"הצבא לא יכול לחייב אדם לעבור על אמונתו"

"היה מרגש לראות שולחן עגול של רבנים שונים שמסכימים על משהו", מעיד הרב מאיר נהוראי על מפגש הרבנים יוצא הדופן שנערך ביום חמישי שעבר. בביתו של הרב חיים דרוקמן ז"ל במרכז־שפירא התכנסו רבנים וראשי ישיבות מכל גוני הציונות הדתית, כדי לדון בפסיקת בג"ץ שחייבה לפתוח את הפיילוט ללוחמות בחיל השריון כבר בנובמבר הקרוב, החלטה שכל הנוכחים הגדירו כאיום על שירות תלמידי הישיבות בחיל. הרב נהוראי משמש יו"ר ארגון בית הלל ורב המושב משואות־יצחק, המלמד בבית המדרש לנשים במגדל־עוז. "אני מברך אותנו שנזכה להיות סביב שולחן אחד גם כשאנחנו לא מסכימים, ולקיים דיונים שקשורים לציבור הדתי־לאומי ולחזון הרוחני שלנו". לא הרחק מהרב נהוראי סביב השולחן ישב הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם־צבאית בעלי. ""זה אירוע מגה־היסטורי שקרה בדיעבד. צריך לומר יישר־כוח לתנועות הפמיניסטיות ולבג"ץ שהצליחו לעשות את הבלתי אפשרי – לאחד את כל הציבור הדתי־ציוני ולהסכים על דבר אחד", אומר הרב לוינשטיין. "היית צריך לראות את החיבוקים שהיו בין כולם".

הרבנים הצהירו פה אחד ששילוב נשים בחיל השריון לא יאפשר לתלמידיהם להתגייס אליו, והחליטו לפעול יחד מול צה"ל, מערכת הביטחון והממשלה, כדי למנוע את הדרת רגליהם של החיילים הדתיים מהחיל, שכיום רבים מהלוחמים והמפקדים בו הם אנשי הציונות הדתית.

ארבעה מהרבנים שנכחו בפגישה המיוחדת שירתו בעצמם בחיל השריון. "נקודת המוצא", מבהיר הרב נהוראי, "היא שהציבור שלנו מחויב לצה"ל, והוא חלק ממנו בכל תנאי. שנית, אנחנו לא עוסקים בשאלת גיוס בנות בכלל, שייתכן שיש בתוכנו דעות לכאן ולכאן, אלא בסוגיה ששייכת לכולנו. אנחנו, רבנים ורבניות מכל הקשת של הציונות הדתית, מאוחדים ברצון להגיע לתוצאה שלא יהיו יחידות מעורבות במקומות שזה בלתי אפשרי מבחינה הלכתית, כמו בשריון. לא יכול להיות מצב שבתוך טנק אחד יהיו נשים וגברים, לא יכול להיות שתהיה מחלקה או פלוגה מעורבת. כמי ששירת בשריון אני יודע שיש לזה משמעות. לא ניכנס לשאלה אם תקום איזושהי חטיבה נפרדת או גדוד נפרד, אבל לא יהיה מצב של גדוד מעורב משום שזה נוגד את ההלכה, ויותר מכך את ערך הצניעות".

העמדה התורנית הבסיסית שמביעים הרבנים היא ששירות משותף ביחידות מתמרנות, ודאי בחיל השריון, כרוך בשלושה איסורים: איסור ייחוד, מגע בין גברים לנשים, והציווי "והיה מחניך קדוש".

מה בעצם ההבדל בין שירות מעורב בחיל השריון לשירות מעורב באגף המודיעין?

