במלאת 50 שנה למבצע יונתן, ארכיון הכנסת חושף הבוקר (חמישי) פרוטוקולים מסווגים מדיוני ועדת החוץ והביטחון, המספקים הצצה נדירה לדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים בחודשים שקדמו לחטיפת מטוס אייר פראנס ולאחד ממבצעי החילוץ הנועזים בתולדות ישראל.
מהמסמכים, שנותרו חסויים במשך עשרות שנים ונחשפים כעת על ידי ארכיון הכנסת, עולה כי ב-19 במארס 1976 הופיע ראש הממשלה דאז, יצחק רבין ז"ל, בפני חברי הוועדה ודיווח על מבצע חשאי ביותר, שכונה לימים "מבצע צרבת". במסגרת המבצע סיכל השב"כ והמוסד ניסיון להפיל מטוס אל על ועליו 140 נוסעים שעמד לנחות בניירובי שבקניה. מאחורי התוכנית עמד ודיע חדאד, מבכירי החזית העממית לשחרור פלסטין.
נתן לסט, ראש תחום חשיפת חומרים מסווגים בארכיון הכנסת, ציין: "רבין ז"ל גילה בוועדת החוץ והביטחון כי חמישה מחבלים - שלושה פלסטינים ושני גרמנים מארגון באדר-מיינהוף, שהיו קשורים גם לטרוריסט הנודע קרלוס - נעצרו בקניה בשלב ההכנות האחרון לירי טיל כתף לעבר מטוס ישראלי. רבין תיאר בפני חברי הוועדה את הרגישות יוצאת הדופן של המבצע, את שיתוף הפעולה עם קניה ואת הדרישה הקנייתית לסודיות מוחלטת סביב מעצר המחבלים".
הכי מעניין
באותו דיון, כפי שעולה מהפרוטוקול שנחשף כעת, השמיע רבין אזהרה שאכן התממשה. "החשש שלי הוא שיהיה ניסיון של פיגוע מיקוח כלפי הקנייתים, ואז הם ילחצו עלינו להסגיר אותם", אמר רבין.
שלושה חודשים לאחר מכן, ב-27 ביוני 1976, נחטף על ידי ארגונו של ודיע חדאד מטוס אייר פראנס לאנטבה. בין דרישות החוטפים הופיעה גם הדרישה לשחרר את חמשת המחבלים שנעצרו בקניה - אותם עצורים שעליהם דיווח רבין לוועדה שלושה חודשים קודם לכן.
ראש הממשלה החמישי, יצחק רבין | צילום: פלאש 90
פרוטוקול נוסף מתעד את ישיבת ועדת החוץ והביטחון שנערכה ב-29 ביוני, יומיים לאחר החטיפה. בדיון קשר רבין עצמו בין האירועים והביע חשש כי החטיפה נועדה להביא לשחרור אותם מחבלים: "אני מסרתי פעם בוועדה על משהו שכמעט קרה למטוס אל על באזור ניירובי. אני מודה שכל הזמן, ועד הרגע הזה, אני מקווה שהחשש שלי הוא חשש שווא - שזה מבצע של ודיע חדאד כדי להבטיח את החזרת האנשים הנמצאים אצלנו".
יום לאחר מכן, פירט רבין בוועדה את דרישות החוטפים והזהיר מפני חשיפת המבצע הסודי בקניה. "אם הפטפטת הישראלית לא תשבור את הענין, נוכל לעמוד בזה; ואם לא - אוי ואבוי", הזהיר ראש הממשלה דאז.
מהפרוטוקול עולה כי ממשלת קניה הכחישה באופן רשמי את עצם קיומם של העצורים, בעוד שבישראל חששו שכל פרסום עלול לסבך את המדינה האפריקנית ולפגוע במאמצים לשחרור בני הערובה. "אני מבקש להיזהר מאוד בבעיה המיוחדת של המדינה האפריקאית כי בנפשנו הדבר. אני מצטער לומר שאני סומך על העמידה שלהם, מאשר על כושר נצירת הלשון שלנו", אמר רבין.
המסמכים שנחשפים כעת שופכים אור גם על מידת חוסר הוודאות ששררה בצמרת הישראלית בימים הראשונים למשבר. בניגוד לדימוי ההיסטורי שנוצר בדיעבד, האפשרות למבצע חילוץ נראתה באותם ימים רחוקה ביותר.
בדיוני ועדת החוץ והביטחון אמר רבין כי "אין לנו אפשרות להגיע להימצאות ישראלית באוגנדה בשלב זה", אמר רבין בוועדה. שר המשפטים דאז, שמואל תמיר, הטיל ספק ביכולת לבצע פעולה צבאית במדינה כה מרוחקת "שספק אם פאנטומים או יסעורים יכולים להגיע אליה". רבין השיב: "להגיע - כן; לחזור - אינני יודע".
מנכ"ל הכנסת, משה (צ'יקו) אדרי, מסר: "50 שנה אחרי המבצע ההירואי, אנחנו פותחים צוהר לכספת הסודות של ארכיון הכנסת עבור הציבור הרחב אשר מוזמן לגעת במסמכים הסודיים ולראות את הדברים בעיניו".
נתן לסט, ראש תחום חשיפת חומרים מסווגים בארכיון הכנסת, הוסיף: "מיזם חשיפת מסמכי הארכיון המסווגים הוא חלק ממאמץ מתמשך של הכנסת לפתוח בפני הציבור את אוצרות הארכיון ולהציג לציבור מסמכים נדירים המאירים באור חדש רגעים מכוננים בתולדות הכנסת והמדינה".
מרכז המבקרים של הכנסת יקיים בשבוע הבא ימי סיור מיוחדים במשכן לרגל יובל למבצע ההירואי, במסגרתו יוכלו המבקרים לצפות במופע אור קולי מיוחד בחדר הממשלה המיתולוגי, לשבת ביציע הכבוד במליאה בה יקבלו העתק מיוחד של הפרוטוקולים שחשפה הכנסת ולפגוש באופן אישי את אחד מלוחמי המבצע לשחרור מטוס האיירבוס הצרפתי.