"קראתי את סיפור על אהבה וחושך תוך ארבע שעות במשחק בייסבול"

תכולת הספרייה הספרייה הגדולה בסלון היא אחת מכמה ספריות המפוזרות בבית, כל אחת מהן בעלת אופי ושייכות שונה: ספריית הילדוּת שלנו, ההורים, שבה הספרים שעליהם גדלנו; ספריית הדוקטורט של יואב, שרובה ספרי היסטוריה, יהדות ושואה; הספריות של הילדים, שמלאות בסדרות פנטזיה והיסטוריה לילדים; ספריית עיון, שמלאה גם בספרים שכתבו חברים, מכרים וקולגות; וספריית הספרים החדשים – אלה שעוד לא קראנו ומחכים לתורם. הספרייה הגדולה והמרכזית היא שלי, תוצר של למעלה מ־35 שנות קריאת פרוזה.

שיטת מיון אני אדם מאוד מסודר ופדנט, ובשנים האחרונות מצאתי שיטה מעולה לארגון הספרים עבור אנשים כפייתיים כמוני: אני עובדת עם אפליקציית GOODREADS, ובאמצעותה יש לי רשימות מסודרות של הספרים שקראתי והספרים שאני רוצה לקרוא. באפליקציה מופיעים רוב הספרים שבעולם, מדורגים על ידי הקוראים לפי כוכבים ובליווי המלצות כתובות, ואני מנהלת וממיינת דרכה את הקריאה שלי.

מדף קרוב ללב הם אומנם לא מרוכזים במדף אחד, אבל הספרים הכי קרובים לליבי הם אלה ששינו את השקפת עולמי או היו חוויית קריאה בלתי נשכחת. אם היה לי מדף כזה, היו בו כל הספרים של אסף ענברי ומיכה גודמן, "אלטנוילנד" של הרצל, "הזהו אדם" של פרימו לוי, "הבית שאנו בונים יחד" של הרב זקס, "השלישי" של ישי שריד, "כופרת" של איאן חירסי עלי, "המוות המוזר של אירופה" של דאגלס מאריי, "יער נורווגי" של הרוקי מורקמי, "חיים קטנים" של האניה ינגיהארה, "ויהי בוקר" של סייד קשוע.

השפעת המלחמה אחרי שבעה באוקטובר הפסקתי לקרוא בבת אחת. במשך חודשים ארוכים הייתי שקועה, כמו רוב הישראלים, בסיפורי החטופים, הנופלים והנרצחים, הפצועים והעקורים. לא יכולתי להתרכז בקריאה, והיא הפכה לא רלוונטית לחיים שלי. היכן שפעם הייתה ממוקמת הקריאה, הייתה עכשיו דאגה לא מרוסנת לבני משפחה וחברים, ולמדינה. כשחזרתי לקרוא זה היה דרך ספרים אסקפיסטיים, קלילים ומהנים. מאז חזרתי לקרוא בהדרגה, אבל עד היום זה לא בקצב או בעומק שנהגתי פעם. החיים לא חזרו למסלולם, וגם הקריאה לא. 

על ארבעה ספרים

סיפור על אהבה וחושך

עמוס עוז / כתר, 2002

מתנה אישית ולאומית שעמוס עוז נתן לעם ישראל, ואני לקחתי בשתי ידיים. סיימתי אותו בשנה שפורסם, במרתון קריאה של ארבע שעות באצטדיון היאנקיז בניו־יורק בזמן משחק בייסבול, שלא צפיתי בו אף לרגע. באותה שנה, בפגישה עם יצחק הרצוג, היום נשיא המדינה, שיתפנו אחד את השני בחוויית הקריאה האדירה שעברנו עם הספר הזה, והתברר ששנינו הרגשנו צורך לכתוב מכתב תודה לעוז. איני יודעת מה עשה הרצוג, אבל את מכתב התודה שלי לא שלחתי, עד עכשיו. תודה.

המרד נגד הגלובליזציה

נדב איל / ידיעות ספרים, 2018

כבר ב־2018 הצליח נדב איל להסביר הרבה מהתופעות שיתרחשו בהמשך ברחבי העולם. הוא נתן לי משקפיים חכמים ומאוזנים לראות דרכם את האירועים הגלובליים המטלטלים שאנו חווים בשנים האחרונות. הספר זיהה מגמה שמתרחשת במקומות שונים: התקוממות נגד אובדן הערכים הלאומיים ותחושת השייכות ונגד היחלשות הזהות המקומית, וניסיון לחזור לעולם הישן של לפני פריצת הגבולות וגלי ההגירה. ספר מעורר מחשבה, שמציע פרספקטיבה הכרחית להבנת העולם שאנחנו חיים בו.

קארי סוטו חוזרת

טיילור ג'נקינס ריד / תרגום: דנה אלעזר־הלוי / כתר, 2024

מתנה ממני אליכם לחופשה הבאה, קריאה אסקפיסטית ומהנה ששואבת פנימה לעולם אחר. פרוזה במיטבה פותחת שער איכותי לעולמות רחוקים בזמן, במקום או בתרבות. בשנה האחרונה קראתי כמה ספרים נהדרים כאלה, כמו "הנשים" של קריסטין האנה שלוקח אותך עמוק למלחמת וייטנאם, "חנינה" של מאיה וקסלר שמעביר אותך לכלא נשים, והספר הזה, שיורה אותך כמו מכונת כדורים היישר לעולם הטניס המקצועני, גם אם טניס היה הדבר האחרון שעניין אותך.

שבט, אחים

חן ארצי סרור ועמיחי דנינו / ידיעות ספרים, 2025

המצטרף האחרון לספרייה שלי. מהדף הראשון הרגשתי שהמחברים הוציאו לי את המילים מהפה. הם מצביעים באומץ על סכנת ההתפרקות לשבטים, ועל האופן המתגמל שבו המדינה נוהגת במגזרים הבדלניים. הם מציעים תיקון: חזון ציוני מאחד שיאגד את הנרטיבים והשבטים השונים לסיפור ישראלי משותף ויחדש את הממלכתיות, מבלי לאבד את הייחוד והמקום של כל שבט. הספר מציע מסגרת רעיונית ומעשית, שנותנת תקווה וגם תוכנית עבודה, שישראל כל־כך צריכה בעת הזאת.