"כיוון שהוצאתי השנה ספר פנטזיה יהודית, יש לי מדף המוקדש לערפדים"

אדיר שור | צילום אריק סולטן

אדיר שור | צילום: צילום אריק סולטן

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אדיר שור, 39

עובד סוציאלי וקב"ן במילואים. ספרו הראשון "שסעת וכיפורים" ראה אור לאחרונה בהוצאת קינמון.

.

תכולת הספרייה הספרייה שלי די מגוונת ומשלבת ספרות פנטזיה כ"שר הטבעות" ו"רומח הדרקון", ספרי טיפול ואוטוביוגרפיות, ספרות עברית קלאסית וכמובן ספרי קודש כמו משנה, תניא ו"כל הגמרא על רגל אחת". אני חסיד גדול של ספרים ישנים ומצהיבים. לפני כ־15 שנה, כשעברתי דירה, השותף שהחלפתי השאיר ערמת ספרים כאלה וניכסתי כמעט את כולם. אחד הספרים שאני הכי גאה בהם הוא "קין" של לורד ביירון, ספר מתפורר בתרגומו המופלא של דוד פרישמן.

שיטת מיון בדרך כלל אני מנסה לסדר לפי סוגות – מתח, עיון, פנטזיה – אך גם לפי גודל, ובין ספרים חדשים לספרים עתיקים שיקרים לליבי. אך בסופו של דבר הילדים הקטנים מגיעים לספרים, שכרגע נמצאים בכוורות, ועושים בהם כרצונם. כל עוד הם קוראים את הספרים ולא קורעים, אין לי בעיה עם זה.

אדיר שור | צילום אריק סולטן

אדיר שור | צילום: צילום אריק סולטן

מדף קרוב ללב כיוון שהוצאתי השנה ספר פנטזיה יהודית שעוסק, איך לא, גם בערפדים, יש לי מדף המוקדש לספרים העוסקים בתחום או נושקים לו, מ"דרקולה" ו"ההיסטוריונית" ועד "לילה אדום". במהלך הכתיבה נעזרתי גם ב"ספר האגדה" שערכו ביאליק ורבניצקי, שכרכיו מאגדים אלפי סיפורי אגדה מרתקים המתפרשים על כל המקרא. בכל פעם שנתקלתי במחסום כתיבה, ניגשתי ועלעלתי בכרכים הללו.

הכי מעניין

השפעת המלחמה בחודשים הראשונים אחרי 7 באוקטובר כמעט לא יצא לי לקרוא. המלחמה והשפעותיה העיבו על מצב הרוח, וגם יצרו עיסוקים רבים בבית ובעבודה.,מה גם ששבועיים לאחר פרוץ המלחמה נולדה בתי הקטנה רוני איילה. לאחר כמה חודשים כבר הרגשתי את הצמא למילה הכתובה וחזרתי לקרוא, ומאז כל אימת שיש לי זמן אני משתדל לקרוא משהו חדש.

על ארבעה ספרים

לילה אדום

גל תמיר כנרת זמורה ביתן, 2003

לאחר שקראתי את הקלאסיקות שעוסקות בספרות הערפדים, נתקלתי במקרה בספר "לילה אדום", שהוא לא רק רומן הערפדים הישראלי הראשון, אלא גם ספר מעולה שיודע להביא את נופי הארץ ומשהו מזוקק מתוך הישראליות והיהדות, ולשלבו בסיפור מותח, פנטסטי ומקורי.

ללא

| צילום: ללא

שחור על גבי שחור

עדי קיסרגרילה תרבות, 2014

אני אוהב לקרוא שירה, אך לא תמיד היא נשארת אצלי כמו סיפור. במקרה הזה, השירים של עדי היו כמו סיפור חזק וטוב. שירים שהולכים איתך גם לאחר שאתה מניח את הספר, בעיקר השיר "אם אשכחך" על ירושלים. כמו המשוררת, גם אני ניסיתי לכתוב בה מילה, להשאיר עליה אות.

ללא

| צילום: ללא

העבד

יצחק בשביס־זינגר תרגום: אברהם יבין, כתר, 2002

סיפורו של יעקב, יהודי שנמכר לעבדות אצל איכרים בפולין בימים שלאחר פרעות ת"ח־ת"ט. זינגר מיטיב לתאר את הדינמיקה שבין היהודים לנוצרים, בין בני האצולה לאיכרים, בין היהודים לבין עצמם, וכמובן בין היהודי הקטן לא־לוהיו. הספר נכתב לפני שישים שנה ומתאר תקופה שלפני כ־400 שנה, ועדיין, למרבה הפלא והאימה, המאורעות שהוא מתאר בו אינם כה רחוקים מהימים שאנו חווים כיום.

ללא

| צילום: ללא

כשניטשה בכה

ארווין יאלום עם עובד, 2016

אני מחזיק כמה ספרי טיפול, בהם גם של ארווין יאלום, אך אני מוצא את עצמי חוזר ומעלעל בספר זה כשאני רוצה להבין משהו על פסיכולוגיית האדם. הספר מתאר מערכת יחסים בדיונית בין הרופא ג'וזף ברויאר, שותפו בתחילת הדרך של זיגמונד פרויד, ובין הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה. דרך הטיפול של ברויאר בניטשה נחשפים צפונות ליבו של הפילוסוף, שלא נשאר חייב ופותח פתח בנשמתו של המטפל. כך, בטנגו מרתק, השניים צוללים למעמקי הנפש, ורק משם מצליחים לעלות אל החוף.

ללא

| צילום: ללא