לפני כשנה נכנס ח״כ צבי סוכות מסיעת הציונות הדתית ללשכתו במשכן הכנסת, לפגישה עם מפקד היחידה המרכזית של מחוז שומרון ויהודה במשטרה. על השולחן חיכתה לו הפתעה: תמונת־עבר שלו מתוך “קלסר החשודים" של ימ"ר ש"י, חתומה בידי מפקד היחידה אז, ניצב משנה אבישי מועלם, שהעניק אותה לסוכות.
במבט עכשווי, לנוכח האירועים שהתרחשו מאז, המחווה הזו והקשר בין השניים מקבלים הקשר רחב יותר. כזכור, נצ"מ מועלם נחקר במח"ש והושעה מתפקידו בעקבות חשדות שעלו נגדו כי כדי לזכות לקידום מצד השר הממונה איתמר בן־גביר, הוא הדליף מידע חסוי מחקירות של פעילי ימין, נמנע מלעצור חשודים בטרור יהודי ועוד. במסגרת הפרשה זומן גם ח"כ צבי סוכות בחודש פברואר לעדות במחלקה לחקירות שוטרים, בחשד כי הוא ומועלם פעלו לשבש חקירה, לאחר שסוכות הורשה לבקר בבית החולים את יחיאל אינדור, שנעצר בחשד שירה למוות בפלסטיני בן 19. אינדור נפצע קשה באותה תקרית מפגיעת אבן בראשו.
התמונה החתומה שהביא מועלם לסוכות | צילום: ללא
סוכות שוטח את גרסתו לאירועי אותו יום: "הייתי בחופשה בצפון, התקשרתי לאבישי ואמרתי לו שיש אירוע, אדם שנעצר מורדם ומונשם, אף אחד לא יכול לראות אותו, והיו טענות שהוא עומד למות והמשטרה מונעת טיפול רפואי. אמרתי לו 'תן לי להיכנס ולבקר את העצור, ואני אוכל להגיד שפגשתי אותו ולהוריד את מפלס הלחץ'. הוא אמר לי 'תגיע ותגיד לשוטרים שיש לך אישור להיכנס'. אחרי שהייתי שם לא ידעתי אם אבישי היה יכול לתת לי אישור להיכנס, ולא רציתי לשרוף אותו. כששאלו אותי בתקשורת איך הגעתי, אמרתי שפשוט הגעתי ונתנו לי לבקר. במח"ש השמיעו לי שיחה מוקלטת שלי עם אבישי, שהוא אומר לי 'מה אתה עושה לי בעיות, למה אתה אומר שנתנו לך להיכנס בלי אישור?' אמרתי לו 'רציתי לשמור עליך ולא רציתי לפרסם שנתת לי אישור'. אבישי ענה 'לא, הפוך, זה רק סיבך אותי, היית צריך להגיד שאישרתי לך'. מכאן להגיע לשיבוש חקירה, זה הזוי.
"הייתי במח"ש כמה שעות על הדבר הזה", ממשיך סוכות. "שאלו אותי איך נתנו לי אישור לבקר את החשוד. בהתחלה אמרו לי 'אתה ואבישי תכננתם לשבש את החקירה'. כאילו שמפקד הימ"ר, האיש הכי בכיר בחקירות ביהודה ושומרון, יתאם עם חבר כנסת לשבש חקירה, ועוד בנוכחות שוטרים בחדר. בעיניי הם פשוט ניסו לתפור תיק לאבישי, ובסוף הבינו שהטענה הזו הזויה".
במשך שנים הכיר סוכות את גופי האכיפה מזוויות אחרות. בגיל 19 נעצר על ידי השב"כ ושוחרר לאחר כשלושה שבועות. גם את כוחה של המשטרה הכיר מקרוב בהזדמנויות שונות.
אילו חוויות זכורות לך מאז?
"מכות משוטרים, אתה חוטף וחוטף. ליום הולדת 18 קיבלתי מתנה, צו הרחקה מנהלי. אתה עומד מול מערכת שמגרשת אותך מהבית לחצי שנה בלי הוכחות, רק כי מישהו יכול והוא לא צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. המערכות צריכות להתנהל בשקיפות ובצורה הגיונית".
