעשות חשיבה ומסקנות ולעבור לייצר פה יותר דברים, או במקומות אחרים בעולם שימשיכו לספק לנו. גם זה יכול להיות. הרי אין לנו מכרות ברזל במדינת ישראל. יש חלקים בשרשרת הייצור שהם בחו"ל. יש לזה השלכות תקציביות, אבל זה לא בהכרח דורש תוספת. תקציב הביטחון הוא ענק, ובתוכו צריך לתעדף דברים. לא כל דבר ביטחוני דורש תקציב תוספתי. תעדפת נושא מסוים, אז תצמצם דברים אחרים שירדו בסדרי עדיפויות.

"לנגד עינינו צריך לעמוד תקציב הביטחון אחרי מלחמת יום כיפור. בעשור שאחר כך מדינת ישראל העלתה את תקציב הביטחון, וזה הוביל אותנו לטרגדיה כלכלית. אסור לחזור לזה. מערכת הביטחון לא תוכל להתקיים אם לא תהיה פה כלכלה חזקה. תקציב הביטחון צריך לחזור לממדיו ב־6 באוקטובר, עם תוספות נגל, שהן סבירות בעיניי. מערכת הביטחון צריכה להתכנס ולהגיד מה פחות חשוב. ואני לא רוצה לשמוע שסוגרים טייסת. אסור לשחק בכלכלה. אנחנו אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה ויקרה, וצריך לתת למשק להתאושש".

כל עוד המלחמה נמשכת, המשקולת הזו נשארת על הכלכלה הישראלית.

"אני חושב שנכנסנו לשלב האחרון של המלחמה. לצערנו לוקח הרבה יותר זמן ממה שהיינו רוצים, גם מהבחינה הכלכלית, גם השחיקה של המילואים. זה לוקח הרבה זמן מהרבה סיבות טובות. יש לנו שם עדיין עשרים חטופים חיים. התבשרנו שהמהלך לכיבוש עזה התחיל, אז הוא גם יסתיים, ואחרי זה לא נשאר הרבה".

רום ביקר השבוע גם את השימוש הבזבזני של צה"ל בימי המילואים, וטען כי "ניהול כלכלת ימי המילואים נעשה בלי מעצורים, בלי בקרה ולעיתים קרובות מדי חורג מכללי המנהל התקין". בשיחתנו הוא טוען שהדברים מגיעים גם לכדי פלילים. "אני שומע סיפורים מאנשים שאומרים שקונים מהם יין ובשר לעל האש, ומשלמים להם בימי מילואים. ספקים אומרים שהם מקבלים תשלום בימי מילואים. זה לא אירוע תקין, אי אפשר לעבור על זה לסדר היום. אני מצפה שמצ"ח תבדוק את זה". (תגובת דובר צה"ל: "התקשרויות בצה״ל עם ספקים נעשות בהתאם לפקודות ולהוראות הדין בלבד. באשר למקרה המתואר, לא הובאו בפנינו פרטי מקרה מסוים שניתן לבחון לגופו").

אילו צעדים נדרשים במערכת הביטחון?

"צריך לעשות רוויזיה, יש לזה עלות ישירה של מיליארדים. גויסו עשרות אלפי מילואימניקים, אבל בנתונים שלנו נגרעו משוק העבודה רק 17 אלף אנשים. הם עובדים במקביל. המשכורת הכפולה אולי טובה להם, אבל לא למקומות העבודה שלהם ולמשק. אנשים שנמצאים במילואים מאז 7 באוקטובר – למה הצבא לא מגייס אותם לשירות קבע? זה מיליארדים שאין לכבישים, לחינוך, לבריאות, לרווחה, לשגשוג וצמיחה. זה לא רק במילואים, נגל אמר השבוע שהצבא משתמש בחימושים לא נכונים. אם משתמשים בחימוש שעולה חצי מיליון דולר, כשאפשר להשתמש בחימוש שעולה 50 אלף דולר, אז יש פה בעיה".

יש גם נושאים שמלווים אותנו עוד מלפני המלחמה. אחרי ויכוח רב־שנים בסוגיית "הגדלות הרמטכ"ל", תוספות תקציביות ששולמו לפורשי צה"ל, בג"ץ פסל השבוע את הנוהל הזה.

