גשר הזהב

הכתבה בשיתוף מכללת הרצוג

מאז הקמתה לפני יותר מ־50 שנה, התבלטה מכללת הרצוג בתוכניות הלימוד לתארים השונים שהיא מציעה לא רק במקצועיות ובאיכות אקדמית, אלא גם ביכולת המיוחדת שלה לשלב קהלים מגוונים בחברה הישראלית. ממוסד מגזרי לכאורה, שיועד במקורו עבור תלמידי ישיבת הר עציון, הפכה המכללה לאחד המוקדים הגדולים בישראל להכשרת מורים במקצועות היהדות בפרט, ובמקצועות רבים נוספים. לאורך השנים פיתחו במכללה מודל הוראה שמחבר בין אוכלוסיות שונות בתוך מערכת החינוך הישראלית, תוך שמירה על הזהות האישית של כל אחד מהסטודנטים, ללא פשרות על האיכות והמקצועיות.

"בשנים האחרונות מכללת הרצוג מוצאת עצמה משמשת גשר בין הקהילות בחברה הישראלית". פותח פרופסור הרב יהודה ברנדס, נשיא מכללת הרצוג. "בליבת המכללה, בוגרי החינוך הממלכתי-דתי המייעדים עצמם להוראה בחמ"ד. הציונות הדתית עצמה משלבת בין תורה לחכמה, בין מסורת למודרנה, בין יהדות לציונות ודמוקרטיה, מה שמאפשר לנו לפתח שיח קשוב ומכיל עם קבוצות שונות באוכלוסיה שמזדהות עם אחד הקטבים, אבל מעוניינות להפתח גם לאתגרים אחרים. כך אנו מוצאים שפה משותפת עם הציבור החרדי בתחום התורה והאמונה, המסורת והיהדות, ויכולים בזכות זאת לקרב אותם ללימודים הכלליים ולהשתלבות בתעסוקה. באותה מידה אנו מוצאים שפה משותפת עם בוגרי החינוך הממלכתי בנושאי ציונות ומדינה, השכלה כללית ותרבות מודרנית, והדבר מאפשר להם לחבור לתכניות הלימודים של המכללה בלי מורא מפני ההיבטים הדתיים והאמוניים שבהם"

החשיפה יכולה לערער את תפיסת העולם?

"גשר חזק ויעיל הוא גשר שדורכים עליו מבלי שהוא נרעד ומתערער - עלינו לסגל את שתי התכונות הללו. ראשית, אמונה שאינה מתערערת מכוח המפגש עם דעות אחרות ואינה חשה מאוימת מכך. התכונה האחרת היא הנכונות להיות קצת בבחינת 'אסקופה הנדרסת', במובן המטאפורי. המתבונן מבחוץ עלול לחשוב שאנו מוותרים ומתפשרים על השקפותינו, דרכנו החינוכית או דרישותינו האקדמיות. ולא היא. סבלנות וסובלנות אינם פשרנות וחולשה, כאשר הם באים מחוסן ובטחון באמונה, הם משקפים את הרצון לקרב ואת היכולת לקבל כל אחד בכבוד.

"זו אינה עמדה פוליטית, זו חשיבה בסיסית המחייבת כל מורה ומחנך כלפי כל אחד מן התלמידים בכיתתו, זו הדרך היחידה בעינינו להצלחה חינוכית. 'חנוך לנער על פי דרכו' נכון גם לקהילות. אף על פי שאין לנו כוונות פוליטיות, ברור לנו שהדרך החינוכית הזאת אמורה להשפיע גם על הפוליטיקה החברתית בישראל. זו הדרך, ולא כוחנות וכפיה, לגבש חברה ישראלית רבגונית, בעלת אתוס משותף ונכונות לשיתוף פעולה בבנין העם והארץ".

אחת הדוגמאות לדבריו היא תוכנית מיתרים להכשרת מורים בבתי ספר משלבים, שהוקמה לפני עשור כדי להכשיר מורים להוראה בבתי ספר בהם לומדים ילדים דתיים וחילוניים יחד. התוכנית שומרת על הזהות האישית של כל קבוצה, אך גם מתוך מטרה ליצור מפגש מעשיר ומחנך המאפשר לכל תלמיד להכיר את השונה. תוכנית ההכשרה עובדת בשיתוף פעולה עם מגוון קהלים והיא ייחודית לא רק בארץ, אלא גם בתחום האקדמי בעולם בכלל. התוכנית משקפת את גישת המכללה להבנת המורכבות הטמונה בשילוב בין אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית.

