לפני שרחפן מקלקיליה יתפוצץ בכפר סבא: מערכת הביטחון מחפשת פתרונות

מתופעה שהייתה אזוטרית במשך שנים, הפכה סוגיית ההברחות בגבול מצרים וירדן לנחשול של עשרות הברחות ביום. הרחפנים שחוצים את הגבול שוב ושוב, גרמו לתושבים ובעקבותיהם לתקשורת להרים קול זעקה, עד שבצה"ל ובמערכת הביטחון לא יכלו עוד להתעלם. צוותים מיוחדים הוקמו, שטח צבאי סגור הוכרז במרחב הגבול, ומשאבים וקשב רב הוקצו לטיפול בבעיה.

עם זאת, השימוש ברחפן ככלי להברחה עלול להתגלות כשולי, בוודאי נוכח מה שהתרחש כאן בזמן המלחמה, כשמאות רחפני נפץ שוגרו לישראל מלבנון, סוריה, עיראק ותימן. ייתכן שהדגש צריך להינתן על היערכות למתקפות טרור המבוססות על רחפנים, שעלולות להגיע מהחות'ים ההולכים ומתבססים בירדן, מחיזבאללה המשתקם מעבר לגבול הצפון, וגם משלוחות דאעש בסיני. גורמי טרור פלסטיניים ביהודה ושומרון עלולים אף הם לשגר רחפנים לעבר היישובים הישראליים הסמוכים, ואף לגוש דן, לאזור השרון ולירושלים.

"לעיתים קל יותר לשלוח רחפן מתאבד מאשר מחבל מתאבד. בעורף - שבו אין ציפייה יומיומית לפגיעה - הסכנה מרחפנים חמורה בהרבה. הלוחם שבחזית מצפה לאיום ונערך לקראתו, תושבי עורף אינם חיים כך", כתב לאחרונה הפרשן הצבאי ד"ר יגיל הנקין בעיתון זה. רבים במערכת הביטחון מזדהים עם האזהרה הזו, וקוראים להיערך לה בהקדם.

מבחינת מערכת הביטחון הישראלית, מתקפת 7 באוקטובר המחישה את הבעיות בתפיסת ההגנה שרווחה עד אותו יום, ושיקפה את האתגרים שיהפכו לנפוצים יותר בעתיד. אחת הבעיות החמורות הייתה מספרם המצומצם של הלוחמים שאיישו את המוצבים סמוכי הגבול באותו יום. היא נבעה מתפיסת הגנה לקויה, שצה"ל עמל מאז לשנות. אתגר אחר הוא ההתמודדות עם רחפנים. 28 כלים כאלה תקפו והשמידו מצלמות, עמדות תצפית ומערכות "רואה־יורה", וכלים משוריינים, ופגעו גם בלוחמים שלא ציפו לאיום שיבוא מלמעלה ולא התמגנו בהתאם.

למעשה, כל חובב פורומים צבאיים זיהה עוד בשנת 2022, במהלך מלחמת רוסיה־אוקראינה, כיצד הרחפנים משתלבים בשדה הקרב ביתר שאת. שני הצדדים השתמשו בכלים הקטנים למגוון משימות: איסוף מודיעין ותצפיות על כוחות, תקיפות בעזרת הטלת ראשי נפץ או רחפנים מתאבדים, ועוד. מאז, העניין הלך והשתכלל.

אחרי שבעה באוקטובר החלו לחדור לשמי ישראל רחפנים רבים ששימשו למטרות תקיפה וגם לאיסוף מודיעין. הם הגיעו לכאן מלבנון, מעיראק ומתימן. הפתרון היחיד של צה"ל לסיכול האיום היה הפעלת כלי טיס של חיל האוויר או מערכת כיפת ברזל, בהצלחה לא מבוטלת אך לא הרמטית. האירוע הקשה ביותר התרחש כאשר כטב"ם נפץ ששוגר מלבנון פגע בבא"ח גולני והביא למותם של ארבעה חיילים ולפציעתם של עשרות. במקרה אחר, כטב"ם נפץ חות'י פגע בתל־אביב והרג אזרח ישראלי. כטב"ם אף הצליח לפגוע בבית ראש הממשלה בקיסריה. ארגון חיזבאללה התהדר בכך שכטב"מים ששיגר הצליחו להגיע לאזורים בעומק ישראל בלי שזוהו, לצלם אתרים רגישים כמו בסיס חיל האוויר רמת־דוד שבעמק יזרעאל ותשתיות אסטרטגיות במפרץ חיפה, ולשוב בלי פגע.

בתרגיל של פיקוד המרכז שנערך בשבוע שעבר נבדקה מוכנותן של אוגדות יהודה ושומרון ואוגדת גלעד (96) החדשה. כחלק מאותה הפקת לקחים בעקבות שבעה באוקטובר ושיגורי הכטב"מים לאורך המלחמה, תורגלו תרחישי תקיפה שונים בעזרת רחפנים, מצנחי רחיפה ועוד, כלפי מטרות צבאיות ואזרחיות.

