להלל ולנצח | יוסי זליגר

צילום: יוסי זליגר

למרות הפרופיל הצבאי, הלל יניב נלחם כדי לשרת בחיל הים. לאחר שנרצח בפיגוע, חבריו התארגנו ליוזמה שסוחפת את יוצאי החיל: שירות מילואים ראשון מסוגו, בגדוד שקרוי על שמו

תוכן השמע עדיין בהכנה...

כשהַלל יניב נפגע בתאונת עבודה לפני גיוסו, הוא התאכזב מאוד שלא יוכל לשרת בחטיבת הצנחנים שעליה חלם. הפרופיל הרפואי שלו ירד, ואיתו נגוז החלום להתגייס ליחידות החי"ר. אבל אז הוא שמע על האפשרות לשרת בחיל הים, למד על התפקיד, וסימן לעצמו מטרה - וגם הצליח.

כמי שעבד כעוזר מנהל אגף שפ"ע בהר־ברכה והיה בקיא בעבודות הכפיים – שיפוצים, בנייה וחשמל, הפן המקצועי שבשירות בספינה לא הרתיע אותו ולמעשה בא לו די בקלות.

אחרי גיוסו, מפקדיו התרשמו מהיכולות שהפגין ותוך זמן קצר קודם לסגן מפקד ספינה בפלגה 916 בבסיס אשדוד. מאחר ששירת במסגרת מסלול הסדר והגיע זמנו להשתחרר, ביקשו ממנו המפקדים להמשיך בשירות. הוא נענה להם והאריך עוד ועוד את שירותו, עד שהרגיש שהגיע השעה לחזור לספסל הלימודים בישיבה.

האחים הלל ויגל יניב הי"ד שנרצחו בפיגוע בחווארה. | באדיבות המשפחה

האחים הלל ויגל יניב הי"ד שנרצחו בפיגוע בחווארה. | צילום: באדיבות המשפחה

הלל גזר את החוגר ביום שני, המשיך לסעודת פרידה מהחברים בבסיס ונסע צפונה להתמקם בישיבת ההסדר קריית שמונה. למחרת בבוקר התקשר אליו מפקדו והודיע לו שאף שהשתחרר כבר משירות, הוא נבחר למצטיין היחידה, תואר שיוענק לו בטקס יום העצמאות.

ביום חמישי יצא הלל מהישיבה לשבת בר מצווה שאליה התייצבו כל בני המשפחה. "בדיעבד, זאת הייתה שבת פרידה מהלל ויגל", אומר הרב שלום יניב, האב. "אסתי רעייתי קוראת לזה החסד שבדין. הקדוש ברוך הוא אמר 'אני הולך לתת לכם עכשיו מכה קשה, ונותן לכם לפני כן הזדמנות לעשות תמונות משפחתיות'".

ביום ראשון, שבוע לפני חג פורים תשפ"ג יצאו הלל יחד עם אחיו יגל מהר־ברכה ונסעו לעבר הישיבות שבהן למדו. 

כשעברו בכפר חווארה, מחבל חמאס משכם ניצל את פקק התנועה וירה לעברם 12 כדורים מטווח קצר. שני האחים נרצחו במקום. תשעה ימים לאחר מכן, במבצע מיוחד של שב"כ, ימ"מ וכוחות צה"ל, חוסל המחבל בג'נין.

ההורים קיבלו את ההודעה על חיסול המחבל במהלך סעודת הפורים שבה השתתפו החברים מהישיבה של הלל. "אנחנו מודים שביום הפורים האבל הופך לשמחה", הצהירו אז אסתי ושלום והודו כי "נוחמנו קצת בחיסולו של המחבל". נקודת המבט הייחודית הזאת, שידעה להסתכל על נקודות האור גם בתוך החושך הגדול, ממשיכה להוביל את משפחת יניב עד היום במיזמים שונים לזכר הבנים, וביניהם גם הנצחה יוצאת דופן שקורמת עור וגידים בימים אלו – גדוד משימתי ביהודה ושומרון על שם הלל.

