לב', נער חרדי כבן 17, בן לקהילה חסידית סגורה ביותר, לא קל לספר על האירוע הזה. ההחלטה להתגבר ולגשת עם אביו לתחנת המשטרה ולהתלונן גמלה בליבו אחרי ששוכנע בחשיבות הדבר. ב' שטח בפני החוקרים את מה שחווה כמסכת של הפחדות והטרדה מינית מצידו של נהג האוטובוס שנסע בו. שלושה ימים חלפו עד שהגיעה ההודעה: התיק נסגר בשל היעדר "תשתית ראייתית".
זה קרה בתחילת אוגוסט האחרון, בשבוע הראשון של ימי "בין הזמנים". בשעה 9:52 - ועוד מעט נראה שלשעה יש חשיבות - עלה ב' על קו 887 הפועל בשירות חברת "נתיב אקספרס" בדרכו מבית־שמש לקבר רשב"י שבמירון. מדובר במסלול מוכר, שב' כבר נסע בו פעמים רבות קודם לכן, לעיתים לבדו, לעיתים עם בני משפחה או עם חברים.
"כשעליתי לאוטובוס", הוא משחזר, "ראיתי שאני לבד. הנהג, שהיה ערבי, התחיל לנסוע ובמקום לעצור בתחנה הבאה הוא דילג עליה. אחר כך הוא דילג על עוד תחנה ועל עוד תחנה. שאלתי אותו מה קרה ולמה הוא לא עוצר, והוא אמר שהוא רק צריך להגיע לתחנה שבסוף. לא הבנתי למה הוא מתכוון. בדרך היו אמורים לעלות עוד חברים שלי, אבל הוא לא עצר לאף אחד".
לדבריו, הנהג עצר בהמשך פעמיים שלא בתחנות הרגילות, בטענה שהוא "רעב ורוצה לאכול", אבל כשב' עצמו ביקש לרדת בטענה ששכח חפצים, הנהג סירב: "הוא אמר לי שאסור, שצריך אישור. הוא גם לא עצר בשום תחנת ריענון". בהמשך הדרך, מספר הנער, הנהג התחיל לדבר על כך שהוא רוצה לנסוע לאום אל־פחם, "ושיש לו שם חברים שהוא רוצה שאני אפגוש. פחדתי מאוד. בטח".

עו"ד חיים בלייכר, חוננו | צילום: עמותת חוננו
ב' מתקשה להתבטא כשהוא מתאר איך הנהג דיבר איתו "כל מיני שטויות", כשהוא מכוון לאמירות גסות ומיניות, וגם הציע "להעלות חברות שלו לאוטובוס". "הנהג רצה לעשות לו כל מיני דברים לא יפים", מחפש האב את המילים. "אני מדבר על דברים ממש לא צנועים". ברגעים הללו קשה לדובב את הנער. ב' נסגר וניכר שהחוויה שעבר ממשיכה לרדוף אותו, כשאביו מתערב, מעודד אותו ביידיש ומנסה לחזק. האב עצמו משתמש בטלפון כשר בלי מסרונים, לבן אין טלפון כלל והוא לא חשוף לטכנולוגיה, מה שמנע אפשרות לתעד את הנהג הפוגע וגם הקשה על יצירת קשר עם גורמי החוק והאכיפה. וכשהבן שותק, האב מוסיף ומספר שהנהג ניסה לחטט בתיק של בנו וגם להראות לו תמונות לא צנועות, אבל הנער סירב. בסופו של דבר, הנהג הוריד את הנער בנקודה שמרוחקת יותר מקילומטר מתחנה מסודרת, ומשם צעד ב' ברגל.
"הגעתי למירון רק ב־13:00 בערך", מספר ב', "והתקשרתי לאבא מטלפון של מישהו כדי להגיד לו שהיו לי ניסים". אביו מאשר: "הוא התקשר מיד לאחר שירד מהאוטובוס ואמר לי שכל הנסיעה הוא פחד וצעק ושצריך לעשות סעודת הודיה. אמרתי לו: ברוך השם, ברוך השם, ולא כל כך נתתי את הדעת על זה. רק כשהגעתי הביתה וסיפרתי לאשתי, התחילו לעלות אצלנו שאלות".
שבוע לאחר מכן הגישה המשפחה תלונה במשטרה, ובמשך שעה ארוכה ישב ב' מול חוקר וסיפר מה עבר. "החוקר אמר שזה מקרה חמור, שהוא מבין שהנהג דיבר איתו דברים שאסור לדבר ושהוא רצה לקחת אותו לאום אל־פחם", מתאר האב. שלושה ימים אחר כך, כאמור, בתוכם שישי ושבת, קיבל הודעה שהתיק נסגר.