"אנשי הקבע של מדינת ישראל צריכים לקבל את מלוא הכבוד והתגמול, אבל צריך לעשות הכול כחוק ובג"ץ אמר את דברו. אני חושב גם שצריך לעשות דיפרנציאציה הרבה יותר גדולה, בין הקצין או הלוחם שמשתחררים אחרי שנים בצבא ובין שאר המקצועות האזרחיים. יש רבים כאלה בצה"ל, משפטנים וכלכלנים. להם צריך להעלות את גיל הפרישה בצורה משמעותית. אני אומר את זה בצורה נקייה, כי לי אין אף הגדלה בפנסיה שלי".

זפת ונוצות

רום נולד בשעלבים וגדל בישראל ובאיטליה. הוא נשוי ואב לחמישה ילדים בוגרים. את משפחתו הקים בפתח־תקווה, בתקופה שבה חיו בישראל, מלבד שנה אחת שבה בחרו לגור בנצרים. "באנו ליישוב אחרי הסכמי אוסלו כדי לחזק את ההתיישבות. את הברית של הבן שלי ערכנו ביום העצמאות בנצרים", הוא מספר, ומגדיר את עצמו "איש ארץ ישראל השלמה".

לאחר 25 שנים במוסד פנה לעבוד במועצה האזורית בנימין ומונה שם לפרויקטור הקורונה. זמן קצר לאחר מכן הפך למנכ"ל המועצה, תפקיד שמילא כשנתיים וחצי. "יצאתי לפנסיה מהמוסד בתחושת סיפוק ושובע מהתפקיד אחרי שנים סוערות, וחיפשתי איך לתרום, עדיין בשירות הציבורי. אחרי שנים רבות של עיסוק באיומים חיצוניים, רציתי לעסוק בבעיות שבתוך המדינה", הוא משתף.

קשה לעבור מהצללים אל אור הזרקורים?

"זה מחיר שהייתי מוותר עליו בשמחה רבה. שכנים שלי לא ידעו מי אני, זה היה לי נעים".

איך מגיעים מהעולם ביטחוני למועצת בנימין ומשם למשרד האוצר?

"רוב השנים פיקדתי על אנשים וניהלתי אנשים, ואנשים זה אנשים בכל מקום. אני יודע לנהל סיכונים, לזהות בעיות עומק ולהגיע לפתרונות. במשך שנים עסקתי כל היום באנשים שנמצאים בסכנת חיים או לכל הפחות בסכנת אובדן חירות. בשלטון המקומי למדתי המון, הבנתי איך המדינה עובדת. אחרי 7 באוקטובר רציתי להגיע לשלטון המרכזי".

כאשר נודע מינויו למנכ"ל משרד האוצר, שמו לא היה מוכר בתחום. העיתונות הכלכלית ביקרה את המינוי וטענה שאין לו רקע כלכלי ומקצועי מתאים לאחד התפקידים המורכבים ביותר בשירות הציבורי. "לא לקחתי אישית את הביקורת", הוא אומר, "עוד לא ראיתי בשנתיים וחצי האחרונות מינוי שעבר בלי ביקורת. אדם משרת את המדינה עשרות שנים, אבל כשבאים למנות אותו לתפקיד פתאום הוא לא בסדר כי דוד שלו אמר משהו".

אתה מדבר על דוד זיני.

"אני לא מכיר אותו באופן אישי. לוקחים אדם שחירף את נפשו, ואפשר לגלגל אותו בזפת ונוצות כי הממשלה הזאת ממנה אותו. זה לא מקובל עליי. גם עליי הייתה ביקורת. זכיתי להיות בצל 25 שנים, ידעתי שלא יצליחו למצוא עליי כלום, אז מצאו שאני לא כלכלן. אכן אין לי תואר בכלכלה, מה לעשות שהתפקיד לא דורש תואר בכלכלה. כבר היו פה מנכ"לים שלא היו כלכלנים. אני עומד בכל הדרישות לתפקיד. תמיד יש ביקורת. היה גם בג"ץ, גם כי אני לא כלכלן וגם כי אני לא אישה. שלושה שופטי בג"ץ המליצו לעותרות למשוך את עתירתן. אגב, גם הממונה על התקציבים לא צריך להיות כלכלן.