הרקע להקמת הגדוד מלמד עד כמה השפיעה דמותו של הלל על חבריו לשירות הצבאי. כשפרצה מלחמת חרבות ברזל, חבריו של הלל מחיל הים שהספיקו להשתחרר בינתיים מהשירות הסדיר, ישבו בבית בחוסר מעש, מכיוון שבחיל הים אין מערך מילואים מסודר. למעשה, רוב הבוגרים לא עושים מילואים. "כל העם מתגייס ורק אנחנו יושבים בבית?", תהו החברים. כמה חיילים החליטו לשנות את המצב ולפעול כדי שצה"ל יגייס אותם. הם זיהו שביישובים חרדיים ביהודה ושומרון אין לוחמי הגמ"ר מקומיים, והחליטו לאבטח את המקומות הללו. כשרשימת המתנדבים הלכה וגדלה, בצה"ל ניאותו לבקשה והחזירו אותם לשירות תחת מסגרת נטולת שם.

סא"ל מ', מפקד הגדוד: "החבר'ה פה צעירים מאוד. הסיפורים שלהם מהסדיר לא עוסקים בשג'אעייה או במוצב בלבנון - אלא בהפלגות מול עזה ותימן. זה אירוע אחר. דיברתי לאחרונה עם מג"ד שריון, שאמר לי שהוא בחיים לא היה לוקח על עצמו משימה כזו"

"אחד החיילים התכתב איתנו והציע שלכוח המשימתי הזה יקראו 'כוח הלל'. הם ביקשו מאיתנו רשות להשתמש בשם והסכמנו בשמחה", מספר שלום. ההצלחה הייתה גדולה מאוד. לוחמי חיל הים שמעו שיש להם בית והתייצבו לשירות, ובפיקוד מרכז הבינו שטמון פה פוטנציאל גדול. סגן הרמטכ"ל נתן אור ירוק להקמת הגדוד ליוצאי חיל הים, והוא קיבל את המספר 1894, ואת השם "גדוד הלל".

"הלל כתב בסטטוס שלו: 'הסיפור זה לא מה שקרה לך, אלא מה שתעשה עם מה שקרה לך'. הוא הלך עם המשפט הזה עד הסוף, והנשמה שלו בחרה להיות כזו", אומר אביו. "ההקמה של 'גדוד הלל' היא בדיוק זה – חיילים שלא גויסו למילואים והיו יכולים להישאר בבית, אבל חשבו מה הם יכולים לעשות מעבר. איך הם יכולים לתרום לעם ישראל למרות הפטור. הלל היה יכול לוותר על הרבה דברים בחיים; היה לו קשה בתיכון ובישיבה והוא היה יכול לוותר גם על השירות הקרבי. פתאום גילינו שכל חוסר הוויתור הזה של הלל הפך לרוח שמנשבת עד כדי גדוד שנקרא על שמו".

ים־יבשה

עד היום אין יחידות בצבא שקרויות על שם חלל צה"ל, ולא בכדי. בצה"ל יודעים שעם כל החשיבות והערך שבהנצחת הגיבורים, יהיה בלתי אפשרי לבחור את מי להנציח ואת מי לא, ולכן ישנה הוראה לא כתובה שלא עושים זאת. אז כיצד הגדוד זכה להיקרא על שמו של הלל יניב ז"ל? אם תשאלו את המג"ד, סא"ל במיל' מ', שמו של הגדוד מבוסס על "כוח הלל" שקדם לו. בנימוק הרשמי לשם הגדוד מתווספת לכך משמעות נוספת: "גדוד 'כוח הלל' הוא גדוד חלוץ ופורץ דרך, השואב השראה מהביטוי 'הים ראה וינוס' שבתפילת ההלל, ומסמל את המעבר של לוחמי חיל הים ללוחמי יבשה, המעבר 'בתוך הים ביבשה'. כגדוד הראשון מסוגו, הגדוד 'קורע את הים' וסולל את הדרך לגדודים נוספים של יוצאי חיל הים שהפכו ללוחמי יבשה".

