תכולת הספרייה: הרבה ספרי קודש, ולצידם ספרים העוסקים בספרות חז"ל ומדרש (תחום העיסוק שלי), ספרי היסטוריה, בעיקר סביב תקופת השואה, ספרים העוסקים בחינוך, ספרות יפה וגם ספרי מתח ובלש – הסוגה שמרגיעה אותי בעיתות מצוקה. יש גם ספרים עם הומור משובח, כאלה שאתה שב אליהם אחת לכמה זמן וצוחק בקולי קולות גם בפעם השלישית.
שיטת מיון: לא נעים להודות, אבל אין כל־כך. הבלגן עוזר לי למצוא את הספרים, אחרת אני לא זוכרת היכן הם. יש לנו ספריות בכמה חדרים בבית. בחדר העבודה של בעלי יש ספריית קודש גדולה, וכל השאר מגוונות. בערב פסח האחרון נפרדתי מעשרות ספרים לטובת מיזם "סיפור חוזר", ויכולתי לשמוע את אנחת הרווחה של הספרים שנשארו על המדף. הספרייה האישית שלי היא בעיקר מקצועית, ולכן מסודרת באופן יחסי.

יפה גיסר | צילום: נעמה גרינבאום
מדף קרוב ללב: בדרך כלל קרובים לליבי הספרים שאני קוראת עכשיו. אני קוראת בעת ובעונה אחת כמה ספרים, לפי מצב הרוח ומיקומה של הנשמה לפני השינה. כרגע מונחים זה ליד זה "אחי," של נמרוד פלמ"ח, "האברך יענקי וייסברג" של דבורה ווגנר, ו"מהפכת המשמעות" של ד"ר שמעון אזולאי. ספר שמונח קבוע ליד מיטתי הוא "מועדי הראיה" של הרב נריה, מהגותו ומחייו של הרב קוק סביב מעגל השנה, וספר תהילים. כשאני קוראת, אני לא שומעת ולא רואה שום דבר בסביבתי. לכן, כשילדיי היו קטנים פעמים רבות נמנעתי מקריאה. ספר טוב בעיניי הוא כזה שהולך איתי ימים או שבועות אחרי שסיימתי לקרוא אותו, כזה שקניתי באמצעותו הבנה חדשה על העולם או האדם.
הכי מעניין
השפעת המלחמה: המלחמה גרמה לי שיתוק קריאה, ולמעלה משנה לא קראתי כלום. בשלב מסוים ממש נבהלתי שאני מאבדת לנצח את הדבר שכה אהוב עליי. שמעתי הסכתים מסוגים שונים, וגם שיעורים תורניים. כמעט בכל לילה נרדמתי מתוך האזנה. בחודשיים האחרונים חזרתי לקרוא, לא כי המצב כבר טוב או משמח, אלא כי משהו בחסימה הזו נפתח. לא עם אותו ריכוז מהעבר, אבל עם אותה סקרנות ושמחה על המתנות הרוחניות החבויות בין המילים. אני עדיין מתקשה לקרוא את הספרים שנכתבו על הנופלים; הצער והאובדן כה גדולים, ולעת עתה אינני עומדת בזה.
על ארבעה ספרים
עלה לא נידף: חיים של לימוד בצל המוות
דוד הלבני /הקיבוץ המאוחד, 1999
האוטוביוגרפיה של חוקר התלמוד הנודע, שגדל באותם מחוזות של סבי וסבתותיי, מתארת בקווים כמעט זהים את סיפור השואה של אבי ז"ל: מחנות העבודה הנוראיים במכרות, החיים שניצלו בניסי ניסים, ואובדן כל המשפחה. ייחודו של הספר הוא בחיבור לגמרא. הלבני היה גאון בלימוד כבר כילד, והחיבור לגמרא מעצב את כל מסלול חייו, עד פסגת העולם האקדמי. דפי התלמוד הם עבורו מקור מים חיים בכל תלאות חייו.

| צילום: ללא
בואי הרוח
חיים סבתו / ידיעות ספרים, ספרי חמד וספרי עליית הגג, 2005
כל ספריו של הרב סבתו גורמים לך לחוש בסיום קריאתם שנעשית אדם טוב יותר, ענו יותר, אוהב ה' ותורה יותר. האירועים הם חלק ממציאות חייו, וכך גם בספר הזה. החיבור המופלא בין פרקש, ניצול השואה מהונגריה, לנער העולה ממצרים, הוא סוג של קסם שאתה רק מבקש שלא יתפוגג. הרב סבתו מכניס אותנו אל תמונות חיות, כואבות ומלבבות מחיי העולים שחלמו על ציון, וראו בחייהם פה את הגשמת חלום הדורות.

| צילום: ללא
אור הגנוז: סיפורי חסידים
מרדכי מרטין בובר /שוקן, 1947
בילדותי, כל סעודת ליל שבת לוותה בדברי תורה של אבי ז"ל מהספר "אור הגנוז". הבעל שם טוב, ר' לוי יצחק מברדיצ'ב והרבי מקוצק היו דמויות המופת של שולחן השבת. הספר הזה משמש לי סוג של פסיכולוג כשאני מרגישה צורך להתיישר ולנקות את הלב מכל מה שמצטבר בו. הוא מחבר אותי מחדש אל הקב"ה ואל התורה בהופעה רכה ואנושית, לצד ציפייה מהאדם להיות איש אמת ולא לרדוף גדולה מזויפת.

| צילום: ללא
נגד כיוון ההיסטוריה הרפתקאותיו המופלאות של האיש שהציל מיליון ספרים ותרבות שלמה
אהרון לנסקי / כתר , 2004
סיפור המרוץ של לנסקי להצלת ספרי היידיש שנזרקו לרחובות על ידי הדור הראשון או השני למהגרים היהודים בארה"ב. קורס על השואה הוביל את לנסקי להתעניין בתרבות היידיש ולחפש ספרים בשפה זו. המסע החל בחנויות ספרים משומשים בלואר איסט־סייד, והמשיך באיסוף ספרים שאין להם דורש לאחר שבעליהם הקשישים הלכו לעולמם. זהו סיפור מרגש ויוצא דופן על מפגש יהודי בין־דורי.

| צילום: ללא