"ניסיתי לשכוח את הפנים של הנהג", מסכם ב', "אבל כל מי שהיה עובר סיוט כזה לא היה שוכח. אני יכול לזהות את הנהג הזה. אני לא רוצה שיפגע בעוד נערים. אסור להשאיר את זה ככה. צריך לטפל בזה. אבל היחס של המשטרה לא רציני, הרגשתי שעושים ממני צחוק".
מלבד תלונה במשטרה האב פנה גם לחברת נתיב אקספרס, ושם טענו בתחילה שאינם רואים תיקוף בכרטיס הרב־קו של הנער. רק כמה שבועות לאחר מכן, כשהאב ניגש בעצמו למשרדי רב־קו, קיבל תדפיס המעיד בבירור שהבן אכן נסע באותו יום ובאותה שעה בקו האוטובוס המדובר. לאחר פנייה נוספת להנהלת נתיב אקספרס נאמר לו כי בתקופת בין הזמנים הפעילו בחברה קבלן חיצוני עם חמישה או שישה נהגים, כולם ערבים, כך ש"אי אפשר לדעת מי הנהג".
עוד מספר האב שבחברה אמרו לו ששאלו את הנהגים "מי מהם עשה את זה", אבל "כולם אמרו שהם לא עשו שום דבר. זו בדיחה. נו, מי יגיד שעשה? ואז אמרו שאם אני רוצה, לפנים משורת הדין, הם ייתנו 1,500 שקל – ושנשתוק".
מאז המקרה מסרב ב' לנסוע לבדו, גם לא ללימודים. "אני נוסע רק עם מישהו מבוגר. כשאני לבד ורואה נהג ערבי – אני מפחד". "הוא חזק נפשית, ברוך השם", אומר לי האב אחר כך, "אבל הוא עדין וקשה לו לדבר. יש לו קשיי תקשורת, ואחרי מה שהיה – הכול נהיה מסובך יותר.
"אנחנו גרים בקהילה חרדית", מוסיף האב, "לא כל כך מקובל אצלנו ללכת לעורכי דין וכדומה. לא ידעתי מה לעשות אחרי שסגרו את התיק. מי אני שאגיד למשטרה לפתוח תיק מחדש". רק לאחר פניות חוזרות לעסקנים בקהילה, הגיע האב לבסוף לעמותת חוננו, ואנשי העמותה הגישו ערר על סגירת התיק.
הסדר טיעון מקל
אף אם פרטי האירוע הזה עדיין לא ברורים עד תום, הוא מצטרף לשורה של עדויות ותלונות שהגישו בשנים האחרונות נוסעים חרדים נגד נהגים ערבים בטענה שאלה מתנכלים להם. עו"ד חיים בלייכר מעמותת חוננו מדבר על תופעה.

יעקב וידר | צילום: יוסי זליגר
לדבריו, בעמותה מתקבלות תלונות רבות, בעיקר של תושבי ירושלים, בני־ברק וריכוזים חרדיים אחרים, על אלימות מצד נהגי אוטובוסים ערבים. חלק מהתלונות גם הבשילו לכדי כתבי אישום. במקרה אחד תועד נהג ערבי מכה באכזריות נוסע חרדי באוטובוס שהיה בדרך לבני־ברק. לפי כתב האישום, הנהג תקף את המתלונן בכך "שזרק לעברו... כוס קפה שאותה אחז בידו... התקדם לכיוון המתלונן אשר ישב בכיסא ואמר למתלונן כי אם לא יבקש סליחה מאללה, הוא לא קם מהכיסא". בהמשך, הנהג "הכה מספר מכות אגרוף בפניו ובגופו של המתלונן, חנק אותו והכניס אצבעות לעיניו", וגרם לו חבלה של ממש. הנהג הודה בתקיפה, ובהסדר טיעון נגזרו עליו ארבעה וחצי חודשי שירות בלבד בשל "נסיבות אישיות מורכבות". כעת נבחנת תביעה אזרחית נגדו.
מקרה נוסף שהסתיים לאחרונה בהסדר טיעון התרחש בזמן מבצע "שומר החומות": נהג ערבי אמר לנוסע חרדי "אם אני נמצא בעיר העתיקה (של ירושלים, א"ג), ופוגש אותך, מה אני עושה לך? (...) לא מכות, (אלא) מכות־מכות". לאחר מכן הכריח הנהג את הנוסע לומר בפני מצלמה שהוא "אוהב פלסטינים ושונא יהודים". על הנהג, שהואשם ב"איומים ממניע גזעני", נגזרו שלושה חודשי מאסר על תנאי, עבודות שירות וקנס כספי.
במקרה אחר, נהג אוטובוס ערבי שאחיו הקטין הורשע בפעילות טרור העלה פוסטים של תמיכה בשהידים. נהג אחר, שאחיו הוא המחבל שרצח את אליהו קיי הי"ד בעיר העתיקה בירושלים, שיתף פוסטים של תמיכה באחיו.
בסיפור שאירע לאחרונה, שני נהגי אוטובוס ערבים תושבי הגליל שיבחו את פיגוע הירי שהיה בצומת רמות – שנרצחו בו שישה אזרחים ונפצעו 11 – ונעצרו לחקירה. הפרקליטות סגרה את התיק כנגדם.
בלייכר מתאר אירוע חריג במיוחד שהתרחש סמוך למודיעין־עילית, כשנהג ערבי עצר את האוטובוס, שהיה מלא נוסעים חרדים, טען שיש לו אקדח ודרש מהם להרים ידיים בזמן שהוא מצלם אותם. כשהגיעה ניידת – כך נטען – הסתפקה המשטרה בהחרמת אקדח צעצוע שאותר בכליו של הנהג, ואפשרה לו להמשיך בדרכו.