מפקד הגדוד החדש, מ', בן 48, מתגורר ביישוב בבקעת הירדן, נשוי ואב לשישה, שניים מהם בשירות סדיר. בשבועות הקרובים הוא יהפוך לסבא. באזרחות הוא מוביל פרויקטים בחברת אמנה. אחרי שירות כקצין בחטיבות החי"ר המשיך לשירות מילואים של כמעט שלושה עשורים ביחידות שונות, עד שלפני שמונה שנים הקים את חפ"ק מח"ט "יפתח" (11), ופיקד עליו בעצמו. "כשפרצה המלחמה, הייתי ללא תפקיד מוגדר אז החלטתי להיות נהג האמר בחפ"ק, חייל פשוט. נהניתי מאוד, זו הייתה פסגת הקריירה הצבאית שלי", אומר מ' וצוחק. אחרי משימות ברמת הגולן וברצועת עזה השתחררה החטיבה, אך הוא חיפש יחידה אחרת שתיהנה משירותיו כנהג האמר בדרגת סגן אלוף. כשפנה לחבר מיחידה מיוחדת, השיב החבר כי אצלם לא צריכים נהגים, "אבל בן דוד שלי מקים גדוד של יוצאי חיל הים, אולי צריכים שם אנשים".

מ' הסתקרן והלך להיפגש עם שני המקימים של כוח הלל – הגרעין של הגדוד. "התלהבתי מהרעיון", הוא נזכר, ומעיד כי אחרי סדרת ראיונות עם מפקדים בכירים בצה"ל – הוא מונה למפקד הגדוד, שלושה חודשים בלבד אחרי שפרש מתפקידו כנהג האמר. "סיפור לנכדים", לדבריו.

לא שואבי מים

מאז וכבר חודשים ארוכים שמ' מצוי בתהליכי בניית הגדוד, איסוף כוח אדם ויצירת תוכנית אימונים והסמכות לחיילים שהגיעו מהים ליבשה. "אני מקפיד על כך שהלוחמים יהיו יוצאי חיל הים, ובכל הגדוד יש לא יותר מחמישה שמגיעים מהיבשה, ועוד אחד בכל אחד מהחפ"קים של המ"פים. אצלי ואצל הסמג"ד אין מישהו שלא הגיע מחיל הים. לא רציתי שהחיילים יחשבו שלא סומכים עליהם ושהתפקיד שלהם הוא להיות 'שואבי המים וחוטבי עצים', בזמן שהחפ"קים הם מגולני. היחידים שאישרתי להביא בצורה רחבה מזרוע היבשה אלה אנשי לוגיסטיקה, כי החיילים מחיל הים לא מבינים בכלל בציוד הזה. אין להם מושג מה זה לחתום על ציוד, והם לא יודעים איפה זה צאלים".

הלל ז"ל בשירותו הצבאי בחיל הים | באדיבות המשפחה

הלל ז"ל בשירותו הצבאי בחיל הים | צילום: באדיבות המשפחה

גם בניית הסגל הייתה מורכבת; הם אלה שצריכים להוביל את ההסמכה המחודשת ולהיות הדמויות המקצועיות הבכירות, ולכן אי אפשר שיהיו שם מפקדים זוטרים מחיל הים. "חלק ממפקדי המחלקות הם חובלים, מבוגרים או בכירים. אחד בן 49, אחר היה בתפקיד מקביל לסמג"ד, ועכשיו הם מתגלגלים בתרגיל מחלקה לילי באש חיה בצאלים. הקצינים הבכירים יותר כמו הסמ"פים והמ"פים הגיעו משריון, איסוף קרבי ועוד. הם באו אחרי ששמעו עלינו מפה לאוזן, אנשים שפגשנו בטרמפים ובמקומות הזויים, חברים רחוקים. 90 אחוז מהאנשים הגיעו בשיטת 'חבר מביא חבר'.

