"כשאני רואה את השנאה בערוצי הטלוויזיה - אני מכבה אותה מיד"

גד חדד | 56, נתיבות, נשוי + 2 | תכשיטי צביה, שדרות

תוכן השמע עדיין בהכנה...

גד חדד. | אריק סולטן

גד חדד. | צילום: אריק סולטן

העסק התחיל כמשהו קטן והיום ברוך השם זו אחת החנויות המובילות בדרום. שיפצנו את החנות לפני שנתיים, הבת שלי דאגה שהיא תהפוך לכל כך יפה. אני מאוד אוהב את העבודה שלי.

מצב העסק

בימים אלה אנחנו מחזירים אותו לפעילות. בשגרה יש לי ארבעה עובדים, אבל כרגע אני מפעיל את העסק לבד. המלחמה עצרה הכול. המחזור ירד לאפס, אתר האינטרנט הושבת כי לא יכולנו לשנע משלוחים. כשהתנועה ברחוב התגברה פתחתי את החנות. היום המחזור עומד על 20 אחוז לעומת שנה שעברה. המצב במגמת שיפור, אבל כוח הקנייה הגדול, החבר'ה הצעירים, עוד לא חזרו לעיר כי אין מסגרות לילדים. למרות שאני עובד לבד, אני מחויב לשלם משכורות לעובדים כי הם מפונים. לראשונה בחיי לקחתי הלוואה מהבנק כדי לשלם להם ולספקים. אני לא יודע כמה זמן אוכל להמשיך ככה. המתווה לא מתחיל לגרד את מה שצריך.

שמחת תורה

יצאתי למניין הראשון בבית הכנסת שלי. שמענו את האזעקות, אבל חשבנו שזה עוד סבב. קפצתי הביתה להביא כמה דברים לשמחת תורה, והבת שלי אמרה לי שמשהו חריג קורה. שמענו ששדרות שורצת מחבלים, אבל בהתחלה לא האמנתי. נתיבות, שבה אני גר, לא נכללה בתוכנית פינוי היישובים. כמו שכנים רבים שלנו, נסענו לאילת על חשבוננו, כי רצינו להתרחק מהאזור. אחרי שבועיים חזרנו. שמענו את הפיצוצים מעזה והיו כאן המון נפילות. אבל כשאין לאן להתפנות אתה נשאר, בלי ברירה.

הכי מעניין

סבא שלי היה אומן, הוא הגיע מג'רבה שבטוניס. למשפחת חדד המורחבת יש עסקים שקשורים לתכשיטים בכל מיני מקומות בארץ. הבת הקטנה שלי, שמסיימת עכשיו תואר במשפטים, עוזרת לי בחנות.

פרידה

הכרתי הרבה שוטרים ממשטרת שדרות שנהרגו בשמחת תורה. רס"ב אדיר שלמה היה אצלי לפני סוכות. הוא קנה לאשתו שרשרת, ואמר לי שהשרשרת מאוד יקרה לו, וכבר כמה שנים הוא לא הצליח לקנות לה, אבל עכשיו החליט לשמח אותה ולמרות הקושי הוא לא רצה לוותר על זה. אחרי שמחת תורה שמעתי שהוא נהרג.

אני מאמין שאנחנו נתאושש בעזרת השם. אני מוכן לקחת את כל הזמן שבעולם, רק שיעשו את העבודה כמו שצריך. שהאיום הזה יוסר מעלינו. מקבלי ההחלטות עושים המון, והדבר הכי חשוב הוא שעם ישראל יישאר מאוחד. כשאני רואה את השנאה בערוצי הטלוויזיה אני מכבה באותה שנייה. במקום לחבר את העם הם מפלגים אותו.

אופטימיות

אני מאמין שיש ביטחון כרגע, יותר ממה שהיה קודם. אנחנו עדיין מעבדים את מה שקרה לנו, אבל גם עושים ניקוי אורוות. מה שגדל שם בעזה זו מפלצת. החיילים שלנו בפנים ומגינים עלינו, זה נדרש למרות המחיר הכבד שאנחנו משלמים. אני מקווה שמה שקרה לעולם לא יחזור.