ד"ר תהילה מלכה־דרמון, ראש תוכנית מיתרים וראש החוג להיסטוריה במכללת הרצוג, מסבירה שמה שמייחד את הלמידה במיתרים הוא הדגש על למידה דיאלוגית, התוכנית שואפת ליצור סביבה שבה הידע נבנה בשיתוף פעולה. "הרעיון של קהילות ובתי ספר משלבים זה היכולת לייצר שיח בין קבוצות שונות, ובשביל זה צריך שגם אופן הלמידה יהיה כזה. לא עוד תלמידים שיושבים בכיתה ומישהו זורק עליהם מידע, אלא למידה משותפת", היא מסבירה. "רבים מהקורסים שלנו הם בית־מדרשיים, זה אומר שמניחים טקסט במרכז ולומדים אותו ביחד. יש דגש לא רק על התוכן אלא גם על איך אנחנו לומדים אותו, איך הוא מתחבר למרחב הישראלי, מה הרלוונטיות שלו להיום. בשנים האחרונות מדינת ישראל מוצאת את עצמה מתמודדת עם סוגיות בוערות ושסעים חברתיים, ואנו מנסים ליצור מודל שאומר שכולנו צריכים ללמוד לחיות ביחד. לכן אנחנו מדברים הרבה על בירור ושמירה על הזהות, על איך נותנים לכל תלמיד לפתח את מי שהוא ועדיין ללמוד עם ילדים שונים ממנו. אנחנו מתבססים על מפגש בין עקרונות פדגוגיים כמו ההשקפות של האדמו"ר מפיאסצנה, שהדגיש לתלמידים שלא ישכחו שהם חלק ממשהו גדול ושיקבלו אחריות מתוך חיבור אישי לכלל; ויאנוש קורצ'ק, שאמר שצריך לאפשר לכל ילד לפתח את מי שהוא ואת החוזקות שלו.

ד"ר יהודית חסידה, רכזת תוכניות למגזר החרדי: "הסגל עובר הכשרה ולומד לדבר בשפה הנכונה ולהעביר את החומר האקדמי בהתאמה תרבותית מלאה, כדי לא לפגוע ברגשות לא מבחינת תוכן הלימודים ולא מבחינת ההבדל התרבותי בין המרצה והסטודנטים"

באדיבות המצולמת | יהודית חסיד

"אני מאמינה בחיזוק רעיון החיים המשותפים בחברה הישראלית ואני מוצאת בהרצוג את המקום המקצועי לעשות זאת. הרוח כאן היא של מקום שרואה את עצמו כפונה לכולם וזה לא מהפה ולחוץ. יש ניסיון אמיתי לחשוב על כל אוכלוסייה בפני עצמה אבל גם לסגל ראיית רוחב, ולקבל אחריות על החברה הישראלית".

יתרון התוכנית, אומרת דרמון־מלכה, הוא שבוגריה יכולים בסופה להגיע לכל בית ספר שהם יחפצו בו, "תוכנית מיתרים פותחת לסטודנטים המון אופקים תעסוקתיים, לא רק ממלכתי או רק ממ"ד. הכלים שאנו נותנים לסטודנטים מאפשרים להם להשתלב בכל סוגי בתי הספר. מובן שהיינו רוצים שישתלבו בבתי ספר משלבים, אבל לאור מצוקת המורים במערכת החינוך אנו שמחים על כל שיבוץ".

התוכנית הוקמה בשיתוף רשת החינוך מיתרים – רשת בתי ספר משלבים, ובשיתוף ראשי מכינות שתהו בינם לבין עצמם מה קורה כאשר החבר'ה שהם מחנכים לתרומה משמעותית בצבא משתחררים. "היכן ממשיכה רוח התרומה שהם קיבלו? ראשי המכינות סימנו בצדק את מערכת החינוך כמקום שבו צריך אותם", אומרת דרמון־מלכה.

תוכנית מיתרים מציעה תואר ראשון בחינוך ובהוראת היסטוריה, ותואר שני בניהול מערכות חינוך. היא פונה בעיקר לאנשים שכבר נמצאים בעולם החינוך כמו בוגרי עולם המכינות ומנהלי מוסדות אלה, אך גם לבעלי רקע אחר בחינוך, כגון מורות חיילות ומדריכים במסע ישראלי. "אנחנו מנסים ליצור בקבוצה שלנו מודל לחברה הישראלית, זה אומר שהקבוצה עצמה מורכבת מדתיים ומחילונים, מבנים ומבנות, מכלל החברה הישראלית שבאים ללמוד יחד לתואר בהוראה. זה הרבה יותר מתואר, נוצרת איזושהי חבורה לומדת שיש לה הרבה מאוד כוח ומשמעות".

הגשר בחברה הישראלית שעליו עמלים במכללת הרצוג בא לידי ביטוי במנעד רחב של פעולות. הרב מנחם שחור, מרכז תוכניות חרד"לים "עוז לישראל" במכללה, מציין את הגישה המיוחדת בתוכנית שלא נועדה רק להקנות ידע אקדמי, אלא גם לאפשר לסטודנטים להיות חלק מקהילת לומדים שמבוססת על שיתוף פעולה עם עולם בית המדרש.

