"אנחנו קוראים לכל ארגון או ממשלה ששואלים למה אתם לא עושים כלום בנוגע לרעב בעזה, להצטרף", אמר שגריר ארה"ב בישראל מייק האקבי בתחילת מאי. הדברים נאמרו במהלך שיחה עם עיתונאים שהתקיימה בשגרירות האמריקנית בירושלים, ובה הציג האקבי את התוכנית החדשה דאז של הממשל האמריקני להכנסת מזון לעזה.
מאז ועד עתה, "הקרן ההומניטרית לעזה", GHF, שחשף האקבי באותו עדכון, כבר חילקה לדבריה יותר מ־150 מיליון מנות מזון, בארבע תחנות חלוקה שפתחה ברצועת עזה (אחת מהן הייתה סגורה השבוע באופן זמני), באופן שמונע את נפילת הסיוע בידי ארגון הטרור חמאס.
לצד הנתונים הללו, ממש כפי שצפה השגריר, הקרן ממשיכה להיות יעד לביקורת קשה במיוחד מצד נציגים של ארגוני או"ם, מנהיגים מערביים והתקשורת הבינלאומית. כך למשל, נציב זכויות האדם של האו"ם טען בדו"ח שפרסם כי פעילות הקרן היא "דוגמה מטרידה לאופן שבו סיוע הומניטרי יכול להיות מנוצל למטרות צבאיות וגיאופוליטיות חשאיות, תוך הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי". חמאס עצמו ניסה וגם הצליח לפגוע בעובדים המקומיים של הקרן, כמו גם לעורר מהומות אלימות ליד מרכזי החלוקה – כדי להגביר את הכאוס, את מספר הנפגעים ואת הביקורת על אופן החלוקה שמונע מהמזון ליפול לידיו.
צ'אפין פיי, דובר GHF, מבקר לא מעט בתחנות החלוקה הללו ברצועה. בשיחה עימו השבוע הוא מספר כי בשיחות שמתקיימות עם מי שבאים לקבל את חבילות המזון, עולה כי רבים מהם כבר חוששים פחות מחמאס. השליטה שלו עליהם נחלשת. "יש להם רק דברים שליליים לומר על חמאס, רבים מהם לא מפחדים יותר. הם מבינים שהסיטואציה ברצועה נגרמה בגלל חמאס. כשאתה שואל את מי הם מאשימים במצב, הם משיבים שאת חמאס".
מה בדיוק כוללות הארוחות שאתם מחלקים?
"אנחנו נותנים קופסאות אישיות, והחישוב מבוסס על קלוריות. מדובר בתזונה מספקת למשפחה של חמש נפשות וחצי, לשלוש ארוחות ביום במשך שלושה ימים וחצי. חילקנו יותר מ־2.5 מיליון קופסאות. ככה הגענו לנתון של 150 מיליון ארוחות שחולקו. בנוסף חילקנו כמעט 4,000 טונות תפוחי אדמה. לפני כמה שבועות התחלנו לחלק גם בצל; חילקנו כבר כמעט אלף טון של בצל. תוכן המארז משתנה לפעמים, אבל מספר הקלוריות נשאר זהה. זה תואם או אפילו עולה על הסטנדרטים הבינלאומיים ואלה של האו"ם. המארזים כוללים מוצרים כמו שמן בישול, קמח, אורז, עדשים, פסטה, טחינה.
"אחד הדברים שמייחדים אותנו הוא שיש לנו דיאלוג מתמשך עם האנשים מבקשי הסיוע. יש לנו עובדים מקומיים מהקהילה, פלסטינים, במרכזי החלוקה. הם האינטראקציה הראשונה עם הקהל. נוסף על כך יש לנו גם חברי צוות הומניטרי שנמצאים באתר בכל פעם במהלך שעות החלוקה. הם שם כדי לשאול שאלות, לקיים דיאלוג ולוודא שמבקשי הסיוע מקבלים את מה שהם צריכים בצורה הומניטרית נאותה".
כך ירד מחיר הקמח
בשניים מהמרכזים, הוא מתאר, ישנן גם שעות חלוקה לנשים בלבד, כלקח שנלמד מהכאוס בתקופה הראשונית. "אנחנו לא מערכת מושלמת. לומדים, מחדשים, משנים ומסתגלים. אחד האתגרים היה שגברים צעירים היו מגיעים ראשונים ומקבלים הרבה, ולפעמים נשים וילדים היו נשארים מאחור. לפני יותר מחודש התחלנו לבצע חלוקות נפרדות לנשים, ועכשיו יש לנו תהליך שעובד די חלק. אתמול, לדוגמה, חילקנו לכמעט 3,000 נשים.