מסקנת התרגיל הייתה כי הכוחות שהשתתפו בו כשלו מול איום הרחפנים. חרף מודעות כללית לאיום, בשטח לא הייתה התאמה של דפוסי הפעולה, כוחות התקבצו בשטחים פתוחים וחשופים, בעמדות לא היו רשתות הסוואה, וחלק מהכוחות לא הגדירו חייל שתפקידו לצפות לאיום מלמעלה. הפערים הורגשו גם בתחום האמצעים: לא בכל הגזרות היו פרוסים אמצעי יירוט ושיבוש בסיסיים, ורימוני עשן למיסוך; תרגולות לא הופעלו במלואן, ובחלק מהיחידות טרם הוטמעו תרגולות אחידות וברורות להתמודדות עם האיום. המסקנות מלמדות שצה"ל עדיין לא ערוך להתמודדות בשדה הקרב מול רחפנים תוקפים, והדבר דורש שינוי תפיסה וחשיבה של כלל הגורמים. אפשר להעריך שהדבר חמור עשרת מונים כשמדובר במרחב האזרחי, שבעתיד הלא רחוק עלול למצוא את עצמו בחזית הזו.

לא רק חיל האוויר

בצה"ל טוענים כי האחיזה המודיעינית והמבצעית בשטח יהודה ושומרון מסייעת בסיכול איום הרחפנים, אך נראה שהשליטה הזו אינה הרמטית. כך למשל, בתחילת 2025 אותר רחפן נפץ סמוך ליצהר. גורם בכיר בצה"ל הודה השבוע בשיחה עימנו כי "אנחנו לא במקום טוב. כרגע הבעיה היא בעיקר בגבול מצרים ובערבה, אבל גם ביהודה ושומרון תפסנו כמה רחפנים רגע לפני הטסה. אנחנו פושטים על הרבה כפרים ומחרימים רחפנים, כי רואים בהם סכנה גדולה. כרגע העיסוק בנושא נמצא אצל אגף התכנון, ומנוהל על ידי סגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי". השבוע ביקר ידעי בפיקוד דרום ובחן את התקדמות צוות המשימה המיוחד.

תא"ל במיל' רן כוכב, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית: "זה יכול לקרות לנו היום מרמאללה. וזה לא ייגמר ברחפן אחד אלא בלהק של מאה או אלף"

"אנחנו רוצים ליצור מעין 'כיפת ברזל', שהגבולות שלנו וגם השטח בפנים יהיו חזקים יותר מול הרחפנים", מוסיף הקצין הבכיר. "כרגע שומרים על אתרים אסטרטגיים שחשובים לנו, והם מוגנים טוב יותר. יש לא מעט אמצעים שאנחנו יכולים להפעיל טקטית, ובאזורים שיש לגביהם התרעה מפעילים מערכת שתאתר את הרחפן ותנטרל אותו. אבל האמת היא שאם אין התרעה, אין יכולת מספקת. כרגע אנחנו עוסקים יותר ב'כיסוח דשא', ופועלים להיות שם ולהחרים רחפנים. ברגע שנוכחים בשטח זה קל יותר, ואין להם זמן להתארגן ולהוציא התקפת רחפנים מתואמת".

עם זאת, גורמי ביטחון מעריכים כי זו שאלה של זמן עד שהפלסטינים יגבירו את ניסיונות החיקוי של ארגוני הטרור סביבנו ויחלו לשגר רחפנים. באופן עקרוני, כבר היום אפשר להעלות רחפן מכל נקודה ביהודה ושומרון, להטיסו אל תוך יישוב ולהטיל מטען מאולתר שיגרום נזק. הדבר יוצר אתגר של ממש להגנת העורף. תרחיש של רחפן שממריא בקלקיליה ומגיע בתוך דקות לכפר־סבא בלי הפרעה כבר לא נחשב מופרך, וצה"ל, משטרת ישראל והשב"כ יתקשו לפעול בהיעדר מודיעין מקדים.

"אפשר לדמיין תרחיש לא רחוק שבו כל מבנה ממשלתי, ולעיתים גם אזרחי, יידרש להיות מוגן באמצעות מערכות שיבוש או יירוט, תוך תקווה שעד אז תימצא דרך להתמודד גם עם רחפנים הפועלים על תקשורת אופטית", כתב ד"ר הנקין באותו מאמר.