סדרי עדיפויות
הפגישה הראשונה של ח"כ סוכות עם נצ"מ מועלם התקיימה בעקבות תלונה שהגיש על איומים נגדו. סוכות, שהתרגל לראות את מפקדי ימ"ר ש"י מכיסא הנחקר, מצא עצמו לפתע יושב בכנסת ומקבל אותם בלשכתו. "הגיעו ללשכה שלי אנשי ימ"ר ש"י עם אבישי מועלם, מפקד היחידה, כדי לבדוק את התלונה. הייתי מופתע. בשבילי זו הייתה סגירת מעגל".
אותה פגישה הייתה תחילתה של מערכת יחסים יוצאת דופן בין חבר הכנסת בוגר הגבעות למפקד היחידה המרחבית. העיתונאי אבישי גרינצייג פרסם לאחרונה כי בחקירות מח"ש עלה שמאז מרץ 2023 התקיימו בין השניים לא פחות מ־152 שיחות.
על מה דיברתם כל כך הרבה, אני שואל. "בפגישה הראשונה הייתה לנו שיחה ארוכה, פרסתי את כל המשנה שלי בסיפור של הגבעות. החלפנו מספרי טלפון, והתחלנו להתגלגל בעניין הזה. הפגשתי אותו עם רבנים בציונות הדתית, עם אנשים שחשבתי שחשוב שיפגוש, ולאט לאט הוא שינה ראש בהקשר הזה, נפל אצלו האסימון. אתן לך דוגמה לשיחה בינינו. היו שני חבר'ה ביצהר שהיו דרושים לחקירה, ואבישי לא רצה להיכנס ליצהר לעצור אותם בזמן מלחמה, כשיש הודעות על הותר לפרסום. הוא אמר לי 'דבר איתם, תגיד להם שיבואו'. דברים כאלה".
סוכות מספר שניסה לשכנע את מועלם לשנות סדרי עדיפויות. "בזמנו הייתה תופעה של שוד רכבים. אמרתי לו: 'לא הגיוני שאישה תיסע הביתה וישדדו לה את הרכב, והאירוע יחזור על עצמו באותו אזור, ובמה ימ"ר ש"י מתעסק? בלרדוף אחרי ילד בן 14 שקיבל צו הרחקה מנהלי מהאלוף. בזה אתה משקיע את המשאבים שלך? כשילד גדל למציאות שבה מזניחים את הפשיעה ומתעסקים במדרג הרבה יותר נמוך ברף הפלילי, זה מה שמייצר את חוסר האמון. אני חושב שהוא הבין את זה".
צילום: יוסי אלוני
אבל בשביל מה הוא מגיע אליך ללשכה? הרי הוא לא מגיע לכל חבר כנסת. אולי הוא חשב שדרכך הוא יגיע לבן־גביר ויקבל קידום?
"יכול להיות, אני לא יודע. במבחן העובדות אין לי השפעה על מינויים במשטרה, אנחנו מפלגה מתחרה. הייתי חבר של איתמר הרבה שנים, אבל אין לי השפעה בשאלה מי יכול להתקדם במשטרה. אני חייב להגיד לך שבאותה תקופה ביקשתי וקיבלתי אישור מראש השב"כ, והיו לי שיחות טובות עם א', ראש החטיבה היהודית בשב"כ. א' לא חשב שאני יכול לקדם אותו, ובכל אופן היו לי איתו הרבה שיחות. אולי לא כמו עם אבישי אבל הרבה שיחות".
לדברי סוכות, הקשר עם נצ"מ מועלם, כמו גם עם ראש החטיבה היהודית בשב"כ, היו חלק מיעד מקיף יותר. "בנאום הבכורה שלי בכנסת אמרתי שבאתי להחזיר את האמון של האזרחים במדינה. בעיניי זו המשימה המרכזית שלי. העולמות שאני מגיע מהם, של נוער הגבעות, חוו שבר מטורף של אמון מול המדינה. כל התופעה הזו שנקראת תג מחיר נולדה מחוסר אמון. מערכת שמתנהגת בצורה לא הוגנת, לא מגינה עליך ומתעמרת בך, גורמת לך לפעול מחוץ לכללים. עוד לפני שנכנסתי לפוליטיקה הבנתי שכדי לשנות את זה צריך לייצר אמון במערכות. כאחד שעמד כנער מול מערכת דורסנית וחווה את המשבר הזה של חוסר אמון במערכות, היום חשוב לי במיוחד להחזיר את האמון".