"אנחנו רוצים למנות ממונה על התקציבים שלכל הדעות מתאים לתפקיד ויש לו עבר מפואר, ולא מאפשרים למנות אותו. יש סיבה, וזה לא אישי, לא במקרה שלו ולא במקרה שלי. לפקידים בכירים יש הרבה כוח, הם קובעים איך נראית המדינה שלנו. מי שלא רוצה שהממשלה הזאת תמנה, דואג לעכב את זה. מי שלא בשר מבשרה של המערכת, מנסים לעכב. מהרן פרוזנפר עבד כל חייו בצה"ל כקצין בכיר, תת־אלוף, היועץ הכספי לרמטכ"ל, אדם חכם, מוכשר, רב זכויות, הצליח בעסקיו, ועדיין הוא עובר מסכת ייסורים. אני חושב שזה גורע אנשים מצוינים מהשירות הציבורי. לא צריך להיכנע לתופעה הזאת. אני מחזק את כל האנשים הטובים שרוצים להיכנס לשירות הציבורי, לא לחשוש מזה. זה לא נעים אבל זה לא נורא".

איך אתה מתייחס לטענה שמתוך שמונה מינויים בכירים במשרד האוצר, לאף תפקיד לא נמצאה אישה?

"אני פמיניסט גאה, אני חושב שאין מספיק מנכ"ליות ומנהלות בכירות בממשלה. בזמנו שמעתי הרצאה מזהבית כהן (מנכ"לית קרן ההשקעות אייפקס פרטנרס; ר"מ) בנושא קידום נשים, היא אמרה לנו 'תמנו נשים ראויות; אם תמנו נשים פחות טובות, אתם עושים עוול למאבק הפמיניסטי'. הייתי שמח מאוד למנות בפעם הראשונה אישה כממונה על התקציבים. גם השר רצה להיות הראשון שממנה אישה. מקום המדינה הייתה חשבת כללית אחת, ממונה על השכר מעולם לא הייתה אישה. מראיינים הרבה מועמדים ומועמדות לתפקיד, ונבחר האדם הכי מתאים. זה תפקיד סופר־קריטי, אנחנו מחויבים למנות את האדם הטוב ביותר. התמונה הכוללת לא טובה, אבל המינויים כשלעצמם טובים. מצאנו שמהרן הוא המתאים ביותר לתפקיד הזה".

האוצר צריך להיות כעת לעומתי ולערער על תקציבי הביטחון, האם נכון להביא ממונה על תקציבים שהוא בשר מבשרה של המערכת?

"דווקא משום שבשנים הקרובות כלכלת ישראל תיקבע על בסיס גודל תקציב הביטחון, למהרן יש יתרון גדול. הוא מכיר את תקציב הביטחון על בוריו ויודע להגיד איפה אפשר לייעל. הוא יודע להגיד על כל שקל אם משתמשים בו נכון. לא יכול להיות שמערכת הביטחון תהיה מעל ההתייעלות. תקציב הביטחון יותר מהכפיל את עצמו, הוא מגיע לרמות של כמעט 30% מתקציב המדינה. זה לא יוכל להימשך ככה אם אנחנו רוצים להיות מדינה משגשגת, עם מערכת חינוך מצוינת, מערכת בריאות מצוינת, תשתיות וצמיחה".

החיים עצמם

הנושא הביטחוני מרכזי מאוד בשנתיים האחרונות, אבל אזרחי ישראל מוטרדים גם מנושאים כמו יוקר המחיה, תחבורה, פקקים, המחסור בחלב. מבקר המדינה מתח ביקורת חריפה על ניהול התחום האזרחי בתחילת המלחמה. לרבים יש תחושה שהמדינה לא מנוהלת.

"כשאתה נלחם על הקיום שלך אתה מתעסק קודם כול בזה, ועכשיו צריך לעבור לשלב הבא. ביססנו את קיומנו, ויש הרבה תחומים שצריך לטפל בהם. מאז שהגעתי אני עובד חזק על הורדת יוקר המחיה בתחום הפיננסי. זה יוזיל עלויות שאנחנו לא רואים אותן – בביטוח, באשראי. כשיהיו בנקים חדשים, שירותים בנקאיים יעלו פחות. הציבור לא מודע כמה אפשר לחסוך בתחום הפיננסי. רק מאגר אשראי עסקי שאנחנו מקדמים, עשוי לחסוך 5.5 מיליארד שקלים למשקי הבית בישראל. אנשים לא מסתכלים כמה עולה להם ביטוח משכנתא שהם מחויבים לעשות, צריך אוריינות פיננסית. אומרים שחסר חלב כי החגים יוצאים השנה באמצע השבוע, אבל חסר חלב כבר חודש. פעם גם היה מחסור בחמאה והיום כבר לא, כי פתחנו את החמאה לייבוא. קשה להביא שינויים בתחומים האלה, אבל חייבים. קשה פוליטית, מבחינה כלכלית־מקצועית יש תמימות דעים".