"החיילים עצמם מעולים, רגילים לעבוד בצוות מחיל הים, ושם אי אפשר שמישהו יזייף. יש להם מוטיבציה גבוהה ומשמעת מעולה", אומר המג"ד בשביעות רצון, ומציין כי לאימון הקרוב צפויים להתייצב יותר מ־500 חיילים ומפקדים בארבע פלוגות לוחמים ועוד פלוגת מפקדה.

המילואימניקים הכי צעירים בצה"ל

לגדוד מגיעים לוחמי חיל הים עם הכשרת רובאי 03, שלא באמת מספיקה עבור המשימות הצפויות להם – שמירה על יישובים ביהודה ושומרון ואבטחת הגבולות. לשם כך עליהם לעבור הסמכה לרובאי 05, אך בצה"ל אין שום גוף שיודע להכשיר ולעשות הסמכות כאלה, למעט בסיסי הטירונים של חטיבות החי"ר. מ' ומפקדי אוגדת גלעד (96) שאליה הוא כפוף, עבדו קשה מול זרוע היבשה עד שיחד עם קצין חי"ר וצנחנים ראשי, תא"ל ערן אוליאל, הם ייסדו הכשרה ייעודית, והיא עתידה לשמש בקרוב לא מעט יחידות דומות. "הם מבצעים תרגילים מלאים, ובהמשך נבצע גם תרגילי פלוגה וגדוד. מטווחים, תרגילים בשטח פתוח ובנוי, הסמכות פק"לים, חובשים – העסק עומד על הרגליים", אומר מ'. "בעזרת ה' עוד רגע אנחנו שם.

הרב שלום יניב: "אני מגדיר את עצמי כרב של הגדוד ולא כרב של הדתיים בגדוד. היה לי חשוב לקבל רשימה של כל החיילים הדרוזים, כי רציתי לשלוח להם הודעה ולשאול אותם מה הם מרגישים על מה שקורה בדרום סוריה"

"בשונה מאוגדה 96 שקרויה על שם הגיל הממוצע של הלוחמים", אומר מ' בצחוק, "אנחנו גדוד המילואים הכי צעיר בצה"ל. הגיל הממוצע שלנו הוא 26, החבר'ה פה צעירים מאוד. חשוב לנו מאוד החיבור והקשר לחיל הים; יש בזה בשורה גדולה, ברמה של האווירה בגדוד. הסיפורים שלהם מהסדיר לא עוסקים בשג'אעייה או במוצב ריחן בלבנון – אלא בהפלגות מול עזה, סעודיה ותימן, והשד יודע היכן עוד. זה אירוע אחר וזו זכות גדולה. דיברתי לאחרונה עם מג"ד שריון, שאמר לי שהוא בחיים לא היה לוקח על עצמו משימה כזו. אמרתי לו שאני בחיים שלי לא הייתי לוקח על עצמי משימה קונבנציונלית אחרת. אני שמח שעשיתי את זה".

אז מתי תהיה הפעולה המבצעית הראשונה שלכם?