מועלם | צילום: חיים גולדברג - פלאש 90
במסגרת זו התכוון סוכות לקדם מהלך משותף מול השב"כ, משטרה וצה"ל, ולהקים סוג של שולחן עגול כדי ללמוד על נוער הגבעות ולנסות לבנות אמון מולו. הוא גייס לשם כך את מפקד הימ"ר מועלם, את ראש החטיבה היהודית בשב"כ וכן גורמים בצה"ל. "היה פה ניסיון לייצר מערכת משותפת כדי להחזיר את האמון של הציבור. להגיד למערכות 'תנשמו רגע עמוק, עכשיו המטרה שלכם היא להחזיר את האמון, ובסוף זה יפתור לכן 90 אחוז מהבעיות'. לא שלא יהיו בעיות, אבל אם האדם בקצה יבין שלצבא חשוב הביטחון שלנו ושהשב"כ לא סתם מנסה לרדוף אותו, הדברים ישתנו.
"נוער הגבעות והפשיעה הלאומנית הם אתגר שאף אחד לא הצליח להתמודד איתו, כל מי שניסה לגעת בו נכשל", קובע סוכות. "אני באתי ואמרתי להם 'חבר'ה, אני מציע לכם דרך, אני חבר כנסת ונציג ציבור שמגיע מהעולמות האלה ועברתי את הדברים האלה, בואו תשמעו מה יש לי לומר'. וזה עבד. השיחה הראשונה שלי הייתה עם א', ראש החטיבה היהודית. נפגשנו בירושלים ואז הוא הגיע אליי גם ללשכה בכנסת, עם עוד שניים שאחד מהם עשה לי שיחת אזהרה לפני שנים ארוכות. אמרתי לו 'א', המחלקה היהודית בשב"כ סובלת מאפס לגיטימציה במגזר שלי. רבנים, מנהיגי ההתיישבות, כולם חושבים שאתם שקרנים שסתם רודפים אנשים ולא בטעות. אתם מנותקים, אין לכם קשר'. אמרתי לו 'ההצלחה שלך לא תימדד בכמה אירועים הצלחת לסכל, אלא האם הצלחת להפוך את הגוף שאתה עומד בראשו לגוף לגיטימי'. בסוף זה נתקע על ידי שר הביטחון דאז גלנט, שלא הסכים לשולחן העגול של כל הגורמים".
"היה רצון טוב אמיתי, גם של אבישי מועלם וגם של א' ראש החטיבה היהודית ואנשים בתוך צה"ל, לנסות לייצר פה משהו. בסוף זה התפוצץ כי היה לחץ מביידן וכל הכותרות בעולם התעסקו באלימות המתנחלים, וראש הממשלה לחץ חזק על השב"כ שיביאו פתרונות ואין זמן עכשיו לתהליכים. אבישי לא שיתף פעולה עם הקרקס הזה".
צילום: יוסי אלוני
העיתונאי אבישי גרינצייג פרסם לאחרונה כי במהלך החקירה נשאל מועלם על רצף השיחות שלו עם סוכות, והשיב כי סוכות היה סוכן משטרתי של הימ"ר לפני כניסתו לכנסת.
סוכות הודף את האמירה הזו. "אחרי כל מה שעבר בחקירות הוא התבלבל לגמרי", הוא אומר על מועלם.
הוא אומר שהיית סוכן משטרתי.
"זה אירוע הזוי, כששמעתי על זה לא ידעתי מאיפה זה בא. היחסים היחידים שלי איתם זה שאני נחקרתי אצלם. ועוד יותר הזוי בעיניי, עזוב שאתה משקר, זה שקר שאפשר להפריך בשנייה. הוא אומר את זה במח"ש, ברגע אחד הם שולחים שאילתה במודיעין של המשטרה ומבינים שזה חרטא. אתה מפקד ימ"ר, אתה אמור לדעת איך הדברים מתנהלים. אני לא יודע להסביר את ההתנהלות שלו בחקירות, אבל אני חושב שהוא התבלבל לגמרי".