"מצאנו בהרצוג נכונות עמוקה לתת שירות לכל אחד כמו שהוא, סוג של ענווה. אנחנו במכון עוז לישראל בונים את התוכנית, מביאים את המרצים להרצוג ויוצרים שיתוף פעולה אקדמי אמיתי, ברמה גבוהה. למשל, בלימודי הוראת התנ"ך בתוכנית בני הישיבות, מגיעים בוגרים מהרבה מאוד ישיבות חרד"ליות, והמרצים הם רבנים שהרצוג משכילים להכיר בהם כגדולים בתנ"ך, הם מקבילים מבחינתם לדוקטורים. גם בקורסים הכלליים שנלמדים במכללה יש קשב רב לצורכי התלמידים שלנו. יש למכללה מיומנות מדהימה בלתת לכל אחד את מה שהוא צריך מבלי להלביש עליו תכנים חיצוניים. יש הגינות ויושר מאוד גדולים גם בהתנהלות מול שותפים ומול תלמידים", מציין הרב שחור.

ארבע תוכניות, שתיים לנשים ושתיים לגברים, קיימות במכללה בתוכנית עוז לישראל:

תואר ראשון ללימודי הוראה ותעודת הוראה בתושב"ע, עם אשכול תנ"ך. זו תוכנית חד־חוגית ועבור בני הישיבות היא מהפכנית כיוון שהם משלימים אותה ביום לימודים אחד בשבוע, במשך שנתיים. "זה ארוז כל כך טוב ומדויק, כדי שהם יהיו פנויים גם ללימודי הישיבה".

תואר שני לגברים בהוראת תושב"ע בדגש על סוגיות חז"ל בתנ"ך והתאמתן לישיבות תיכוניות. התוכנית מתקיימת במתכונת בית מדרשית בשיתוף הרב נועם סמט וד"ר גלעד לנדאו. ששניהם, כמו גם הרב שחור, בוגרי הישיבה לצעירים ומכללת הרצוג. בתואר השני משתתפים ר"מים ממגוון ישיבות תיכוניות, ולדברי הרב שחור "נוצרת חבורה מאוד מגובשת שיושבת סביב לשולחן. אלה לא הרצאות רגילות אלא יותר אווירה סדנאית", הוא מתאר.

אצל הנשים, קיים מסלול דו־חוגי בתואר הראשון בהוראת התנ"ך, כשהלימוד נעשה ברמה גבוהה מאוד ובאווירה של מדרשה ויש מחנכות ומלוות לסטודנטיות. "הדגש הוא על לימוד ברמה גבוהה מרבניות ורבנים שמתמחים בלימודי התנ"ך, ומובילה את התוכנית הרבנית רעות לרר, שגם היא עצמה מומחית בתחום. הבוגרות יוצאות מהמכללה יודעות תנ"ך ומגיעות מוכנות מאוד למערכת החינוך".

התואר השני לנשים בהוראת תושב"ע נלמד ברובו באופן מקוון, מהבית. גם כאן מציין הרב שחור שהתוכנית נועדה להעביר את התלמידות לימודים יסודיים תוך התחשבות בחייהן. "מובילה את התוכנית הרבנית יוני האיתן, דמות חינוכית מוכרת ומוערכת והאווירה מאוד מחבקת, אווירה של בית מדרש רציני אבל בבית".

הרב שחור מדגיש את חשיבות הגשר שבונה המכללה למגוון קהלים. "הגישה מיוסדת על כבוד עמוק לכל חלק ולא על עיקרון של כור היתוך. לכן התלמידים אוהבים כל כך את התוכנית, למשל מועדי המבחנים נקבעים באופן שיתאים לישיבות. מעבר לזה, יש במכללה קשב בלתי נתפס לכל הערה הכי קטנה, אם יש משהו מתאים או לא מתאים בקורס מסוים. שיתוף הפעולה בין גופים כמונו שאנו מכון עצמאי, לבין המכללה, הוא מאוד הגון ונעים. כולם מרגישים בנוח, וכולם גם יכולים להתערבב עם מגוון קהלים עם הרבה כבוד לכל אחד".

מכללת הרצוג מצליחה להציע לכל אחד מהקהלים שבאים בשעריה תהליך אקדמי שמכבד את תרבותו וצרכיו. ד"ר יהודית חסידה, רכזת תוכניות למגזר החרדי במכללה, מספרת על תוכניות פורצות דרך שמיועדות לחבר בין העולם החרדי למוסדות האקדמיים בהכשרה להוראה, תוך שמירה על ערכים ומסגרות חינוכיות המיועדות למגזר החרדי. המכללה מציעה גם תוכניות הסבה לבוגרי תואר ראשון במקצועות אחרים, מתוך הבנה עמוקה של צורכי השוק והרצון להציע פתרונות אקדמיים שיסייעו לחרדים להשתלב במערכת החינוך. למשל תוכנית לבנות חרדיות בוגרות תואר ראשון מטעם האוניברסיטה הפתוחה שרוצות לעשות הסבה להוראת חינוך מיוחד. בשנה הבאה התוכנית תורחב גם להסבה להוראת מתמטיקה ומדעים.