צילום: GHF
"אחרי החלוקה הראשונה אנחנו מפנים את האתר מכל הגברים, והנשים מתחילות להתארגן. הן מסתדרות בשורה וכל אחת מקבלת קופסה. הן מקבלות גם תוסף מזון שמיועד לילדים או למי שנמצאים בתת־תזונה. יש לנו גם מערכת הזמנות שהתחלנו להפעיל עם הנשים. הן יכולות להזמין באינטרנט כדי לדעת בוודאות שהן יקבלו, בלי צורך לרוץ ולהידחק. אנחנו לא משתפים את המידע עליהן, הוא מוצפן בצורה מאובטחת ולעולם לא נשתף אותו עם אף אחד. אנחנו משתמשים בו אך ורק כדי לוודא שאם אישה מזמינה חבילה, היא זו שמקבלת אותה".
הסחורה הארוזה עוברת בדיקה לפני כניסתה לרצועה כדי לוודא שלא מוברח שום דבר? מערכת הביטחון הישראלית בוחנת אותה?
"יש בדיקות, לא על ידי צה"ל. אנחנו עושים את זה בעצמנו. יש לנו מחסן גדול, שמהווה מרכיב ייחודי נוסף במודל ההפצה שלנו, לעומת האו"ם שמבצע בעיקר הפצה באמצעות משאיות. אנחנו שולחים את כל האספקה שמגיעה מהספקים בכמויות גדולות למחסן שלנו, ושם הוא נבדק, עובר גם בקרת איכות ונארז בקופסאות. אנחנו מעמיסים את החבילות הארוזות על המשאיות שלנו, ושולחים את זה לגבול. כך אנחנו שולטים בשרשרות האספקה שלנו מההתחלה ועד הסוף. אנחנו בודקים את כל הספקים שלנו בצורה יסודית מאוד. אמרנו 'לא' הרבה יותר ממה שאמרנו 'כן'. אם נראה שהם מנסים להרוויח יותר כסף, או שהם מנסים לעשות משהו לא תקין, או להבריח דברים, לא נעבוד איתם".
האיומים של חמאס על עובדי מרכזי החלוקה או על מי שבאים לקחת מזון, פחתו מאז שהתחלתם לפעול?
"האיום מצד חמאס אף פעם לא אפסי. בשתי תחנות החלוקה שבחלק הדרומי של הרצועה, באזור רפיח, האיום פחת מאוד. ההמונים הרבה יותר רגועים. אנחנו שם כבר שלושה חודשים, וזה הפחית את הלחץ שהיה בהתחלה. אנחנו יודעים שבקרב ההמונים יש גם גורמי חמאס. במרכז המבצעים שלנו אנחנו מנטרים את הפעילות 24 שעות ביממה, עם צילומי מצלמות ורחפנים. אנחנו מזהים שחמאס צופה במה שאנחנו עושים וגם מצלם, ומניחים שיש גם אנשים שלו שבאים כדי להשיג אוכל ולהאכיל את עצמם ואת משפחותיהם".
אז אתם יודעים שגורמי חמאס לוקחים אוכל מהחלוקה שלכם?
"אנחנו לא יודעים את זה בוודאות. ייתכן שהם מאכילים את עצמם, אבל הם לא גונבים. המשימה שלנו היא להאכיל את האנשים בעזה בלי שחמאס יגנוב את המזון, ובמודל שלנו הם לא מצליחים לגנוב. אולי הם מאכילים את משפחותיהם, אבל לא את חמאס בכללותו.
"נקודה מעניינת היא שכאשר אנחנו מחלקים בקופסאות שלנו מאות קילוגרמים של קמח ביום, רואים השפעה מיידית על מחיר הקמח בעזה, שהוא יורד. לעומת זאת בצפון הרצועה האו"ם מכניס 200 משאיות קמח ביום. כמעט 94% מהן נגנבות או מוסטות ליעדים אחרים. מחיר הקמח בצפון עדיין לא התחיל לרדת, וזו עוד ראיה שהוא הולך לחמאס ולא לאוכלוסייה".
איך אתם מוודאים שהעובדים המקומיים שלכם לא משויכים לחמאס, או מאוימים על ידו לפעול באופן בלתי רצוי?
"הם נבדקים בצורה יסודית מאוד, אנחנו קפדנים מאוד בבדיקה. מדובר בעזתים מקומיים שאינם קשורים לחמאס. יש בקרה שיטתית והיו גם כמה ששוחררו מתפקידם, לא כי גילינו שהם עובדים בשביל חמאס, אלא מסיבות אחרות".