הרב נהוראי: "אמ"ן זה לא שדה הקרב. יש לי תלמידות ששואלות אותי שאלות שקשורות לייחוד במשרד בקריה, ואפשר לפתור אותן. יש מרחבים, יש סדר, אלה לא חיי שטח. חשוב מאוד להתמסר לעם ישראל, ועם זאת לשים קווים אדומים, גם קווים שירחיקו אותנו מדבר עבירה. אני אומר את זה בלב כואב: הציבור שלנו מעורב ומתייצב ראשון בלי להציב תנאים, והמחירים שהוא שילם היו כבדים. גם הישיבות וגם בתי המדרש לנשים התרוקנו. תלמידות שלי משלמות מחיר על המילואים שלהן. אנחנו משלמים את המחירים האלה לכתחילה ולא מתנצלים, אבל אנא, אל תגרמו לנו להוסיף עוד בעיות. אנחנו רוצים לשמור על יראת השמיים של תלמידינו".

המחלוקת הראשונה שמתגלעת בין הרבנים עוסקת בשאלה המתבקשת מדוע לא להקים מסגרות נפרדות לדתיים, כמו חטיבת חשמונאים שהוקמה ללוחמים חרדים, ובכך לפתור את הבעיה. "אם הצבא ילך למהלך כזה של שילוב נשים, הוא צריך להקים יחידות שבהן שומרי תורה ומצוות יוכלו לשרת", אומר הרב זלמן ברוך מלמד, ראש ישיבת בית־אל ומזקני רבני המגזר. "אני מעריך שאי אפשר לעצור את מהלך העירוב. אם הרף המבצעי הגבוה בהכשרה יישמר, אז רק בנות בודדות ילכו לשריון וליחידות קרביות, לכן אפשר להקים להן יחידה נפרדת. בג"ץ לא דרש עירוב אלא פתיחת השירות הקרבי לנשים".

הרב מאיר נהוראי: "חשוב להתמסר לעם ישראל, ועם זאת לשים קווים אדומים. אל תגרמו לנו להוסיף עוד בעיות, אנחנו רוצים לשמור על יראת השמיים של תלמידינו"

הרב גורן התנגד ליחידות נפרדות לדתיים, משום שזה עלול להפוך את שאר הצבא לפחות דתי.

"נכון, ולכן הוא דרש שתהיה כשרות בכל צה"ל. כיום הדרישה היא לצניעות בכלל צה"ל, וכך היה עד עכשיו. ההחלטה הנוכחית משנה את המצב הקיים. אם המצב יישאר כפי שהיה, אפשר להמשיך".

"ייתכן שזה פתרון, אבל ההפסד הוא עצום. נהפוך את הצבא לשבטים", טוען מנגד הרב נהוראי. "אנחנו היינו במחלקה דתית, והיום זה לא כך. אני בטוח שיש לכך מחירים, אבל להתערוּת בעם ישראל יש חשיבות רבה. דווקא במקום שבו אנחנו מתערים ותורמים, נכון להציב את הגדרות".

הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה־גלבוע ורב קיבוץ לביא, מסכים ש"לא נכון לחזור לתקופת מלחמת השחרור, כשהייתה פלוגה דתית. הצבא הוא צבא העם, זה חלק מהאתוס של החברה הישראלית כולה וחלק מה'אני מאמין' של הציונות הדתית. לא נראה לנו לעשות יחידות של בני ישיבות כמו חטיבת החשמונאים. התלמידים שלנו רוצים להיות בכלל צה"ל, צריך לכבד את זה ולאזן בין הזכויות השונות".

הרב גלעד, ששימש בעבר חבר הכנסת מטעם מפלגת מימד, נחשב לאחד הסמנים המובהקים של מאבק הישיבות בפיילוט לוחמות השריון. ישיבתו בשולחן לצד נציגי הישיבות השמרניות כמו מרכז הרב ועלי, מוכיחה שמדובר באירוע חריג. "אנחנו לא עוסקים בגיוס בנות. בקיבוץ הדתי בנות מתגייסות לצה"ל. אבל בשירות קרבי לא יכול להיות שבנות יהיו במעורב עם בנים ביחידות מתמרנות. בשריון זה בעייתי מאוד מבחינה הלכתית.