"אנחנו עדיין לא יודעים. נסיים את ההכשרה שלנו בעוד מספר שבועות ונמתין ליום פקודה. מבחינתי שיהיה בחגים. בינתיים ננצל את הזמן להמשך אימונים. אמרתי למ"פים שהגישה היא שתמיד צריך להתאמן, כי לעולם לא נהיה מוכנים לגמרי. יש את הרמה הבסיסית של סיום ההכשרה, אבל אנחנו גם לא רוצים לקפוץ מעל הפופיק. אם יהיה לנו זמן לעשות תרגילים מורכבים יותר, נעדיף לעשות שוב ושוב דווקא את היסודות. בהמשך נעשה את הקומות הבאות. כמו בחקלאות; אנחנו 'משקים' בטפטוף ולא בהמטרה, כי יש גבול למה שהשורשים יכולים לקלוט בפרק זמן מסוים. נכון שלחיילים מחיל הים חסר הידע המקצועי, אבל מבחינת החוסן והאיתנות - יש להם המון. השירות בחיל הים הוא לא פיקניק. אלה חיילים קשוחים. נכון, הם לא מתגלגלים על פודרה, אבל הם יוצאים להפלגות בים בגלים של 3־4 מטר, למשך ימים ולפעמים שבועות, והשירות קשוח וצפוף בספינה. אתה לא יכול למתוח את הידיים במגורים ואין פרטיות. זה גם חיל מקצועי מאוד, וכשהם באים עם מוטיבציה, הם לומדים מהר את התרגולות ומיישמים אותן בצורה טובה, מדויקת וחדה".

יוסי זליגר

צילום: יוסי זליגר

פתח לים

מספרית, מדובר בכאלף לוחמי חיל הים שמשתחררים מדי שנה ולא משובצים במילואים. אם הצעד יורחב ויוסדר, מדובר פה בבשורה של ממש עבור מערך המילואים.

למרות הצעד המבורך של הקמת הגדוד, עדיין מדובר בהתנדבות ולא בהסדרה של מילואים בחיל הים.

"חד־משמעית. יש את חיל הים ומערך ההגנה האווירית שאין להם שירות מילואים מספק. הצבא חייב לתכנן הסמכה לרובאי 05 עבורם. אנחנו כבר פתחנו את הדלת. יש פה 'ערמות' של אנשים איכותיים. בחיל הים חוששים שזה יוריד את המוטיבציה כי יחשבו שהם 'קרבי לייט', אבל לדעתי יקרה ההפך. יבואו לחיל המון אנשים שעד היום לא חשבו להגיע לשם. למשל חבר'ה מהציונות הדתית שחיל הים לא היה אופציה עבורם. עכשיו יבינו שאפשר לעשות שירות סדיר בחיל הים, ואחרי זה למשך 18 שנה במילואים אתה חי"רניק. בעיניי, זה שילוב מנצח".

על הנייר, גדוד הלל ישתייך לחטיבת נגבה שתחת אוגדת גלעד החדשה, ויתפוס את הגזרה בחבל איילות שבדרום הערבה. בפועל, אנשי הגדוד יוכלו לפעול בכל מקום שיתבקשו. "אני גאה מאוד במשימה הזו, לא מתבייש בה בכלל. חובת ההוכחה היא עלינו. אני כל הזמן אומר למפקדים שיש לפנינו שתי משימות: הראשונה להקים גדוד חי"ר, והשנייה להיות הגדוד הכי טוב שיכול להיות ליוצאי חיל הים, כי אנחנו הראשונים. אם נהיה טובים, יקומו גדודים נוספים. לכן המשימה שלנו הרבה יותר גדולה", אומר סא"ל מ' ומציין שבימים אלה מוקם גם גדוד בצפון הארץ ליוצאי חיל הים שכבר משבץ חיילים פוטנציאלים. "צוחקים עליי שאם יוקמו עוד גדודים, אז בסוף אהיה מח"ט בחיל הים. אמרתי להם שלפני זה אני צריך לעשות סיבוב כנהג האמר. זה הפזמון החוזר שלי לפני קידום בתפקיד".

מורשת של מסירות נפש

מעבר לשם הגדוד, משפחת יניב ממשיכה לשמור על קשר עם החברים הלוחמים דרך שלום האב, שמשמש כרב הגדוד. "הוא איש מדהים, מעורב עם הבריות, והמפקדים מעריצים אותו", מעיד מ'. "כשמכירים אותו, קשה לראות על פניו את מה שעבר כי הוא איש מלא שמחה. זה שיעור לכולנו, בטח בתקופה הזו, איך בוחרים בחיים. בוחרים בעשייה, בוחרים לא לשכוח אך ממשיכים הלאה, ובונים על החורבות קומות נוספות. זו זכות גדולה מאוד שהגדוד נקרא על שם הלל".