בכל אחת מתחנות החלוקה, הוא מתאר, יש כ־30 עובדים מקומיים. "כיום כולם גרים באתר שלנו, בגלל האיום של חמאס. כשמרכזי החלוקה רק נפתחו, הם היו מגיעים באוטובוסים לעבודה. אבל ביוני חמאס חטף למעשה אחד מאותם אוטובוסים, רצח תשעה אנשים וצילם את הרצח. הניצולים הנותרים, בערך 20, הובאו לבית החולים נאסר ולא הורשו להיכנס. נמנע מהם סיוע רפואי והם מתו בחצר בית החולים. לכן מאז כולם גרים באתר, וכולם עובדים בפנים מכוסות. לא היינו יכולים לעשות את זה בלעדיהם. הם אלה שמקיימים אינטראקציה עם הקהל, ואם יש בעיה באתר, הם אלה שפותרים אותה. הם עובדים לצד העובדים ההומניטריים שלנו, וכמובן לצד אנשי הביטחון שלנו".
חמאס, הוא מזכיר, גרף הון מהסיוע שהוכנס לרצועה. גם חלק מסוכנויות האו"ם חייבות חלק ניכר מהמימון שלהן לשליטתן בסיוע. לאו"ם הוא מעדיף שלא להתייחס בהקשר הזה, אולם לגבי חמאס הוא אומר כי "לפי ההערכות שלנו, חמאס הרוויח 500 מיליון דולר בשנה ומיליארד דולר במהלך השנתיים של המלחמה הזו. אני גם רוצה לציין שבחודש יולי היו כמה שבועות שבהם לאו"ם היו משאיות סיוע שעמדו בתוך עזה ותכולתן לא חולקה. הם פשוט נתנו לה להירקב בשמש. ראיתי את זה בעיניים. מזון שהתקלקל, סיוע רפואי שתאריך התפוגה שלו עבר. הם האשימו את ממשלת ישראל בכך שהיא לא מאפשרת למשאיות להיכנס, אבל זה לא היה נכון.
"המזון שהוכנס על פי המודל שלנו חולק כולו, מאה אחוז ממנו. האו"ם פשוט הפסיק לחלק במשך כמה שבועות. אגב, במהלך התקופה הזו הוושינגטון פוסט כתב שהמצב הפיננסי של חמאס קשה והם מתקשים לגייס לוחמים ולנהל מלחמה. אז הם אמנם לא עשו את ההקשר, אבל זה לא צירוף מקרים שחמאס במצב קשה כשמשאיות האו"ם נמנעות מלהיכנס לרצועה. את הסיוע שלנו הם לא יכולים לקחת, וגם אם הם ינסו לקחת אותו מאנשים פרטיים, הם לא יוכלו להרוויח ממנו כסף אמיתי.
"זה באמת הפך למלחמה כלכלית נגד חמאס. אנחנו מאמינים שהכנסת סיוע נוסף היא התשובה לבעיות רבות. אז אנחנו מאוד שמחים שהאו"ם החל להזיז את המשאיות שלו, ועדיין מודאגים מהבטיחות והאבטחה של האופן שבו זה קורה. אפשר לראות ברשתות החברתיות איך אלפי אנשים רצים לעבר המשאיות. זה מסוכן. נהגי המשאיות חוטפים מכות במקרה הטוב. במקרה הגרוע ביותר, כולם ראינו את הסרטונים, איך חמושים של חמאס גונבים את המשאיות ונוסעים עליהן. אנחנו שמחים על ההצנחות האוויריות של סיוע, למרות שגם זו לא הדרך הבטוחה ביותר לעשות את זה.
"הייעוד שלנו מעולם לא היה להחליף את האו"ם", הוא מדגיש. "נועדנו להיות חלק קטן מפתרון גדול ומסובך לבעיה מורכבת. נשמח לשתף פעולה עם האו"ם".
מוכנים להתרחב
בסוף יולי שלח יו"ר GHF, הכומר ג'וני מור, מכתב לטום פלטשר, תת־מזכ"ל האו"ם לעניינים הומניטריים ורכז סיוע חירום, בבקשה לשיתוף פעולה. בהמשך נפגש מור עם נציגים מארגוני האו"ם. "אלו היו פגישות פרודוקטיביות, ואנחנו אופטימיים ומלאי תקווה שנוכל לשתף פעולה", אומר פיי בדיפלומטיות רבה. "אבל האו"ם מבקר אותנו באופן פומבי. אילו הם היו מקדישים את אותו זמן שהם משקיעים במאבק הציבורי נגדנו, לשיתוף פעולה איתנו – תארי לך כמה אנשים נוספים היינו יכולים להאכיל. הסיוע שלנו נגיש לכמיליון איש בעזה, וגרים שם יותר משני מיליון. אנחנו לא יכולים לשרת את כולם, לא נועדנו לשרת את כולם. אנחנו עושים את החלק שלנו. במיוחד בדרום הרצועה רואים שהמצב נרגע. אנשים נהיים בריאים יותר כי יש מקור מזון אמין. הם צריכים לפעמים לנסוע דרך אזור מלחמה כדי להגיע לנקודות החלוקה. חלקם בהחלט נוסעים רחוק מדי. אנחנו מוכנים להתרחב, להוטים להתרחב. אנחנו רוצים לנוע צפונה, לפתוח עוד אתרים. זה תלוי בצה"ל".