בתגובה על הפרסום הזה אמרת שהוא שקרן ושהתביעה בדרך. הגשת תביעה?
"עוד לא. התייעצתי עם עורך דין והוא אמר לי 'לא בטוח שיש לך קייס, אלה דברים שהוא אמר בחקירה'. ציבורית יכול להיות שאגיש תביעה, אני עדיין מתלבט".
עם פתיחת החקירה נגד נצ"מ מועלם החלו לדלוף הקלטות מביכות משיחותיו עם ראש החטיבה היהודית בשב"כ. נראה שמטרת ההדלפות הייתה לנקום ולפגוע בראש החטיבה, שכנראה יש לו חלק בחקירת מועלם. סוכות מצידוד דווקא מגן על ראש החטיבה. "כשאנשים מדברים בחדר, בשיח פנימי, ולא יודעים שמקליטים אותם, הם מדברים לפעמים בצורה מלוכלכת", הוא אומר. "היה ראוי שזה לא יקרה, אבל זה קיים בכל מקום. בוא נגיד שאבישי לא דיבר בצורה הרבה יותר יפה על נערי גבעות. זה לא שאבישי היה אוהד של נוער הגבעות וחיפש איך לעזור להם".
ח"כ צבי סוכות. | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
הלקח של ג'נין
בתפקידו כיו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון לענייני יו"ש, רשם השבוע סוכות הישג משמעותי: בעקבות לחץ של הוועדה על המנהל האזרחי, נהרס השוק הפיראטי שנבנה בעיר דהרייה שבדרום הר חברון, וכך גם כארבעים מבנים לא חוקיים.
עסקת חטופים חלקית תעבור אתכם?
"העסקה הזאת איומה ונוראה בכל היבט. היא קוברת את שאר החטופים לשנים קדימה, והקלפים נשארים בידי חמאס שמקבל בחזרה את כל הרצועה ויכול למקש ולמלכד אותה. 600 משאיות הסיוע שייכנסו לשם כל יום יספקו לו מרחב תמרון גדול לאורך זמן. והדבר הכי איום הוא שחרור הרוצחים. רוקמים פה נורמה שהמקום היחיד בעולם שאין בו מחיר על רצח יהודים הוא דווקא במדינת היהודים. זה בפני עצמו מספיק כדי להתנגד לעסקה הזאת".
ואם נתניהו ילך על זה בכל זאת, תפילו את הממשלה?
"אני לא יכול לדבר בשם הסיעה, ואני לא חושב שזה הולך לשם. העמדה שלי היא שאם המלחמה מסתיימת צריך לעזוב את הממשלה. המשימה הכי חשובה היום היא לצאת מהקונספציה הביטחונית ששלטה פה עשורים. לצערי חלקים גדולים במערכת הביטחון עדיין חושבים שאפשר לחיות לצד חמאס. הדבר המרכזי שצריך לקרות הוא שלא יהיה יותר חמאס ליד מדינת ישראל. אם נראה שהמלחמה מסתיימת בלי שהדבר הזה קורה, בעיניי אין לנו מה לחפש בממשלה".
מצד שני טוענים שבלי עסקה אנחנו קוברים את החטופים במנהרות.
"אני חושב שמי שתומך בעסקה הזאת הוא זה שמשאיר חצי מהחטופים שנים קדימה בידי חמאס. זו עסקה שמפקירה חטופים יותר ממה שהיא מצילה. הוויכוח בינינו לאחרים הוא על הדרך. אנחנו חושבים שנכריע את חמאס ונשבור אותו ונוכל להגיע לעסקה שבה יחזרו יותר חטופים בלי לסכן את ביטחונה של מדינת ישראל, ושמי שתומך בעסקה הזאת מוותר מראש על חצי מהחטופים ומסכן את מדינת ישראל ואת חיילי צה''ל".
אתה תומך בהתיישבות בעזה?