הרצוג הייתה בין החלוצות לפתוח את שלוחת "נוות ישראל" ולאפשר לבוגרות מוסדות בית יעקב לעשות השלמה לתואר בהוראה, אחרי שקבלו את תעודת ההוראה, "השלוחה שאבה אליה סטודנטיות מכל הסמינרים כך שאנו יכולים להביט היום לאחור ולומר שכמעט כל בוגרת בית יעקב בעלת תואר אקדמי למדה בנוות ישראל. חלקן נושאות היום בתפקידים בכירים במערכת החינוך", אומרת ד"ר חסידה.

בשנים האחרונות התרחבו התוכניות לחרדים, והן כוללות תוכנית לתואר ראשון בהוראה בחינוך מיוחד, מדעי המחשב ומדעים, ותוכנית לנשים בשיתוף עם חסידות חב"ד. "זה מאוד חדשני במגזר החרדי", מציינת ד"ר חסידה. "את המעטפת הרוחנית החסידית הבנות מקבלות במדרשיית חב"ד ואנחנו במכללה נותנים את הדיסציפלינה של התואר". התוכנית הזו תתרחב בשנה הבאה גם לתחומים נוספים כמו לימודי הוראה בתחום המשחק והדרמה וגם לקהלים חדשים כמו חסידות קרלין.

"בדומה לכך, יש לנו גם גברים חרדים בוגרי ישיבות חרדיות או כאלו שהמשיכו בכוללים ורוצים להשיג תואר ותעודת הוראה. זה תהליך שהוא תוצאה מהשינוי שעובר על מערכת החינוך החרדית, שנכנסת לפיקוח משרד החינוך ובחלקה הופכת לממלכתית־חרדית (ממ"ח), שם נדרשת לא רק תעודת הוראה אלא גם תואר. התואר הזה מיועד להוראה בחינוך מיוחד, תנ"ך ולימודים כלליים. דוגמא לכך היא המעבר גם של חלק מהחסידויות לפיקוח הממלכתי חרדי, עבורם הקמנו תוכנית מיועדת לחסידות בעלזא שאליה מצטרפים מלמדים גם מחסידויות אחרות, שמותאמת לגברים מהזרם החסידי". זאת בנוסף לתכנית השלמה לתואר הקיימת עבור  גברים חרדים.

המעבר של בתי הספר העצמאיים החרדים לפיקוח תחת משרד החינוך מגדיל את הצורך בתוכניות האלה. "בחברה החרדית רבים פונים לעסוק בהוראה אבל במשך שנים מערכת החינוך החרדית הייתה עצמאית וסגורה. המעבר לפיקוח משרד החינוך מחייב תואר ותעודת הוראה. מאחר ויש הרבה בעלי תעודת הוראה ולא חסרים מורים בתלמודי התורה, הם צריכים להתאים את עצמם לדרישות של משרד החינוך. התגובות בסך הכול טובות ואנחנו גם שומעים נימה של הפתעה מהמורים אחרי שהם נחשפים לידע חשוב מאוד בחינוך".

לדבריה, הסטודנטים החרדים בהרצוג מקבלים את הסביבה המתאימה עבורם. "הלימודים בהרצוג נפרדים, בכלל כי המכללה דתית. בנוסף לכך, הסגל עובר הכשרה ולומד לדבר בשפה הנכונה ולהעביר את החומר האקדמי בהתאמה תרבותית מלאה, כדי לא לפגוע ברגשות לא מבחינת תוכן הלימודים ולא מבחינת ההבדל התרבותי בין המרצה והסטודנטים. כך הרצוג מעוררת את המוטיבציה ללמוד גם בקרב קבוצות שאף פעם לא היו באקדמיה. אגב, אנחנו נותנים לסטודנטים שלנו כלים ללמד גם מחוץ למגזר החרדי. הרי חסרים מורים במערכת ובמגזר החרדי עדיין קיימת פנייה גבוהה להכשרה להוראה כך שככל שחרדים יבואו עם ידע אקדמי טוב, רמה נאותה, הכשרה נכונה, יכולת לחצות את גבולות המגזר מבלי לפגוע בזהות האישית שלהם הם ישתלבו טוב יותר - במובן זה מכללת הרצוג ממלאת שליחות חינוכית ברמה לאומית".