הנושא השנתי של יום השואה בשנה זו הוא הצלתם של יהודים בידי יהודים אחרים. המילה הַצָּלָה גזורה מן השורש נצ"ל, והיא שם הפעולה של הפועל הִצִּיל. להציל מישהו פירושו להוציאו ממצב המצוקה שהוא נתון בו, והמשמע היסודי של השורש נצ"ל הוא אפוא הוצאה, הסרה ומילוט.

כיום אנו משתמשים בְּשורש זה בעיקר בהקשר של מילוט מצרה ואסון, אך במקרא יש שימוש בשורש גם בהקשר של הסרה ממשית של דבר מה. לאחר חטא העגל נצטוו ישראל להוריד מעליהם את תכשיטיהם: "וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ". ואמנם, מיד אחר כך נאמר שביצעו ישראל את הציווי: "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם". ויתנצלו פירושו ויסירו, כלומר הורידו בני העם את העדי, התכשיט, מעליהם. ההתנצלות המוכרת לנו, במשמעות בקשת סליחה, במקורה היא מעין הצלה עצמית של האדם. המתנצל מבקש להציל את עצמו מהאשמה המוטחת בו.

גם הנִצּוּל מקורו בשורש זה. על בני ישראל היוצאים ממצרים לאחר שנות עבדותם נאמר: "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם". וינצלו פירושו שהצילו וכמו הסירו מהם את כלי הזהב והכסף ואת שמלותיהם. כיום אנו משתמשים במילה ניצול לרוב בהקשרים שליליים (פלוני ניצל את טוב ליבו של אלמוני, "ניצול ציני"), אך בפסוקים כאן הכוונה היא להסרה ולנטילה ממשית של רכוש המצרים המשעבדים מבעליהם. רק בעברית החדשה, בעקבות שימוש בלשונות הפסוקים הללו, התווספה לפועל לנצל המשמעות השלילית, של לקיחה ממישהו בשעת חולשתו, ובפרט בצורה לא הגונה.

* * *

יעקב אבינו התפלל לקראת פגישתו עם אחיו: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו, כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" - ובדרכו הלכו יהודים רבים ששיוועו להצלה לאורך הדורות כשהיו נתונים בצרה ובצוקה.

בגניזת קהיר נמצא כתב יד של פייטן בשם אברהם בן יצחק, שחי ככל הנראה לפני כאלף שנים, והוא חותם את פיוטו בבקשת הצלה (זהו הבית האחרון של הפיוט, ושמו אברהם חתום באקרוסטיכון). יושם לב כי הוא מתפלל הן להצלה ממשית מיד "השודדים", והן להסרה של "קול פחדים" (צירוף שנטל מספר איוב) - שלעיתים נותר גם בחלוף הסכנה.

נציין בהקשר זה כי יש המבכרים את המונח "שורדי שואה" על פני "ניצולי שואה", שכן המילה ניצוֹל כביכול מתעלמת מאימי האסון שנותרו חקוקים בנפש. נתפלל אפוא יחד עם הפייטן להצלה מכל צרה ומצוקה, נגע ומחלה - ולהסרה של כל קול פחד וחרדה, אמן אמן.

אָנָּא הַצִּילֵנוּ מִיַּד שׁוֹדְדִים,

בִּיטָה (=הַבֵּט) בְּעָנְיֵנוּ כִּי אָנוּ עֲנִיִּים מְרוּדִים,

רַחֲמֶיךָ עוֹרֵר עַל עַם שִׁמְךָ מְיַחֲדִים,

הָסֵר מִמְּנוּ קוֹל פְּחָדִים.

לצפייה בכתב היד מן הגניזה הקהירית באתר ספריית אוניברסיטת קמברידג', לחצו כאן