"כל ההבטחות הופרו"

אחת הטענות המרכזיות שעלו בחדר היא שצה"ל נכשל בניהול הסוגיה. לא רק ברמה המעשית אלא בעיקר בהיעדר עמדה ברורה ובהימנעות מהובלה. בלשכת הרמטכ"ל מסרבים להיפגש עם ראשי ישיבות ההסדר, כנראה כדי לא להיתפס כמי שנוקטים צד מול ארגוני הנשים, ואולם ההימנעות הזו מייצרת תחושת ניכור. מדובר בראשי ישיבות ששולחים תלמידים ליחידות המתמרנות ואף איבדו תלמידים במלחמה, וחשים כעת שאין אוזן קשבת למצוקתם.

"דרושה התייחסות ראויה יותר מהצבא, במיוחד אחרי המלחמה האחרונה שראינו את ההתגייסות והמחיר הכבד של הציונות הדתית, ונראה שאין יחס ראוי לתביעה הזאת", אומר הרב גלעד. "בשנים עברו היו הרבה פגישות עם הצבא. קיבלנו הבטחות מפורשות מהרמטכ"לים שלא יהיה שירות מעורב ביחידות המתמרנות, וכולן הופרו.

"הפיילוט בשריון ידיר את רגלינו מהחיל, שהיום חלק גדול ממנו הוא בני ישיבות", מזהיר ראש ישיבת מעלה־גלבוע. "הציבור הדתי תופס חלק עצום בסדיר ובמילואים, והוא ראוי להתחשבות. במשך חודשים היו ניסיונות של הרב יעקב מדן להיפגש עם הרמטכ"ל, והוא לא מצא זמן. זה נראה לנו לא ראוי".

נראה שבצה"ל נוטים לפעול רק כאשר מופעל לחץ תקשורתי או ציבורי, ולא כשמתפתחת מצוקה אמיתית בשטח. דווקא הרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי זכור לטובה בישיבות ההסדר, כמי שידע לזהות מתחים מראש ולטפל בהם בשקט, לפני שהם מתפרצים והופכים לסערה תקשורתית. כעת  מדברים בעולם הישיבות על תחושה של זלזול. תחושה דומה הורגשה בעבר סביב סוגיית שילוב הנשים בחיל התותחנים, כאשר בצה"ל טענו כי אין צורך במערך המילואים של החיל, ולכן אפשר לוותר על משרתי המילואים הדתיים. הצעד הזה התגלה בשנתיים וחצי האחרונות כשגיאה חמורה, מפני שחיל התותחנים – בסדיר ובמילואים – פרוס בכל הגזרות ועבודתו משמעותית וחשובה. אגב כך, למקור ראשון נודע כי בצה"ל שוקלים להגדיר מחדש את אחת מחטיבות האש כמיועדת לגברים בלבד, וזאת בעקבות הרצון של קצין תותחנים ראשי להחזיר את תלמידי הישיבות לחיל.

המספרים מחדדים את עוצמת המצוקה של הישיבות, שראשיהן חשים כי צה"ל שב לתפיסות שקדמו לשבעה באוקטובר: מדי שנה מתגייסים לחיל השריון מאות תלמידי ישיבות הסדר, ורבים מהם ממשיכים כמפקדים וקצינים בסדיר ובמילואים. מנגד, בפיילוט לוחמות השריון צפויות להשתתף כעשרים חיילות בלבד, ששירות המילואים שלהן קצר משמעותית משל הגברים. גורמים בצבא מודים כי מתקיים דיון פנימי נוקב בשאלה אם המהלך מצדיק את המחיר הפוטנציאלי, אך נוכח פסיקת בג"ץ לא ברור עד כמה לדיון הזה יש משמעות.

"אסור שהאנרגיה שתוציא כדי להכשיר לוחמות תהיה נמוכה מהתפוקה", אומר בכיר בצה"ל המעורה בסוגיה. "בסיירת מטכ"ל וב־669 השקיעו משאבים ואנרגיה ואין לוחמות". בצה"ל מציינים כי הפיילוט יתמקד בסביבת הלחימה כפלוגה, בהתנהלות המבצעית היומיומית, בעבודה עם כוחות נוספים ובשהייה ארוכה בשטח בלי אספקה ופרטיות ובתנאי קיצון.

