אז והיום | צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

צילום: צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

עשרים שנה אחרי: היישובים אינם, אבל גם מה שבנו העזתים על חורבותיהם כבר איננו. עכשיו יש שם שכונות אוהלים, וגם יישוב יהודי אחד שכבר עומד לקום מחדש. מסע נקמה ונחמה ממעוף הלוויין

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הלחימה הנמרצת ברצועת עזה משנה את הקרקע בחבל הדרום־מערבי של ארץ ישראל. כוחות צה"ל הורסים מבנים, מפוצצים מנהרות, שוחקים כבישים. בעוד ועוד מהאזורים המיושבים־לשעבר ברצועה כבר אי אפשר לזהות כיצד נראו לפני כשנתיים בלבד, והשוואת תצלומי לוויין מ־2023 לתצלומי לוויין מהיום מלמדת רבות על עוצמת ההרס.

גם את היישובים היהודיים שהיו ברצועת עזה ובצפון השומרון בטרם קיץ 2005 כבר אי אפשר כמעט לזהות, בהשוואת צילומי לוויין מ־2005 ומהיום. יש מעט כבישים ורחובות שנותרו במקומם, ויש מבנים ציבוריים שלא נהרסו – בתי כנסת, בנייני ממשל, בתי ספר – שהומרו לשימושים חדשים.

אבל ברוב המקרים, החרבת גוש קטיף בתום העקירה הביאה לחרישת השטח כולו ולפיתוח חדש, מנותק לחלוטין ממה שהיה שם קודם. רוב רחובות היישובים בגוש קטיף אינם עוד, ולא נותר מהחלקות המקוריות ומהמגרשים כל זכר. במקומם הוקמו מבני חקלאות, מבני חינוך, פארקים ציבוריים, בתי חולים – וכמובן, אתרי האימונים של ארגוני הטרור, במקום היישובים הישראליים הפורחים.

בעמוד הזה נסקור בכמה דוגמאות את תמונת המצב בשטח, עשרים שנה לאחר ההתנתקות ובצל הלחימה הנמרצת ברצועת עזה. את השפעת הקרבות רואים בבירור: חלק מהאזורים הפכו לערי אוהלים של עזתים, על חלק הוקמו מוצבים צה"ליים חדשים, ואחרים עומדים ריקים וחרבים לאחר התמרון הצה"לי.

נצרים

אז: יישוב שישב בדד בין העיר עזה למחנות המרכז. 521 תושבים.

היום: בסוף 2023, בראשית התמרון הקרקעי ברצועה, הגיעו כוחות צה"ל לבית החולים הטורקי ולפארק שעשועים שנבנו על חורבות היישוב. עד ינואר 2025 החזיקו בו כוחות צה"ל, כחלק מ"ציר נצרים". כל הבנייה הסמוכה (למעט בית החולים עצמו) נהרסה.

נצרים | צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

נצרים | צילום: צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

כפר־דרום

אז: יישוב עם היסטוריית היאחזות ארוכה, אחת מ־11 הנקודות שהוקמו בין 5 ל־6 באוקטובר 1946, בטרם קום המדינה (ובהן הנקודה הסמוכה בארי). 475 תושבים.

היום: שטחי חקלאות וכמה מבנים. באוגוסט 2024, בפשיטה צה"לית, נהרס חלק ניכר ממה שהעזתים בנו על החורבות.

כפר דרום | צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

כפר דרום | צילום: צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

נווה־דקלים

אז: גדול יישובי גוש קטיף, מרכז מעין־עירוני. 2,636 תושבים.

היום: חלק מ"האזור ההומניטרי". עזתים רבים שעזבו את העיר עזה ושכונותיה, את חאן־יונס ואת רפיח הקימו את אוהליהם על חורבות היישוב. במהלך המערכה על חאן־יונס בתחילת 2024 פשט צה"ל באזור היישוב.

נווה דקלים | צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

נווה דקלים | צילום: צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

שירת־הים

אז: שורת בתי קיט של קצינים מצריים וכמה קרוואנים, שהפכה לבית לכעשרים משפחות צעירות.

היום: חלק מ"האזור ההומניטרי". רצועת החוף מלאה היום אוהלים של עזתים, כמעט עד קו המים.

שירת הים | צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

שירת הים | צילום: צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

חומש

אז: יישוב מעורב דתי־חילוני שנקרא על שם הכפר פנדקומיה (מיוונית: חמישה כפרים). מהיישוב נשקף מישור החוף, מהכרמל ועד אשדוד. עד 2005 חיו שם 70 משפחות.

מ־2009, השטחים הנטושים ביישוב מוחזקים בידי תלמידי ישיבת חומש, החותרים להקמת היישוב מחדש.

היום: הקמת חומש מחדש אושרה לאחר ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון.

חומש | צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg

חומש | צילום: צילומים: מתוך אתר מערכות המידע הגאוגרפיות של הרשות הפלסטינית Geomolg