"אני מודד בעצמי כל מטפחת": הגבר שמעצב מטפחות לנשים דתיות

בין כריות וינטג' רקומות על הספה, למכונת תפירה שממוקמת בפינה הכי שטופת אור בדירת שותפים ברמת־גן, יושב אוהד דברת,  בן 23, מפקד טנק במילואים ומעצב המטפחות הכי מסקרן שפגשתי לאחרונה. גברים מעצבים זה לא אוקסימורון, אבל בחור מבית דתי שתופר כיסויי ראש לנשים אולי כבר נשמע כמו התחלה של סרט אינדי עם טוויסט תל־אביבי. "הייתי מתקן לעצמי בגדים, ואז אמא שלי ביקשה שאתפור לה מטפחת, ואז גם גיסתי, ופתאום הבנתי שאני ממש טוב בזה וכדאי שאפתח את התחום", הוא מספר. מאז התחביב הפך לעסק של ממש, לכל מטפחת סיפור שנתפר כאן בארץ אחרי תהליך חשיבה מדוקדק.

את היחידה

דברת מדגיש שהוא לא תופר בייצור המוני. "אני לא קונה גלילים של בד רץ, ולא תופר בכמויות סיטונאיות. כל מטפחת היא אחת ויחידה, אין מצב שתפגשי מישהי עם אותה מטפחת בחתונה", הוא מבהיר. במילים אחרות, כאן לא תמצאי פרינט חוזר על כל ראש שלישי בבית הכנסת.

שמירת חפצים

העיצובים שלו צבעוניים ולא מתנצלים. ההשראות מגיעות מכל עבר: כמו ההשראה שקיבל מציפור בגווני כחול, סגול וחום בנוף המדברי שראה בתחנת דלק כשהיה במילואים. וזה יכול להיות וילון ישן, אריג מרוקאי או מפה רקומה מאוסף טקסטילים שיש לו כבר הרבה מאוד שנים. "אני קצת אספן וקצת אגרן. יש לי אוספי בדים, כדים, מפות, תכשיטים. אני שומר את החפצים ויודע שלכל דבר יהיה זמן שבו הוא יפרח ומאוד מעריך יופי ואסתטיקה".

בראש שלו

לפני שאימץ אל שולחן העבודה שלו את מכונת התפירה, עסק דברת בעיצוב חופות, עיצוב זרי כלה, וגם היה לו עסק קטן לעיצוב עוגות. "היה לי תמיד צורך ליצור. אבל רק בשנים האחרונות העזתי לשים את עצמי בפרונט". והפרונט הזה, לא תמיד התקבל בחיבוק. "היו לקוחות שאמרו לי 'איך גבר מעצב מטפחות? זה לא צנוע', ותהו מה לגבר ולעיצוב כיסויי ראש לנשים דתיות". אבל הערות מסוג כזה לא מחלישות אותו, הוא מגיב ברוך, "זה בסדר גמור, לא חייבים לקנות ממני. אני מאמין שכל אחת תמצא את המקום שלה, וגם אני את שלי".

קהל הלקוחות

הלקוחות שולחות לדברת תמונה של שמלה או מראה מתוכנן לאירוע, ומבקשות התאמה אישית. "אני יושב ומפתח צבעוניות שמתחברת אליהן. למדתי איך לקשור מטפחות, איך זה יושב, ואני מודד ומנסה כל מטפחת לפני שאני מוציא אותה החוצה. יש נשים שבאות אליי כדי ללמוד טכניקות חדשות לקשירה".

כשהיה במילואים הוא נעזר בחבריו לובשי המדים בניסיונות קשירה של מטפחות, מה שגם העלה חיוך. הוא נהנה לפגוש את הנשים בירידים או סתם לראות מישהי עם המטפחת שלו. "זה אושר צרוף בשבילי וגאווה אמיתית". דברת חולם להתרחב, לשלב עוד תחומים בעיצוב, לשתף פעולה עם אמנים נוספים, ותמיד לשמור על הקסם האישי".