קל להפנות את האצבע לתקציב הביטחון, אבל יש הרבה תקציבים שהולכים לציבור החרדי, לחינוך בלי לימודי ליבה שלא תורם למשק, וגם לצרכים פוליטיים־קואליציוניים. שם לא נוגעים.

"אני לא עוסק בהיבטים הפוליטיים. אני חושב שכל ילד במדינת ישראל צריך ללמוד לימודי ליבה. אי אפשר להכריח, צריך לתקצב ילד שלומד לימודי ליבה במוסדות שלומדים באמת. זה בנפשנו".

הוא אומר שבמשרד "עובדים בכל המרץ" על תקציב 2026, אבל כבר עכשיו יש עיכוב בלוחות הזמנים, וספק אם המצב הפוליטי יאפשר העברת תקציב שייכנס לתוקף לפני תחילת השנה. 2026 תיפתח כנראה עם תקציב המשכי. "יש לנו עיכובים פוליטיים, המצב הקואליציוני ידוע. אנחנו ערוכים להניח תקציב, אני מקווה שתהיה כנסת שתאשר אותו".

אחד הנושאים שרום מתמקד בהם הוא שיפור המגזר הציבורי. "בעידן הדיגיטציה והבינה המלאכותית יש תפקידים רבים שמתייתרים. זה יאפשר לנו לצמצם את השירות הציבורי ולעלות באיכות, להעלות את השכר לעובדים הזוטרים כדי להביא אנשים טובים ולשמר אותם".

ומה אומר על זה ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות?

"אני בקשר טוב איתו והוא מכיר את הנושא, אבל צריך בשביל זה גם נציב שירות מדינה ואין לנו".

רום שואף שהתקציב הבא יכלול יותר מנועי צמיחה ומדבר גם על אפשרות של הורדת מיסים. "השר כבר דיבר על זה. צריך לעשות את זה בחוכמה. המיסים צריכים להיות מוכווני צמיחה. אחרי שהטלנו על הציבור צמצום כי היה צריך לממן את המלחמה, עכשיו צריך לאפשר לציבור לצמוח. שאנשים יוכלו ליהנות מהכסף שלהם, להשקיע, לשגשג".

בוויכוח שלו עם נגיד בנק ישראל בשאלת הריבית, שר האוצר סמוטריץ' אמר שאם לא יורידו את הריבית, משרד האוצר יוריד מיסים.

"באופן טבעי יש מתח בין משרד האוצר לבנק ישראל, לא כל דבר הוא דרמה. מדינת ישראל זכתה בבנק ישראל ובנגיד מצוין. אני חושב שצריך להקל על תושבי מדינת ישראל".

אחרי המלחמה הוא צופה לישראל הזדמנויות כלכליות משמעותיות. "מאז שאני פה הנענו תהליך של היום שאחרי. זה בראש ובראשונה גיאו־כלכלה, ההבנה של חשיבה כמעצמה אזורית. העובדה שהיום אנחנו מספקים מים, אנרגיה וגז למצרים וירדן, משפיעה על היחס שלהן למדינת ישראל, גם בתקופה קשה של שנתיים מלחמה שמאתגרת אותן מאוד. בחזון שלנו אנחנו רוצים להיות ספקי המים או לפחות טכנולוגיות המים והאנרגיה של ארבע המדינות הגובלות לנו. אני כולל בזה גם את סוריה ולבנון, תחת הסכמי נורמליזציה כאלה ואחרים. אנחנו מקדמים עכשיו פרויקט ענק של מתקן התפלה שיספק מים לירדן לשנים רבות. זה חשוב מאוד ליציבות האזורית. בהנחה שאחרי המלחמה יצטרפו עוד מדינות, כמו סעודיה, נוכל לחדש את המסדרון היבשתי ואת הפרויקטים הגדולים".