הרב זלמן מלמד: "כיום הדרישה היא לצניעות בכלל צה"ל - וכך היה עד עכשיו. ההחלטה הנוכחית משנה את המצב הקיים. אם המצב יישאר כפי שהיה, אפשר להמשיך"

הבעיה העמוקה יותר, סבורים הרבנים, היא שצה"ל לא הציג עמדה מקצועית ברורה. כך למשל, בפסיקת בג"ץ האחרונה בנושא נכתב: "אפשר היה להניח כי כלל התפקידים הצה"ליים ייפתחו על אתר לנשים שירצו להתמיין אליהם, למעט חריגים בודדים שהצבא יצביע עליהם ויבהיר מדוע בשל אופי התפקיד או מהותו, נשים אינן יכולות לשרת בהם. אלא שבפועל אלה אינם פני הדברים". מהמילים הללו עולה כי צה"ל עצמו לא הבהיר מה הוא רוצה ובמה הוא מאמין, ובאילו מערכים אי אפשר מבחינתו לשלב נשים. לכן, גם אם הביקורת מופנית כלפי בג"ץ, אי אפשר לדרוש ממנו לקבוע משהו שצה"ל לא מסוגל לומר בפה מלא. צה"ל לא הציג עמדה מקצועית סדורה בזמן הדיונים, ולכן בג"ץ כמעט "הוסלל" להוציא את הצו לפתיחת הפיילוט בנובמבר, חרף המלחמה הנמשכת בלבנון.

הרב זלמן מלמד חושף כי איגוד הישיבות הגבוהות לא שלח תלמידים לחיל השריון במחזור האחרון, "עד שיהיה ברור שלא תהיה מעורבות של נשים וגברים. הצבא בורח מהדיון ומתחמק מהטיפול בנושא כי הוא מורכב, אבל אין ברירה. נקווה שיצא מזה טוב. ההליכה לצבא היא לא רק חובה אזרחית אלא מצווה גדולה מאוד שדוחה פיקוח נפש. אנחנו רוצים לקיים את המצווה הזאת בשלמות, כלומר לשרת ביחידה שאפשר לשרת בה בלי לעבור על שום הלכה. הצבא לא יכול לחייב אדם לעבור על אמונתו. אין כאן מקום לכפייה".

ארוכה הדרך לפיילוט

שורשיו של המשבר הקשה בין צה"ל לרבני הציונות הדתית נעוצים בהחלטת צה"ל מלפני כשנה וחצי. בצבא החליטו על ניסוי בהכשרת לוחמות לתפקידים בחיל השריון בסוף 2024; אך הניסוי נדחה בגלל המלחמה, חוסר הקשב הפיקודי של צה"ל והצורך האקוטי בטנקים בכל זירות הלחימה. בהמשך נדחה הניסוי שוב לנובמבר 2025, ואז בשנה נוספת. הפיילוט בשריון צפוי להיערך על פי רף אחיד וזהה ללוחמות וללוחמים, בלי הקלות או התאמות. יש לציין כי בסיירת מטכ"ל וביחידה 669 לא אותרו נשים שישתתפו במסלול ההכשרה, והניסיון להכשיר לוחמות ביחידת הניוד הופסק אחרי הטירונות בשל ריבוי פציעות. פלוגת הלוחמות ביהל"ם לא הוכשרה באותה רמה כמו שאר לוחמי היחידה, והיא לא מבצעת את אותן משימות.

אחד האתגרים המרכזיים נוגע למבנה ההכשרה והשירות. בהתאם ל"פקודת השירות המשותף" הוחלט על הקמת פלוגה מגדרית שתורכב מנשים בלבד ותספק לחיילות את המעטפת המלאה, וכי צוותי הטנקים ימשיכו להיות מגדריים באופן מלא. בצה"ל הדגישו כי יגויסו חיילות במספר גדול יותר מהתקן הנדרש לסד"כ פלוגתי, כדי לוודא שבסוף ההכשרה יהיו צוותים שלמים ומלאים במקרה של פציעה או נשירה.

