לרבים התגלגל בווטסאפ, תוך כדי צום תשעה באב, מסמך רציני לחלוטין ובו "שומת מקרקעין מלאה של בית המקדש" אשר נערכה בידי חברת "שטיינברג שמאות מקרקעין". למדתי רבות מהמסמך הזה - בין השאר שהשטח שהמקדש שכן וישכון עליו מצוי בגוש השומה 30739, בחלקות 161, 162 ו־163. נעשתה במסמך הזה עבודה לא רעה של התחקות אחר העלויות המלאות של השטח והבניין שבו. בין השאר עולה משם ששווי עסקת הרכישה של גורן ארוונה היבוסי בידי דוד המלך הוא 3.696 מיליון שקלים במחירי ימינו, ואילו שוויו הכולל של בית המקדש הראשון היה 60 מיליארד שקלים במחירי ימינו.
ברובה, עלות הקמת הבית הראשון נבעה מכמויות הזהב העצומות שתרם המלך דוד "לטוח קירות הבתים" – 3,000 כיכר זהב על פי דברי הימים א' (כ"ט, ג'־ה'). כיכר משמעה כנראה 48 קילוגרמים, ומדובר בסך הכול ב־144 טונות זהב. תיאור הבנייה עצמו מאשר ככלל את הצורך בכמויות אדירות כאלו של זהב. בנוגע לדביר לבדו – חדר לא גדול – נכתב "ויחפהו זהב טוב לכיכרים שש מאות" (דברי הימים ב' ג', ח'). כלומר, ציפוי הדביר צרך 600 כיכר – בדיוק חמישית מ־3,000 כיכרי הזהב שיועדו לציפוי. היתרה שימשה לציפוי קירות ההיכל, העליות, הכרובים והדלתות.
ציפוי המקדש ע"י דוד המלך | צילום: סטודיו מקור ראשון
בדו"ח של "שטיינברג שמאות" הזכירו שבמלכים א' (י', י"ד) נכתב ש"משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות שישים ושש כיכר זהב". לפי זה, 3,000 כיכר הם כ־4.5 שנות הכנסה מלכותית - היקף סביר לחלוטין. לעומת זאת, בפרק כ"ב בדברי הימים א' נכתב שדוד תרם למקדש לא פחות מ־100 אלף כיכרי זהב (ומיליון כיכרי כסף). על פי השומה אלה כ־150 שנות הכנסה מלכותית, כעולה מהתיאור במלכים. הדבר מביא את כותבי הדו"ח להנחה שבפסוק המסוים הזה מופיע נתון סמלי – ובמילים עדינות פחות, לשון גוזמה ולא מספר כיכרי זהב ממשי. כבר כתבנו כאן לפני כמה שבועות ש־100 אלף כיכרי זהב משמעם 60 אחוזים מהזהב המצוי כיום בידי ארה"ב.
הכי מעניין
בכל אופן, גם אם מדובר "רק" ב־3,000 כיכר זהב, זה רחוק מלהיות עניין זניח. על פי מחיר קילוגרם זהב בימינו, 385 אלף שקלים, מגיעים בשומה הזו למסקנה ששווי 3,000 כיכרות הזהב שתרם דוד המלך משמעם במחירי ימינו 55.44 מיליארד שקל, כלומר כ־18 מיליארד דולר.
לשם השוואה נפנה למהלך בן תקופתנו שהתקיים באותו מקום ממש: ציפוי כיפת הסלע בזהב בידי חוסיין מלך ירדן בשנת 1994. חוסיין תרם אז 8.2 מיליון דולר מכספו הפרטי לצורך השיפוץ. כדי לממן את עלות המיזם מכר חוסיין חלק מנכסיו, ובהם את ביתו הפרטי שבלונדון. חוסיין תרם 80 ק"ג זהב "בלבד" כאשר עובי הציפוי היה מיקרונים בודדים – מיליוניות המטר. במהלך העבודות ההן הוחלפו לוחות האלומיניום הישנים בכ־5,000 לוחות זהב חדשים. העבודה נעשתה באמצעות תהליך אלקטרוכימי מיוחד, שבו צופו לוחות הבסיס - העשויים סגסוגת של נחושת ואבץ־ניקל - בשכבה דקה ביותר של זהב טהור 24 קראט.
ציפוי כיפת הסלע ע"י חוסיין מלך ירדן | צילום: סטודיו מקור ראשון
בקיצור, את בית המקדש הראשון ציפו בשכבת זהב עבה לאין שיעור יותר מזו שצופתה בה כיפת הסלע. דוד ושלמה לא מכרו דירות בלונדון לשם איסוף הזהב הדרוש, ובכל זאת גילו – מתברר – נדיבות גדולה בהרבה מאשר המלך הירדני.