הרב שלום יניב, סרן במיל', בן 46, נשוי ואב לחמישה ילדים ("שלושה ילדים פה, שניים למעלה"). הוא מתגורר עם משפחתו בהר־ברכה ועובד כמורה לשילוב בישיבת חיצים באיתמר. את שירותו הצבאי עשה כשריונר, אך בשלב מסוים במילואים החליט לצאת לקורס רבנים צבאיים במקום לפרוש. מאז הוא משרת גם כרב הצבאי של חטיבת שומרון.

יגל יניב ז"ל. | באדיבות המשפחה

יגל יניב ז"ל. | צילום: באדיבות המשפחה

"כרב חטיבה, הכי חשוב לי בגדוד הזה שתהיה דינמיקה חיובית, שיכבדו ויעריכו אחד את השני. זה אחד הדברים שהרב אחראי עליהם בגדוד, מעבר לשבת וכשרות", אומר הרב יניב. "בנוסף, חשוב לי מאוד ההיבט של האוכל – שלא יהיה חייל שלא יוכל לאכול. שלא יהיה חייל שיישאר רעב בגלל כשרות שלא מספקת, או כי אין לו אוכל צמחוני או טבעוני. אנו עושים את כל המאמצים להתחשב בכולם, זה כבוד הדדי. אני ממש מגדיר את עצמי כרב של הגדוד ולא כרב של הדתיים בגדוד. ביום שני היה לי חשוב לקבל רשימה של כל החיילים הדרוזים בגדוד, כי רציתי לשלוח להם הודעה ולשאול אותם מה הם מרגישים על מה שקורה בדרום סוריה. רציתי לדבר איתם על הכאב האישי של מה שהם חוו, של האובדן, ההתעללות והפגיעה בחיים. רציתי לחזק אותם בשעה הקשה הזו, שידעו שהם לא לבד באירוע הזה, שאנחנו לא רק מסתכלים מהצד אלא שאנחנו איתם ובמה שאפשר לעזור, אנחנו כמובן נעזור.

"אני מסתכל בהערצה על הדבר הזה, כי יש פה צעד של מסירות נפש. קמו הרבה גדודים, אבל זה גדוד שהמכנה המשותף שם הוא שהם היו גם בפטור וגם בחיל הים. כשאתה מקים סתם גדוד, הוא כבר היה ביבשה והוא חוזר ליבשה. פה אתה מקים גדוד שהיה בים, יודע איך להפעיל ספינה, אבל הוא לא יודע מה זה להתייבש בשמש בעמדה. זה לצאת מאזור הנוחות בצורה שאי אפשר לתאר. בשיחת הפתיחה שלי איתם דיברתי על נחשון בן עמינדב, שהפך בעצם ללוחם חיל הים הראשון בהחלטתו לקפוץ למים. הוא ראה את משפחתו וידע שאולי זו הפעם האחרונה שלו איתם, ובכל זאת, למען עם ישראל, הוא נכנס אל הים. המציאות הזו של לוחם חיל הים הראשון שפועל – זה בדיוק מה שהם עושים. הם היו בים והם יוצאים אל היבשה".

זה אולי נשמע קלישאה, אבל יש פה קיום צוואה של הלל בסיפור הזה?

"אני לא יודע אם הייתי קורא לזה צוואה, אבל אני חושב שהוא מאוד שמח על זה. זה שמצאו סיבה נוספת לשם של גדוד 'הלל' מעבר לשם שלו - גם על זה הוא שמח, כי הוא לא אהב פרסומים. אני מרגיש שהסיפור הזה הוא גם המשך הרוח של יגל. הוא עבר יום גיבוש ורצה מאוד להתגייס לסיירות אבל זה נגדע באמצע, אז כל מה שיגל לא הספיק לעשות בצבא, הגדוד הזה יעשה".