נערים על מדים: הפרויקט שמחבר את נערי גב ההר לצה"ל

מראה חריג נצפה בכפר תפוח שבשומרון לפני כחודש: עשרות נערים במדי ב', נשק ונעלי ספורט, צעדו במהירות ברחבי היישוב וצעקו "הקשב", אף שמועד גיוסם לצה"ל רחוק. מדובר בפעילות ראשונה מסוגה, "גדנ"ע שומרון" שיזמה החטיבה המרחבית, בתקווה שהיא תחזק את האמון בין צה"ל לנערים, שרבים מהם התעמתו בעבר עם הלוחמים סביב פינוי מאחזים ומעשי פשיעה לאומנית. על רקע האירועים הקשים בבנימין בשבועות האחרונים, בחטיבת שומרון מסכמים בחיוב את הפעילות שנמשכה שלושה ימים, ומעוניינים להרחיב אותה למקומות נוספים, כצעד שימנע הגעה למחוזות אלימים ואף יחולל שיפור ביחסים.

זה החל לפני כחצי שנה, כאשר במסגרת דיוני סיכום 2024, מח"ט שומרון אל"מ אריאל גונן ישב עם קצין ההגנה המרחבית של החטיבה, רס"ן רון, בניסיון לחשוב על דרכים יצירתיות לעבודה עם ההתיישבות. כך הוחלט ליזום פרויקט גדנ"ע בעבור נערים מהגזרה, כדי שיכירו ויחוו את צה"ל מבפנים. במשך חודשים התגייסה החטיבה לתכנון, חשיבה והוצאת המיזם לפועל, כאשר גם יחידות מנוסות יותר בתחום, כמו בסיס הגדנ"ע בצלמון, נרתמו למשימה.

במקביל לבנייה הטכנית והתוכנית, נדרש צוות ההקמה והפיקוד של הגדנ"ע לגייס את הנערים שישתתפו בו. מח"ט שומרון ביקש להביא נערים שפחות מכירים את הצבא ואולי פחות אוהדים אותו כרגע, ובשלב הראשוני בוצעה פנייה לישיבת חב"ד ביצהר. ראש הישיבה הסכים, אך בלחץ ההורים שסירבו לשיתוף פעולה עם צה"ל הוא נאלץ לחזור בו. צוות הגדנ"ע חישב מסלול מחדש והחליט לפתוח את המסלול לכל הנערים באזור, לאו דווקא לחניכי מוסד מסוים. מודעות שנתלו ברחבי השומרון, בעיקר ביישובי גב ההר, קראו לנערים להירשם לגדנ"ע ראשון מסוגו שיתקיים באמצע יוני, כמובן באישור הוריהם. הצוות קיים חוגי בית ונפגש עם הורים רבים. לאחר שהתגבשה רשימה של 17 נערים, בישורת האחרונה הוחלט לצרף אליהם את תלמידי המכינה הקדם־צבאית להנדסאים "מכלול" במעלה־לבונה, וכך הגיע מספר המשתתפים ל־34. הם התייצבו ביום הראשון של התוכנית, לבשו מדי ב', חתמו על כלי נשק ונחשפו לראשונה לצה"ל מבפנים. הדגש העיקרי ניתן על החוויה של להיות חייל.

ביום השני לתוכנית פגשנו את מפקד הגדנ"ע, רס"ן במיל' הרב שי, מ"פ בחטיבת שומרון ואיש חינוך ותיק בהתיישבות. לא מעט מהנוכחים הם תלמידיו. בשל עומס החום הם התכנסו באולם ממוזג בכפר תפוח, התאמנו בתרגילי משמעת ועמידה צבאית, עברו שיעור מיחידת הכלבנים, ובהמשך השתתפו בסימולטור ירי ומטווח כדורי צבע. אם מזג האוויר יאפשר, נאמר לנו, הם ימשיכו לשיעור שדאות.