איך עובד התיאום שלכם עם כוחות צה"ל?
"אנחנו סומכים עליהם שייצרו מסדרונות הומניטריים, ושישמרו על בטיחות האנשים מחוץ לאתרים שלנו. זה התיאום שיש לנו עם צה"ל, אבל אנחנו צריכים לזכור שצה"ל מנהל מלחמה ושמדובר באזור מלחמה פעיל. אנחנו לא מכתיבים טקטיקות מלחמה לצבא, למרות שאנחנו כן דוחפים אותו להשתמש באמצעים בטוחים יותר לפיזור הפגנות".
עכשיו, כשהפעולה הצבאית עומדת להתרחב, איך אתם יכולים לוודא שכוחות צה"ל לא יהיו בסכנה בגלל אזרחים שמגיעים לתחנות החלוקה ואולי מסתירים ביניהם חמושים של חמאס?
"רוב האנשים מגיעים שוב ושוב, כל יום או יומיים כדי לקבל את העזרה שלנו. העובדים ההומניטריים שלנו מכירים רבים מהם. לגבי התוכניות של צה"ל, יש לשאול את צה"ל. אנחנו מבינים שהם עומדים לפעול יותר בצפון הרצועה".
אמרת שרואים שאנשים הופכים בריאים יותר. האם ראיתם רעב אמיתי בקרב מבקשי המזון, כפי שהוא מתואר בדו"ח IPC?
"ראינו אנשים רעבים ונואשים שזקוקים לעזרה שלנו או לעזרה של מישהו אחר כדי לשרוד באזור מלחמה. אבל אנחנו לא רואים, במקום שבו אנחנו פועלים, את סוג הרעב שקוראים עליו בחדשות. אנחנו יודעים שבצפון הרצועה הצורך חריף יותר. האו"ם לא מסוגל להביא את המזון והסיוע שלו לאן שהוא צריך להגיע, וכמו שאמרתי אנחנו נכונים להתרחב ולעזור גם שם. הצענו לאו"ם ביטחון, הצענו משאיות, נהגים. יש דרכים רבות שבהן נוכל לשתף איתם פעולה ולעזור להם להביא את המשאיות שלהם לאן שהן צריכות להגיע".
האם ישראל מממנת חלק מפעילויות הקרן?
"לא, אנחנו לא מקבלים שום דולר מממשלת ישראל. אין לנו קשר עם ממשלת ישראל מלבד העובדה שמאשרים לנו לפעול בעזה, בדיוק כמו האו"ם וכל ארגון לא ממשלתי אחר שרוצה לפעול. סביר להניח שגם לא נקבל שום מימון שהם הציעו. בטח קראתם דיווחי חדשות על שר האוצר סמוטריץ' בנוגע לכספים הומניטריים לרצועה. זה לא הגיע אלינו, ואין תוכנית שזה יגיע אלינו. אנחנו ממומנים על ידי ממשלת ארה"ב, וגם ממדינות תורמות".
אתה יכול להבין ישראלים שאומרים: עד שהחטופים ישוחררו, אין להכניס שום אוכל לעזה?
"שמעתי את זה מחברים ישראלים. המשימה שלנו היא להאכיל אנשים".
עד מתי? יש דד־ליין למשימה שלכם?
"אין לנו דד־ליין, אנחנו מוכנים לפעול עד שכל הצורך יסופק, אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה לבד. יש לנו מימון לפעול לפחות עד סוף השנה, ואם לא יהיה שינוי, כנראה יידרשו משאבים נוספים. הנשיא טראמפ קיים בשבוע שעבר פגישות בעניין התוכניות שלו להרחבת הסיוע ההומניטרי ואנחנו מוכנים ומסוגלים לבצע כל חזון, כל משימה שהוא ייתן לנו. שר החוץ רוביו מתכנן לבקר כאן בעד שבועיים, ולאחרונה אירחנו את השליח ויטקוף ואת השגריר האקבי. הם למעשה העניקו את הארוחה ה־100 מיליון שלנו".