עד כה שירתו הטנקיסטיות תחת חיל הגנת הגבולות. הן הוכשרו בבסיס סיירים ולא בבסיס ההכשרות של חיל השריון בשיזפון, ובתום המסלול – שאינו זהה להכשרת לוחם שריון – הן שולבו במערך ייעודי תחת גדוד קרקל. בצה״ל מסבירים כי מדובר בשירות והכשרה שונים מהותית, וכי רכיבים מרכזיים בהכשרת לוחם שריון אינם מבוצעים כיום על ידי הטנקיסטיות. בפועל, הן נתפסות יותר כלוחמות הגנת גבולות ולא כלוחמות בחיל השריון. גם במקרים שבהם אותן טנקיסטיות הגיעו לקורס קצינים, הן עברו את ההשלמה החילית של חיל השריון עם שאר הצוערים בקורס קציני שריון, אך בזמן אמת ההפרדה נשמרה. כשהצוערים  נקראו להשתתף בלחימה ובתמרון הקרקעי ברצועת עזה, הצוערות נותרו מחוץ למעגל הלחימה מכיוון שלא עברו הכשרת לוחם שריון מתמרן.

תיק ההכשרות נבנה מחדש בשיתוף גורמי המקצוע בצה"ל תוך הפקת לקחים מפיילוטים קודמים, כך שבסוף ההכשרה הן יגיעו לאותן יכולות כמו הלוחמים, זאת במטרה לצמצם פציעות תוך יצירת סטנדרט אחיד. במסגרת הפיילוט יבוטלו כל הסממנים המפרידים: הן לא ייקראו יותר "טנקיסטיות" אלא "לוחמות שריון"; יקבלו כומתה שחורה, ינעלו נעליים שחורות ויענדו סיכת לוחם שריון ("צפרגול") סטנדרטית. ההכשרה צפויה להתבצע תחת חטיבת ההכשרות של השריון, אך תתקיים בבסיס חיון הסמוך לבית הספר להנדסה צבאית.

"אסור שהסיפור הזה יהפוך להיות 'הדתיים נגד הנשים'", מדגיש הרב עמיחי גורדין, ראש ישיבת הר עציון לצעירים ואחד ממובילי העיסוק בסוגיה. "אנחנו מלאי הערכה לכל לוחמת ששומרת עלינו. אבל יש פה אתגר גדול, אנחנו לא יכולים לשרת ביחידות קרביות מעורבות. יחידה קרבית זה לחיות יחד, לישון יחד, זה מגע פיזי – זה לא דומה לשום דבר אחר. אנחנו נמצאים בכל היחידות המעורבות העורפיות, וגם ברבנות הצבאית יש חיילות. אבל ביחידה קרבית מעורבת אי אפשר לשמור על גדרי ההלכה. לאורך השנים יצאנו מכמה חילות מכיוון שהכניסו לשם לוחמות, למרות שהיה אפשר לעשות את זה בדרך אחרת, לפחות בתותחנים. לצערנו הרב עכשיו זה מגיע לחיל השריון, ואני מאוד מקווה שצה"ל ימצא פתרון, כי כרגע אלה שתי רכבות שדוהרות זו מול זו".

הרב גלעד: "הדרך צריכה להיות איזון בין השוויון לנשים שאנחנו ממש לא נגדו, ובין הצרכים של החיילים הדתיים. זה יכול להיות ביחידות מגדריות לנשים כמו שיש בגבול מצרים. גם אם תהיה מחלקה נפרדת וטנקים מגדריים, אני כשריונר יודע שזה לא אפשרי כי משלימים אנשי צוות כשמישהו חסר, כשפורסים זחל או כשיוצאים מהטנק. זה לא אפשרי. התחושה היא שצה"ל לא נענה לצרכים האלה".

הרב עמיחי גורדין: "אסור שהסיפור הזה יהפוך להיות 'הדתיים נגד הנשים'. אנחנו מלאי הערכה לכל לוחמת ששומרת עלינו. אבל אנחנו לא יכולים לשרת ביחידות קרביות מעורבות"

אם יקימו פלוגה לנשים בלבד, שתהיה עצמאית יותר, זה אפשרי?