"אני חושב שנכון לעשות כל מיני חיבורים בין הצבא להתיישבות, בעיקר עם נערים שהמפגש הזה יוצר אצלם אתגר בכל מיני מובנים", אומר הרב שי. "בני נוער רואים הרבה פעמים את המציאות בשחור ולבן, והמפגש עם הצבא הגדול גורם להם לראות את המורכבות וגם את ה'מתנות' שיש בצבא. אני מאמין גדול בשירות הצבאי, שחוץ מהשליחות והמשימה הביטחונית הוא גם בונה אישיות. זו זכות גדולה שהגדנ"ע מתקיים כאן. הנערים האלה לא היו הולכים לגדנ"ע רגיל כי הוא לא מחדש להם, ופה הושקעה חשיבה רבה להפוך אותו לייחודי. יש פה שדאות, לינה בשטח, מסע אלונקות, ובאופן כללי חוויה אינטנסיבית. המטרה היא לחזק את החיבור בין הצבא להתיישבות ולעודד לשירות משמעותי".

צריך לעודד לשירות משמעותי בציונות הדתית? זה הציבור הכי מחובר לצה"ל.

"הנערים פה מאזור גב ההר, הם מחוברים לאידיאל של בניין הארץ, ואתה יכול לפגוש אותם גם בפינוי מאחזים. המציאות הביטחונית פה היא של מלחמה, עוד לפני 7 באוקטובר. הילדים חיים מגיל אפס במציאות הזו, ביישובים ובצירים, ולפעמים יש תסכול מהצבא. הרוב המוחלט מתגייסים, אבל בחלק מהיישובים זה לא אוטומטי".

לא רק מימוש עצמי

סגן הודיה, סגנית קצין ההגמ"ר בחטיבת שומרון, מסכימה ומציינת כי "בזמן תהליך גיוס הנערים עלו אמירות מורכבות ממקומות מסוימים בהתיישבות, אבל בסוף הצלחנו להשיג נוער גם משם. יש בעייתיות לצלם אותם לכתבה הזאת, ולא רק כי הם קטינים אלא כי יש פה שכנים ומשפחות שלאו דווקא שמחים בדבר הזה. כשהפצנו את המודעות על הגדנ"ע במרכזי הנוער ביישובים היו לא מעט הורים שהתלהבו, אבל יש אנשים שלא כל כך התחברו. יש פה אוכלוסיות שלא מתגייסות לצה"ל, זה לא סוד, ובעיקר לשם כיוונו. ניסינו, עם חלק עבד ועם חלק לא. עצם זה שהגדנ"ע יצא לפועל זאת הצלחה. זה פיילוט ואנחנו רוצים להמשיך ולעשות יותר. בעיניי זאת התקדמות. אנחנו מסתובבים פה ביישובים עם מדים ונשק, וזה גורם לאנשים לשאול שאלות ויוצר שיח שיביא אפקט חיובי".

הרב שי מציין כי נעשה תיאום ציפיות עם כל מי שנרשם לגדנ"ע, וכשהובהר שהם ילבשו מדים לאורך הפעילות, חלקם נרתעו והחליטו לוותר. אחרים חזרו בהם בגלל בחינת הבגרות בתנ"ך שהתקיימה במהלך השבוע. "הילדים האלה הם כמו הילדים שלי, ואני יודע שהמלחמה יצרה אצל כולם סדר עדיפויות חדש", אומר הרב שי. "יש מנוּעי גיוס שנמצאים בעזה דרך חברות קבלן ועובדים בכלים הנדסיים. הרבה חבר'ה ראו בעבר הכול באופן מסוים ומאז התבגרו. אנחנו רוצים שבפעם הבאה החבר'ה יחזרו ליישוב ויגידו שהיה להם מעולה ושהם קיבלו המון ערכים. חלק מהחניכים הם תלמידים שלי, ופה הם עומדים בזמנים יותר מבישיבה, מקשיבים בשיעורים, וסופגים המון ערכים ובניין אישיות".

במה התוכן פה שונה מבגדנ"ע רגיל?

"היום למשל יבוא מג"ד במילואים וידבר איתם על השליחות והחשיבות של התפקיד. בהרבה מקומות יש התייחסות לשירות רק כמימוש עצמי, אנחנו רוצים לשים את המדינה ואת הכלל לפני הרצון הפרטי שלנו. אם הצבא צריך אותי עכשיו כמפעיל דחפור, אז זאת המשימה שלי. השיח הערכי הוא משמעותי מאוד. כל המפקדים שגייסנו הם אנשי חינוך והם מחוברים מאוד למשימה. המפגש הבין־אישי משפיע. יש פה קצינים מהחטיבה, המח"ט הגיע לשוחח איתם, והנערים רואים את ההשקעה של החטיבה באירוע. זה לא יפתור את כל בעיות העולם, וזה לא שהם יחשבו מחר בבוקר שפינוי הוא מוצדק, אבל זה נותן לא מעט".