"היו מקרים שתכנים כאלה עלו לטיקטוק כדי להגחיך ולהשפיל יהודים", טוען בלייכר. "יש מי שמכירים את המנטליות של הנוסע החרדי ומנצלים את זה. אחר כך הם אומרים שזה היה בצחוק, אבל אלו מקרים מובהקים של אנטישמיות. הסיפור הספציפי ממודיעין־עילית לא הגיע למיצוי כי אף שפנו אלינו נוסעים, בסופו של דבר הם לא רצו להגיש תלונה".
גם יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני־ברק ויו"ר סיעת הליכוד בעיר, סבור שהפניות הרבות שהוא מקבל מתושבי עירו מצביעות על תופעה רחבה של יחס בעייתי כלפי נוסעים חרדים, בעיקר בקווים בין־עירוניים ומצד נהגים ערבים. "בכל שבוע מגיעות אליי תלונות כאלו", הוא אומר, "נוסעים מספרים לי על התנהגות מופקרת של נהגים, על זלזול, על אי־עצירה בתחנות, על יחס לא נעים ולא מכבד. אני לא אומר שכל הנהגים הערבים כאלו, אבל נראה שיש פה בעיה. חלק מהנהגים הם צעירים, חלקם ממזרח ירושלים, ולא מופרך שההתנהגות שלהם מגיעה ממניע לאומני. אנשים לא מתלוננים סתם".
"יש גם תלונות הפוכות"
"אנחנו מגנים כל הטרדה או פעולה לא ראויה, הן מצד נהגים והן מצד נוסעים", אומר ישראל גנון, יו"ר ארגון הנהגים מבית ההסתדרות הלאומית, "אבל לפני שממהרים להאשים נהג, צריך לבדוק את העובדות. לצערי, יש לא מעט טענות סרק שנולדות מתוך המתיחות שיש בין נהגים לנוסעים.
"מדי יום נוסעים בתחבורה הציבורית מיליוני נוסעים והכול עובר בשלום. רוב הנוסעים והנהגים מתנהגים כראוי, אבל יש גם נהגים בודדים שלא מתאימים לתחבורה הציבורית. כיום יש כ־20 אלף נהגי תחבורה ציבורית בישראל, ומתוכם יש לכל היותר כ־500 עד 600 נהגים שלא צריכים להיות על הכביש, הן מבחינה תעבורתית והן מבחינת היחס לנוסע. אבל במציאות של היום, כשחסרים כ־5,000 נהגים במערך כולו, הם נשארים על הכביש".

ישראל גנון | צילום: נורית שנקר עבור ארגון הנהגים
לשאלה אם מניע לאומני הוא שעומד ברקע החיכוכים בין נהגים לנוסעים, גנון עונה בזהירות: "יש גם תלונות הפוכות. יש ארגונים שטוענים שדווקא נוסעים הם שפוגעים בנהגים ערבים על רקע לאומני. בפועל, מה שאנחנו רואים הוא שיש מרמור על מערך התחבורה הציבורית ושיש עלייה בפגיעות בנהגים ובאוטובוסים. לפעמים התוקפים בכלל לא יודעים את זהות הנהג – הוא יכול להיות מוסלמי, בדואי, דרוזי או יהודי שיודע לתת שירות מצוין לנוסעים – ועדיין הוא הופך לשק החבטות וסופג אלימות. יש מקרים שבהם זה אולי על רקע לאומני, אבל יש גם הרבה מקרים שלא. אסור לקפוץ למסקנות".
מחברת נתיב אקספרס, שאחראית לקו 887 שהנער ב' נסע בו באמצעות מפעיל חיצוני, לא נמסרה תגובה.
ממשטרת ישראל נמסר: "לאחר בחינת התלונה ובהתאם לתשתית הראייתית, תיק החקירה נסגר. בימים אלו הוגש ערר על ההחלטה, וזו תיבחן על ידי הגורמים המקצועיים האמונים על כך".
ממשרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית נמסר: "אנחנו פועלים כל העת לשיפור וייעול מערך התחבורה הציבורית בכל רחבי הארץ. הרשות פועלת מול המפעיל כדי לוודא כי הוא וקבלני המשנה עומדים בכל הקריטריונים הנדרשים למתן שירות נאות לציבור הנוסעים. הרשות הארצית לתחבורה ציבורית מבצעת בקרה שוטפת, ובכלל זה גם בקרה סמויה, שבה בקרים מדמים נוסעים ובוחנים את מהלך הנסיעה בפועל. כאשר מתגלים מקרים של אי־עמידה בתנאי השירות (גם באוטובוסים של קבלני משנה) הרשות מעלה את החריגות בפני המפעיל הרלוונטי, ופותחת בהליך מנהלי שעלול להוביל בסיומו להטלת פיצויים מוסכמים".