"יכול להיות שגדודים נפרדים באים בחשבון, או פלוגה נפרדת שתהיה באזור אחר. צריך לומר את האמת, לצה"ל יש חוסר עצום בכוח אדם. אני לא מטיל ספק ביכולת של נשים להילחם, במלחמה היה להן תפקיד חשוב מאוד. הבנתי שבלבנון יש חובשות רבות שעושות עבודת קודש. אנחנו במלחמה ומבינים את הצרכים המלחמתיים של הצבא. אבל יש הבדל בין מה שנעשה מתוך אילוץ ופיקוח נפש, וכשחסר חובשים אז לוקחים נשים, ובין בניין הכוח בחיל מרכזי כל־כך כמו שריון, שיש בו המון חיילים דתיים. צריך לפעול מתוך שיח והידברות עם מגזר שתרם ותורם את חלקו בסדיר ובמילואים. הסוגיה צריכה להיפתר בשיח ולא בהכרעה חד־צדדית".

"אני בסיפור הזה יותר מעשר שנים", אומר הרב גורדין. "במערך האיסוף הקרבי היה ניסיון גדול של הרב דרוקמן עם תא"ל אמיר ודמני להסתדר, וזה נכשל. בחיל התותחנים היה אותו דבר. בכל מקום שבו ניסו לעשות טריקים זה לא עבד, והיו מקרים של טנקים מעורבים. יש לי שני תלמידים, בשני מצבים שונים, שהיו בקורסים שניסו לעשות מחלקה אחת מגדרית של לוחמות ושתי מחלקות של לוחמים. זה פשוט לא עובד. בסוף אם טנק נתקע, וזה משהו שקורה גם באימון וגם בלחימה, לא משאירים שם את הלוחמים אלא מעלים אותם על טנקים אחרים. בניגוד לחילות המסייעים כמו תותחנים, המערך המתמרן עובד כולו יחד. גם אם תצליח לייצר מצב שיש לך פלוגה מגדרית כולה על טהרת הלוחמות, בלי לוחמים בכלל, בסוף היא לא עובדת לבד אלא עם חי"ר והנדסה. יש היום צוותי קרב חטיבתיים וגדודיים. אי אפשר לדאוג לזה שתהיה פלוגת שריון נפרדת, ושבדיוק תהיה לך גם פלוגת חי"ר נפרדת וצוות הנדסה נפרד".

ביטחון מול שוויון

למרות חוסר ההיענות מצד צה"ל להידברות,  מלמדים הרבנים זכות על הרמטכ"ל זמיר שעסוק בניהול המלחמה, אך באים בטענות למפקד זרוע היבשה אלוף נדב לוטן ולראש אגף כוח האדם אלוף דדו בר־כליפא, שהסוגיה בתחומי אחריותם, וגם לרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי.

"צריך לומר לזכותו של הרמטכ"ל שהוא מנהל מלחמה בהרבה חזיתות במקביל, הוא עסוק בפיקוח נפש ובמלחמות שלנו כפי שלא היה מעולם", מסביר הרב גורדין. "חבל שמכריחים אותו להתעסק בדבר הזה ולא מאפשרים לו לסיים קודם את המלחמה. אני מקווה מאוד שיאפשרו לנו להמשיך לשרת בחיל השריון. הרמטכ"ל לא ימצא שותפים נאמנים יותר מהציבור הדתי־לאומי. מי שיצר את הבעיה הזאת הוא הרמטכ"ל כוכבי, שבניגוד להמלצת הוועדה שהוא עצמו הקים, השיב לבג"ץ שהוא מעוניין להכניס בנות לעוד יחידות. מאז מנסים להתמודד עם חומר הנפץ שהוא השאיר".

נראה שצה"ל לא החלטי בסוגיה הזאת ובדיונים מול בג"ץ.