אל"מ אריאל גונן, מח"ט שומרון: "אני אומר להם, אנחנו פה בשבילכם. לא תמיד מסכימים על הכול, יש מחלוקות, אבל מטרתנו המשותפת היא שנחיה פה בביטחון"

רס"ן רון היה כאמור מיוזמי הגדנ"ע, כקצין ההגמ"ר של חטיבת שומרון. בטקס הסיום של הנערים הוא סיים גם את תפקידו. "התפקיד שלי הוא לתווך בין ההתיישבות לצה"ל, לצמצם חיכוכים ולחבר את הנוער אלינו", הוא אומר. "אנחנו פוגשים את הנערים בעיקר סביב בנייה בלתי חוקית, שם נצרבת אצלם התחושה ש'הצבא לא מבין את תפקידו'. אני מסביר להם שהקמת נקודת התיישבות בלי אישור מחייבת אותנו להגן גם עליה, אבל המשאבים מוגבלים ואנחנו רוצים להגן על כולם. לעיתים אנחנו צריכים להתעסק באוהל שהם הקימו מתוך אמונה שזה הדבר הנכון, במקום להתמקד בפעילות בכפרים. אנחנו משוחחים איתם על השקעה ביישובים מוכרזים ולא בהתפשטות למקומות לא מאושרים. המטרה היא טיפול שורש, שיבינו מה חטיבת שומרון עושה. פגשתי נערים שאתגרו אותי, וגיליתי שאבא שלהם משרת אצלי בהגמ"ר.

"אני פועל בהידברות כדי למנוע הסלמה, כי הגרוע מכול הוא שניתפס כמי שפועלים נגדם. אנחנו לא נגדם. יש כאן אויב ברור, ואנחנו פה כדי להשמיד אותו ולהגן על התושבים. בשיחות ביישובים ובחוות אני מגלה חוסר מודעות לעשייה של הצבא. חלק מהנערים נשרו ממסגרות או הושפעו מדעות בבית. משבר האמון לאחר 7 באוקטובר, שבו נכשלנו בהגנה על יישובים, החריף את המצב.

"במקביל לגדנ"ע, החטיבה פועלת בקסבה בשכם. מבחינתי שני הדברים משלימים זה את זה. אנחנו רוצים שהנערים יבינו שהם בצד שלנו, ושהם עשויים להפוך ללוחמים ביחידות מובחרות, אולי אפילו לפעול בשכם. חוסר היכרות עלול לגרום לנו לאבד חיילים פוטנציאליים, ולכן חשוב לחבר אותם אלינו".

מבחינת רס"ן רון, הגדנ"ע הוא שלב אחד לפני אימון "בר־שמירה", שאחריו יוכלו נערים בגיל המתאים להצטרף לכוחות האבטחה היישוביים עם נשק צה"לי, לצד תמיכה וליווי לקראת הגיוס. "קיימנו דיון עם משטרת ישראל, משרד החינוך, גורמים מהחוות, שב"כ וצה"ל, כדי לצמצם תופעות שליליות. חשבנו על נערים שנשרו ממסגרות ומגיעים לגבעות אבל רוצים להתגייס. הבאנו את הצו הראשון אליהם פיזית, ועבדנו עם המשטרה לסגור תיקים פליליים כדי לאפשר גיוס".

היו מכשולים בדרך?

"כן, היו אתגרים עם נערים שיש להם תיקים פליליים. החלטנו לא למנוע מאף אחד להשתתף, כי דווקא אותם אנחנו רוצים לחבר. שוחחנו עם קציני מבחן כדי להמליץ על סגירת תיקים. הגרוע מכול הוא שנער לא יוכל להתגייס בגלל עברו. אנחנו רוצים שהנער הזה יחזור הביתה ויגיד שבזכות הגדנ"ע ביטלו לו תיקים, ועכשיו הוא מתגייס".

את סיום הגדנ"ע ציינו הנערים בטקס קרבי מלא, עם אפוד ונשק ברחבת המסדרים של בסיס חטיבת שומרון. בסיומו קיבלו תעודות הוקרה וחולצות למזכרת.