"בוודאי, אני יו"ר השדולה בכנסת לחידוש ההתיישבות היהודית בחבל עזה. המטרה היא קודם כול גביית מחיר אידאולוגי מחמאס. הוא יצא למלחמה הזאת כדי שבכל השטח שבין הירדן לים לא יישארו יהודים. זה החלום של חמאס, ולכן הוא צריך להפסיד גם בהיבט האידאולוגי. וגם, איפה שיש התיישבות יש צבא, ואיפה שיש צבא יש ביטחון. השומרון הוכיח את זה. ההבדל בין מה שקרה באזור צפון השומרון, שגם משם גורשו היהודים, ובין מה שקורה בשאר יהודה ושומרון, הוא עצום. ג'נין הפכה למעוז טרור כי אין שם התיישבות ולכן לא היה צבא והמקום הזה הפך למרכז טרור. לצערי, נכון להיום ההתיישבות היא לא חלק ממטרות המלחמה. אני מקווה שזה יקרה בהמשך, אחרי שתהיה הגירה".
הפגנת חרדים. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
נראה שמפלגת הציונות הדתית ויתרה על גיוס חרדים.
"השקעתי בעניין הזה מאות שעות בוועדת חוץ וביטחון, נפגשתי עם כל מי שמתעסק בזה. אני חושב שאפשר להביא חוק שמצד אחד יביא כמות משמעותית של אלפי חרדים לצה"ל, ומצד שני יגיע בסוג של תהליך והסכמות עם הציבור החרדי. בלי זה, אני לא מכיר דרך לעשות משהו שהוא אמיתי".
עד היום ניסו לעשות את זה בהידברות, והחרדים לא הגיעו לצבא.
"עד היום אף אחד לא עבד על זה בצורה רצינית. הצבא לא הכין מסגרות מתאימות ולא יצר תמריצים מתאימים, וגם בחוק לא היה עידוד משמעותי לחברה החרדית לעמוד ביעדים. החוק שמתגבש ייתן לחרדים תמריץ לשלוח את החבר'ה לצבא, וגם בתוך הצבא נצטרך לייצר מסגרות מתאימות, ואני מאמין שזה יקרה. למרות כל האמירות, עד היום זה לא נוסה".
הציונות הדתית מדשדשת בסקרים, אולי גם כי לציבור שלכם יש דעה נוקבת יותר בנושא הזה.
"יכול להיות שזה לא מתגמל פוליטית, אבל אני לא באתי בשביל לקבל לייקים אלא כדי להשפיע על המציאות. אין איזה כפתור קסם שמחזיר את כל החטופים, ואין כפתור קסם שמגייס את כל החרדים. זה קיים רק בדמיונות של כל מיני פופוליסטים. המציאות מורכבת ומלאה באילוצים, ובתוכה צריך לתמרן ולהביא במקסימום את התוצאה האפשרית. אני חושב שאנחנו מצליחים לעשות את זה במלחמה, ונצליח גם בחוק הגיוס".
אז איך אתה מסביר את הסקרים, שבחלקם אתם לא עוברים את אחוז החסימה?
"אני חושב שאנחנו, בעיקר בצלאל ואורית, לא עשינו פוליטיקה בכל המלחמה, והלכנו להרבה מהלכים שלא בהכרח מתגמלים פוליטית. קח את האירוע של הקיצוץ בתקציב, הדבר הכי קל לשר אוצר הוא להגדיל את הגירעון, וירגישו את זה רק בעוד שתי קדנציות. אבל כשאתה נוהג באחריות אתה מקצץ בתקציב הנוכחי, ואז אתה מעורר עליך כעסים של הרבה שרים. ועדיין אני חושב שכשנתקרב לבחירות ונסביר לציבור שלנו את ההישגים שאף אחד לא הצליח להביא לפנינו, אנשים יבינו. המגזר הדתי־לאומי נמצא בפוליטיקה מאז קום המדינה, ואפילו הצליח להביא ראש ממשלה פעם אחת – לא אהבנו את זה אבל זה קרה – ועדיין לא הייתה מפלגה ציונית־דתית שהצליחה לממש את עולם הערכים הדתי־לאומי כמו שאנחנו מצליחים".