"צריך לדעת שהרמטכ"ל הקודם הרצי הלוי כתב בתצהיר מפורש לבג"ץ – ואני לא יודע למה השופטים התעלמו מזה – שלדעתו הסיכון לבנות גדול מהסיכוי. מישהו היה צריך לעצור ולחשוב על זה", אומר הרב גורדין. "היה עכשיו פיילוט של לוחמות ניוד, ועצרו אותו בגלל כמות הפציעות הגבוהה. הרצי הלוי כתב שצריך לבחון את זה עוד לפני שהפיילוט יוצא לדרך. אני מטיל סימן שאלה גדול למה בג"ץ היה כל־כך נחרץ פה, ומטריד שהשופטים לא שאלו על זה. צריך לומר שהפרקליטות הצבאית, בגלגול הקודם שלה – כשהפצ"ר הנוכחי נכנס כבר לא הייתה לו הזדמנות והמשחק די הסתיים – עסקה רק בכשירות הבנות להילחם. לא עלתה שם אף פעם השאלה אם אפשר לעמוד בפקודות השירות המשותף".

בזמן כהונתו של הרמטכ"ל איזנקוט נערך דיון שבסופו נוסחה "פקודת השירות המשותף". "היינו שמחים מאוד אם הפקודה הייתה יותר לכיוון שלנו, אבל אפשר לחיות איתה. הדיון עכשיו הוא אם עובדים לפי פקודת השירות המשותף, וכרגע יש הפרות רבות מאוד. כל הסיפור של פרמדיקיות שנמצאות בנמ"ר בעזה הוא הפרה של הפקודה. מכיוון שזאת מלחמה ופיקוח נפש מתירים, אבל עכשיו צריך לבדוק אם אפשר לעשות את זה אחרת. אנחנו לא מבקשים לקבוע מה יהיה אופיו של צה"ל, אלא מבקשים מצה"ל לפעול על פי עקרונות השירות המשותף שהוא עצמו קבע. הפרקליטות הצבאית מעולם לא הכניסה את הנושא הזה של פקודות השירות המשותף כשיקול לדיון בבג"ץ".

יש היתכנות כלשהי שהפיילוט יצליח ותלמידי ישיבות ההסדר יישארו בחיל השריון?

"אין אפשרות לשמור על פקודת השירות המשותף ולהכניס לוחמות למערך השריון", קובע הרב גורדין. "בדקנו וביררנו, אנחנו לא מחפשים בעיות. אם היה אפשר לפתור את זה היינו שמחים אם הייתה אפשרות לבנות עם מוטיבציה לשרת כטנקיסטיות וגם לנו לשרת בהפרדה. זה שחור־לבן. במשך עשרים שנה, בכל נקודה שאפשר לוותר – ויתרנו, בכל נקודה שאפשר להתגמש – התגמשנו. עשינו כל מאמץ כדי להיות חלק מצבא העם ולא לייצר מחלוקות. עכשיו אנחנו באמת בקצה".

ניסוי חברתי

לתפיסתו של הרב לוינשטיין, כל הכנסת הלוחמות לצה"ל ופסיקות בג"ץ בנושא הן "ניסוי חברתי שמטרתו לשנות את תפיסות העולם של החברה הישראלית. הטמעת תאוריית המגדר בחברה, שבינה לבין צבא אין כלום. הרבנים יודעים שזה מסך עשן. מורידים את הרף המבצעי בגלל אג'נדות פמיניסטיות, זה זועק לשמיים. כואב לנו שהצבא נכנע לטרלול הזה.

"הציונות הדתית היא חברה של אחריות ושותפות, ורואה במדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, ובצבא מצווה דאורייתא, אז לא כל כך מהר אנחנו נחפזים להיכנס לעמדה של החרדים, שנמצאים בברוגז עם המדינה", מבהיר הרב לוינשטיין. "אנחנו חיים במורכבות הזאת כבר שמונים שנה. מנסים לתרום בכל מקום שאפשר, כל זמן שאפשר לשמור על התורה ועל יראת שמיים, אבל כל הזמן מצֵרים את צעדינו ולא נותנים לנו להיות שותפים. אנחנו לא מוותרים כל כך מהר, כי המדינה יקרה לנו, והארץ יקרה, והעם יקר, וכל נפש בישראל יקרה. אנחנו לא מתכוונים לוותר על שירות ביחידות המתמרנות.