34 שגרירים

לפני שבועיים, שורת אירועים חריגים בחטיבת בנימין שבשיאם נזרקו אבנים לעבר חיילים והוצת מתקן ביטחוני רגיש, הפכה את יחסי צה"ל ונערי הגבעות לנפיצים במיוחד. במהלך העימותים, אחד מקציני החטיבה שהרצה בגדנ"ע החל לקבל הודעות מהנערים שהשתתפו בו, שביקשו לשמוע את דעתו על האירועים. "זה יצר פה גשרים של תקווה", אומר מח"ט שומרון. "בעבר הם היו שומעים על האירועים האלה רק מכלי התקשורת שהם צורכים, שלא תמיד מראים את הדברים בצורה מדויקת, ולפעמים אפילו פועלים בכוונה להלהיט את הרוחות – ופתאום יש מישהו שהם יכולים לשלוח לו הודעה. לכן הקפדנו מראש שהסגל יהיה מורכב מאנשי מילואים שמתגוררים בגזרה, כדי שיפגשו דווקא את הזווית הזו. כבר עכשיו יש לזה השפעה טובה. הם שולחים הודעות, מגששים, מנסים לקבל עוד זווית. בעיניי זה לא פחות מפריצת דרך. אנשים שלפני חודש היו חושבים מיד שצה"ל לא בסדר, ומהר מאוד מכניסים לקטגוריות וסטיגמות מסוימות, ועכשיו, אחרי שהם נפגשו, זה קצת הזיז את התפיסה הזאת. הם אומרים 'רגע, אולי יש פה משהו אחר, אני רוצה לשמוע גם את דעתו'. קצינים בכירים שהגיעו לגדנ"ע השאירו להם את מספר הטלפון ואמרו שאפשר לפנות אליהם אם יש שאלות, לפני שהם הולכים לעשות משהו".

ייתכן שחלק מהחבר'ה האלה לא הלכו לבעל חצור ולהפגנה מול חטמ"ר בנימין בגלל הגדנ"ע?

"אני לא יודע, אין לי דרך להוכיח או להגיד שאדם מסוים לא נמצא פה או שם בגלל הגדנ"ע, אבל אין לי ספק שזה מצמצם חיכוך ותחושות של 'מי אשם' - משני הצדדים. המפגש הזה הוא בהכרח טוב, וככל שנרבה בו כן ייטב. לפני חודשיים הייתי בכפר תפוח ונפגשתי עם 150 נערים לשיחה פתוחה. אמרתי להם 'בואו אספר לכם מה אנחנו עושים, למה אנחנו פה. תשאלו מה שתרצו, גם שאלות קשות, אבל תשמרו על שיח מכבד'. כל מפגש כזה עושה רק טוב".

אז מה היה "ההישג הנדרש" מבחינתך מהגדנ"ע הזה? איך מדדת את זה?

"שמנו לעצמנו יעד, לייצר מפגש בין אותם נערים לצה"ל ולבנות ציר תקשורת איתם", משיב אל"מ גונן. אף שהנערים הבעייתיים ביותר לא הגיעו לפעילות, היו בה נערים ממנעד  רחב - מתונים יחסית לצד בעלי דעות קיצוניות יותר. "אנחנו רוצים לייצר איתם גשר ושיח, שיכירו את הצבא מבפנים ולא רק מזווית של מפגש עם חיילים בגבעה. זה יצר חיבור. ראיתי את העיניים שלהם במעמד הסיום כשחילקנו תעודות הוקרה והצטיינות, וראיתי שמשהו השתנה. אין לי ספק.

"אני אומר להם 'תקשיבו, אנחנו פה בשבילכם. המשימה שלי כתובה בכל חדר בחטיבה - להגן על התושבים, היישובים והצירים'. אני חושב שלחלקם זה הפיל אסימון. למה אני סוגר שבתות וחגים בבסיס? כדי להגן עליהם. נכון, לא תמיד מסכימים על הכול, יש מחלוקות, אבל הגענו לתובנה משמעותית: יש לנו מטרה משותפת, שתחיו פה בביטחון. אנחנו לא סתם פה, זו משימה מהמדינה, ואנחנו מבצעים אותה באהבה ובאמונה. זה פורר הרבה מהמתיחות. יש לנו עכשיו 34 שגרירים שייקחו את זה קדימה ויספרו לחברים שלהם, ואני מאמין שזה יוביל לדברים טובים".

מה שואלים במפגשים האלה? היו גם טענות שגרמו לך להבין את תחושת הניכור?