"אנחנו עוסקים ברחפנים המון", אומר גורם בכיר בחיל האוויר, ומציין שרוב הלמידה של צה"ל בתחום נעשית עם פיקוד הדרום, בעקבות התמודדותו עם האתגר בגבול מצרים. "אנחנו מסתכלים גם על מה שקורה במלחמת רוסיה־אוקראינה ועל היכולות שיש שם, ורואים מה האויבים שלנו למדו ואלו תהליכי הצטיידות הם עושים. זה אתגר גדול שנצטרך לתת לו מענה. חיל האוויר הוא חלק מהמענה אבל הוא לא היחיד, כי ברגע שרחפן נוחת בשטח מדינת ישראל, האירוע מורכב פי כמה. אלה סוגיות מורכבות שצה״ל בוחן היום, מתוך הבנה שדרושה התערבות של כל הגופים".

מי שעסק בתחום לאורך השנים הוא תת־אלוף במיל' רן כוכב, שמילא שורת תפקידים בצה"ל בתחום, בהם מפקד מערך בהגנה האווירית. איך לא למדנו ממלחמת רוסיה־אוקראינה, אני שואל אותו. "אקח על זה אחריות, למרות שזה לא דבר מקובל היום במחוזותינו", הוא משיב. "כמי שהיה מפקד ההגנה האווירית בתחילת מלחמת רוסיה־אוקראינה, וגם עשה על זה מחקר אקדמי בלונדון שנתיים לאחר מכן, אגיד על זה שלושה דברים: הראשון הוא שאנחנו בכל זאת למדנו מהם. שתיים, בצניעות אומר לך: לא בטוח שיש לנו הרבה  מדי מה ללמוד מהם כי נתוני היירוט שלהם מזעזעים, ואם הם מראים לך רק נתונים טובים, הם לא תמיד אמינים. הדבר השלישי זה שהאוקראינים התנו מסירת חומרי למידה ומסקנות בכך שניתֵן להם ידע ומערכות כיפת ברזל, והדרג המדיני סירב. חלק מסוללות הפטריוט שנסגרו לפני שנה, הגיעו אליהם בסופו של יום".

כוכב מזכיר את מבצע "קורי עכביש" ביוני האחרון, שבמסגרתו תקפו האוקראינים, בעזרת רחפנים שהוסוו בלב רוסיה, מטרות אסטרטגיות רבות וגרמו נזק למטוסים נוסעים. "זה יכול לקרות לנו היום מרמאללה, או אפילו עם מטרות 'משוטות' מרמלה. מי אחראי על זה? מפקד חיל האוויר? מפקד פיקוד העורף? משרד התחבורה? לא ברור. וזה לא ייגמר ברחפן אחד אלא בלהק של מאה או אלף. אני לא חושב שזה מחדל, אני פשוט חושב שלא ראו בזה איום אסטרטגי. היו איומים אסטרטגיים יותר חשובים. גם היום אני עומד מאחורי ההחלטה הזו. היה איום גרעיני, והיה איום טילי, והיה איום רקטות, והיה חיזבאללה, והיה חמאס, והרחפנים היו רק אחר כך, והתוצאות בהתאם. כעת זה הזמן לפתרון מערכתי כולל".

מחוץ לקופסה

צה"ל מחזיק כיום מערכות מסוגים שונים שנותנות מענה לרחפנים: לוחמה אלקטרונית, שיבוש GPS, מערכות יירוט נקודתיות, ורחפנים נגד רחפנים. אך לפי שעה אין תפיסה כוללת, אין פריסה רחבה ואין תקציב שמאפשר להרחיב את היכולות. יכולת הניטור היא אחת הנקודות המאתגרות: רחפן שנוסק לגובה מסוים כמעט לא ניתן לזיהוי בזמן אמת. "רחפן כזה פשוט עובר הלאה", אומר גורם ביטחוני המעורה בתחום, ומציין כי גם המשטרה בחנה לאחרונה את שוק הפתרונות במסגרת מכרז, אך טרם גיבשה מענה אופרטיבי.

מה חסר? כמעט הכול: ביישובים קיים אתגר להתגונן עצמאית, אין רגולציה אפקטיבית על רכישת רחפנים מתקדמים, אין תפיסה מבצעית אחודה בין צה"ל, המשטרה, שב"כ ורשות התעופה האזרחית, ובעיקר אין תוכנית מסודרת וגוף שמרכז את העשייה בתחום, גם בנוגע לפיתוח פתרונות.

מי שמבקשים לתת מענה הם אנשי המִנהלת האזרחית להגנת הגבולות שהוקמה בימים האחרונים בידי אזרחים, בין השאר בעקבות לקחי התרגיל של פיקוד המרכז. "הבנו שצריך לחשוב מחוץ לקופסה, כי שם יתקפו אותנו. צריך חשיבה אחרת", אומר דן מורנו, ממקימי המנהלת, ואחיו הגדול של לוחם סיירת מטכ"ל עמנואל מורנו שנפל במלחמת לבנון השנייה. מורנו הוא איש הייטק, אבל במסגרת שירות המילואים שלו בגדוד ירושלים של האוגדה המזרחית, הוא אחראי לכל תחום הרוק"ק (הרום הקרוב לקרקע, טווח טיסה בגובה נמוך). "אנחנו עושים הדרכה, לימודים ופיתוחים, ומביאים ערך מוסף בחשיבה. זאת החזית הבאה", משוכנע מורנו.