הרב יגאל לוינשטיין: "אנחנו לא מתכוונים לוותר על שירות ביחידות המתמרנות. ברור שאם יביאו אותנו למצב בלתי אפשרי נשקול מה לעשות, אבל אנחנו לא רוצים להגיע לשם"

"ברור שאם יביאו אותנו למצב בלתי אפשרי אז נשקול מה לעשות, אבל אנחנו לא רוצים להגיע לשם. ודאי שאנחנו לא מתכוונים לצאת מחיל דומיננטי כל כך, שהציבור הציוני־דתי נמצא בו בחוד החנית".

אם צה"ל הולך על זה ופותח פיילוט לוחמות בחיל השריון, תגיד לכל תלמידיך לעבור לחיל אחר?

"דרכי בעולם היא להיאבק. אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל יתייאש מן הרחמים. מי שמאמין לא מוותר עד הרגע האחרון, גם כשהמצב מסובך. הראש שלי ושל הרבנים שהיו סביבי הוא לא לוותר על השריון. מה יהיה עם הפיילוט? אני לא יודע אם יהיה, נראה אם הוא יעבור בכלל. נניח שיקרה נס והן לא יעברו את הפיילוט, אז כנראה תהיה עוד עתירה לבג"ץ שיגידו להוריד את הרף ולקבל אותן לשריון גם בלי פיילוט. אנחנו מתגלגלים עם האירוע כבר כמה שנים. אולי תהיה ממשלה אחרת, שר ביטחון חדש שיגיד 'עד כאן', רמטכ"ל שיגיד 'רבותיי, זה פוגע ברף המבצעי'. העולם דינמי ומשתנה, ואין סיבה לומר מראש שוויתרנו. זו לא גישתי".

מתי תיאלצו לפעול, מהרגע שהפיילוט יתחיל או כבר מעכשיו?

הרב לוינשטיין: "ההנחיה לתלמידים היא שנראה קודם לאן זה הולך. לא מקדימים את ההספדים, לא מתייאשים ולא מרימים ידיים. לא מתחילים לומר 'מה יהיה בסוף' או 'מתי נהיה חרדים ונלך לחשמונאים'. זה לא שם. אנחנו מתכוונים להמשיך לשרת בשריון, רוצים לשרת בשריון, ואני מתפלל שלא נגיע למקומות לא טובים. אני רוצה שנוכל להמשיך להילחם כמו שצריך ביחידות הלוחמות בקצה".

"אנחנו לא באים בשביל לאיים", מבקש הרב עמיחי גורדין לחדד. אני מקווה שצה"ל לא ישים אותנו במצב בלתי אפשרי. מתפלל על זה".

הרב נהוראי מצטרף לדברים ומבהיר: "זה לא ברמת איום, אלא ברמת אזהרה. אנחנו לא מאיימים שלא נתגייס לצבא, אבל יש בעיה – אם לתותחנים ישיבות ההסדר כבר לא הולכות, ועכשיו גם לא ילכו לשריון, מה יעשו אלה שאין להם פרופיל לשרת בחי"ר? יצטרכו ללכת למקומות אחרים שאנחנו עוד לא יודעים מה הם. בסופו של דבר זה יהיה רע לכולם. מדובר כאן בביטחון מול שוויון, לדעת אלה שחושבים שזה נקרא שוויון ורוצים בכך. בזמן שהמלחמה נמשכת ואנחנו לא יודעים את קיצה, ואנחנו יודעים שחסרים חיילים וקצינים – זה לא הזמן לנסות את השוויון.

"אנחנו אומרים את דברנו, איפה אנחנו יכולים להיות ואיפה לא. לא נוכל להיות במקום שאין בו אוכל כשר ויש חילול שבת בפרהסיה, ולא נוכל להיות במקום שיש בו בעיית צניעות קשה. זה יגרום נזק רוחני וגם נזק לצבא עצמו. הבני"שים, אלה שישמעו לרבניהם וגם מסורתיים וחיילים שלא למדו בישיבות, לא יהיו שם".