"הם שואלים על בסיס דברים שהם שומעים. למשל, שבוע לפני כן היה אירוע בהר עיבל, תושבים עלו למזבח יהושע בלי תיאום. זה אזור צבאי מורכב, וביקור מחייב תיאום. הכוח לא ידע שמדובר בתושבים, היה ערפל, חמש בבוקר, הם ראו אנשים מתעסקים בשטח, עשו נוהל מעצר חשוד, ירו לאוויר. התושבים צעקו 'אנחנו יהודים, למה אתם יורים עלינו?' האירוע יצא החוצה, וגורמים מסוימים בתקשורת הציגו את זה כאילו זה היה בכוונה, כאילו ניסו לפגוע בהם. אז זה מה שהם הכירו: חיילים ירו על תושבים ביודעין. כשאני מסביר להם את הסיפור מזווית אחרת, הם אומרים 'וואלה, זה לא מה שהכרנו, לא מה שסיפרו לנו'. זו דוגמה אחת.

"שואלים גם: למה אתם לא פועלים מול הערבים? אני אומר להם: על מה אתם מדברים? אנחנו בתקופה המבצעית הכי משמעותית ביהודה ושומרון, יותר מחומת מגן. הם בהלם. אני מראה להם שכבר חצי שנה יש שני גדודים בג'נין ובטול־כרם, עושים פינוי אוכלוסייה, פריצת צירים, הריסת בתים, מעצרים, מחבלים הרוגים – פי עשרים מבשנה ממוצעת. הם לא מכירים את זה. אני אומר להם: טוב שאתם לא מכירים, אתם אזרחים, תחיו את השגרה שלכם, תשאירו את זה לצבא. ובכל זאת, הופתעתי מגודל הפער. הם רואים חיילים 24/7, בצירים, בכפרים, חוזרים מפעילויות בחמש בבוקר, ובכל זאת הופתעו שצה"ל פה בשבילם, שזו המשימה שלנו. הייתה להם תחושה שיש לנו משימות אחרות".

שיעור הגיוס ליחידות קרביות ולמילואים ביהודה ושומרון הוא מהגבוהים בארץ, יש כאן הרבה "פינות חמות" לחיילים, ומצד שני ומצד שני יש נערים שמגיעים לאזור ומתעמתים עם צה"ל

"זה המתח הגדול. הרוב המוחלט, 99 אחוזים, הם מי שמהווים את רוב המילואים היום, ואנשים שללא ספק תורמים תרומה ענקית במישור האזרחי, הציבורי והביטחוני. מחבקים אותנו פה. באמת מצער שקומץ יוצר בלגן גדול, פוגע בתשתיות ביטחוניות יקרות, וגם עושה נזק תדמיתי עצום להתיישבות. האזרח הממוצע שצורך תקשורת כללית ולא מכיר את יהודה ושומרון, לא מבין מה קורה פה. זה עצוב. חלק מהנערים האלה אפילו לא מכאן – הם באים מצפת, מגבעת־שמואל, מירושלים".

מה יקרה אם תפגוש חניך מהגדנ"ע בחסימת כביש?

"אם נראה חניך כזה נחבק אותו ונגיד: אל תשכח, אנחנו ביחד, אל תתבלבל משמועות. לצורך מניעה אנחנו עושים שיחות עם ראשי מועצות, מזכירי יישובים, רבנים, מבקשים אמירות ברורות. הם משפיעים. כשיודעים מראש על הפגנה אנחנו נערכים חזק, לא כדי להתעמת אלא כדי לשמור על גבולות המחאה. מותר למחות, זה קורה בכל מקום, אבל להפעיל אלימות זה לא בסדר, לא כלפי הערבים ובוודאי לא כלפי אנשים שעובדים קשה לשמור עליכם. היו פה ניסיונות להפגנות, עמדנו שם ודאגנו שזה יישאר בגדר מחאה, בלי אלימות מיותרת, וזה עבר בשלום.

"אני מקווה מאוד שהפרויקט יורחב. הצגתי את זה בפורום של האוגדה לכל מפקדי החטיבות, ואנחנו עומדים להציג את זה לקצין החינוך הראשי וליחידת ההכנה לצה"ל. אני מקווה שהדבר הזה יקבל תנופה רחבה יותר בכל החטיבות המרחביות. אנחנו כבר מכוונים למועד הבא, שיהיה לפני פסח".