קצין בכיר: "כשיש התרעה מפעילים מערכת שתנטרל את הרחפן. אם אין התרעה, אין יכולת מספקת. כרגע, ככל שמדובר ביו"ש,  אנחנו עוסקים יותר ב'כיסוח דשא', ופועלים להיות בשטח ולהחרים רחפנים"

המנהלת נועדה לייצר חיבור בין צה"ל ליישובים בנוגע לתורת הלחימה, האמצעים וההגנה על התושבים. בשימוש נכון, אותו כלי שאויבינו מפעילים כדי לפגוע בנו, עשוי לסייע בהגנה מפניהם, ולא רק בתחום הרחפנים עצמו.

"הבנו שהגנת היישובים חלשה מאוד", אומר מורנו, "והרחפנים יכולים להיות גיים צ'יינג'ר בעניין הזה. יש בצבא המון יכולות, אבל זווית הראייה של כל תחום הרוק״ק עדיין לא קיבלה מקום מספק. מצד שני אנחנו עומדים בשלב של קבלת יכולות שעשויות לשנות הכול. אם יעשו שימוש נכון בתחום הזה, אפשר להיות אופטימיים. צריך לפעול בצורה שונה ממה שעשו לפני שבעה באוקטובר, ואז נרוויח".

במנהלת מזהים שני צירים בסיסיים להגנת היישוב: היישוב כמכפלת כוח לצבא - בעיקר בממד האווירי ובבניית תמונת המצב, ו"היישוב כמבצר", שיידרש להגן על עצמו בדקות הראשונות של תרחיש פלישה, מתוך הנחה שהצבא יתמודד עם זירות רבות. איך עושים את זה? בניית מערך יישובי מלא הכולל צוותי רחפנים מיומנים, מערכות "רואה־יורה" שמפעילות רחפן תצפית, תאורה או תקיפה ברגע שמתגלה נגיעה בגדר, ומערך מעבדה והכשרה מקומי. גם בני נוער יוכלו להשתלב בהפעלה ובתמיכה טכנית במסגרת המערך כולו.

אחת המסקנות המרכזיות מהמלחמה היא שמידע בזמן אמת עשוי להציל חיים. בעת חירום, יישוב שיטיס רחפנים שיעבירו תמונת מצב לחמ״ל האוגדתי, עשוי להכריע. המנהלת דורשת להגדיר סדרת צעדים, בהם כינוס רבש"צים תקופתי, הטמעת תרגולות בקרב התושבים ושדרוג מערכות התקשוב, וכן שילוב קבוע של רבש"צים בתרגילי חטיבה ואוגדה. נוסף על כך, אומרים שם, יש למגן תחנות דלק, מאגרי גז וריכוזי אוכלוסייה.

מורנו מדגיש שוב ושוב את הצורך לחשוב "צעד קדימה", כלשונו. "האויב יכול לתקוף בכל מיני דרכים, ואם נסתכל רק על היכולות הנוכחיות של האויב – הפסדנו. צריך להיות ערוכים בהגנה ובהתקפה. כל התרחישים שקרו בשבעה באוקטובר יכולים לקרות שוב, והתחום האווירי הוא הפתרון להרבה תרחישים".

אחד הנדבכים שמורנו מייחס להם חשיבות רבה הוא מעורבות המילואימניקים. "צה"ל משווע ליכולות האלה שבאות מאנשי המילואים", הוא אומר, "היכולת לחשוב מחוץ לקופסה ולהביא דברים מעבר למגבלות של הצבא. כולם מבינים את הצורך, הכלים קיימים והחשיבה קיימת. הפתרונות שלנו יהיו מהירים יותר ממה שהצבא יכול להציע, וזה משנה את כללי המשחק".

כבר עכשיו מופעל פיילוט בכמה יישובים הכולל תורת לחימה מותאמת, הכשרות, יכולות אוויריות והגנה רב־שכבתית. עם סיומו בהצלחה יועתק המודל ליישובים נוספים. מורנו מסכם באופטימיות מפתיעה, כמעט מנוגדת לטון שבו מתנהלים כיום דיוני הביטחון: "זה תחום שמביא שינוי חשיבתי וקונספטואלי. אם נעשה מה שצריך, הפתרונות יגיעו מהר מאוד. יש לנו כלים, יש לנו אנשים, יש לנו הבנה. צריך רק לפעול באופן אחר ממה שפעלנו עד שבעה באוקטובר".