טירת נוישוונשטיין שבבוואריה שבדרום גרמניה שהתפרסמה כהשראה המרכזית לטירות האגדיות של דיסני, הוכרזה רשמית כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו ביום שבת האחרון. יחד עם נוישוונשטיין צורפו לרשימה המכובדת עוד שלוש טירות מלכותיות מתקופתו של לודוויג השני, מלך בוואריה חובב האומנות מהמאה ה-19: טירת הרנכימזה, לינדהוף ושאכנהאוס.
הטירה המתנשאת לגובה של 200 מטר מעל צוק אלפיני דרמטי, היא האתר המתוייר ביותר בגרמניה – קרוב ל-1.5 מיליון מבקרים פוקדים אותה מדי שנה.
מושל בוואריה מרקוס זודר צייץ לאחר ההכרזה: "אגדה שהתגשמה: אנחנו אתרי מורשת עולמית!".
הכי מעניין
טירת נוישוונשטיין משלבת את מראות ימי הביניים עם חידושים אדריכליים מודרניים יחסית לזמנה. החדרים המרכזיים מעוטרים בציורים בהשראת מיתוסים גרמניים וסקנדינביים.
פטר זייברט, נציג רשות הטירות הבווארית, אמר לסוכנות AFP כי ההכרזה של אונסק"ו "מהווה אחריות גדולה והוקרה למאמצים האדירים שבוצעו לשימור".
גם המבקרים לא נותרו אדישים: "מפתיע שזה לא קרה קודם", אמר פיליפ, תייר קנדי בן 52. "זו יוזמה מעולה - אנחנו ברי מזל שזכינו לראות את המקום הזה בעינינו".
הטירה השנייה ברשימה, הרנכימזה, בנויה בלב אגם בין מינכן לזלצבורג ומזכירה גרסה מוקטנת של ארמון ורסאי - מחווה ללואי ה-14, "מלך השמש", אותו העריץ לודוויג. המלך אף כינה את הארמון "Meicost-Ettal", אנגרמה למשפט הידוע של לואי: "המדינה היא אני".
טירת הרנכימזה, בוואריה | צילום: AFP
האתר השלישי, טירת לינדהוף, הושלמה ב-1878 והיא היחידה מבין הארבע שהושלמה עוד בחייו של לודוויג. עיצובה שואב השראה מהבארוק הצרפתי של לואי ה-14 ומהרוקוקו הדרום-גרמני. גולת הכותרת בפארק הטירה היא מערה מלאכותית באורך 90 מטרים שנבנתה בהשראת האופרה "טנהויזר" של וגנר - מקום מפלט פרטי למלך.
טירת לינדרהוף, בוואריה | צילום: AFP
המערה כללה מערכת תאורה חשמלית מתקדמת לזמנה, עם דיסקיות זכוכית שפיזרו אור בצבעים משתנים - חידוש טכנולוגי יוצא דופן לאותה תקופה.
האתר הרביעי, שאכן, הוא בית הרים מלכותי בסגנון בקתת עץ שווייצרית, השוכן בגובה 1,800 מטר, סמוך לנוישוונשטיין.
טירת שאכנהאוס, בוואריה | צילום: AFP
"הטירות האלה הפכו לחלק מהזהות הבווארית", מסביר זייברט. "הן אייקוניות ושזורות בצורה מושלמת בנוף עוצר הנשימה".
באופן אירוני, מורשתו הארכיטקטונית של לודוויג שכת מהווה מקור לגאווה וגורם תיירותי מוביל בבוואריה - הייתה הגורם המרכזי להדחתו.
הוצאות הבנייה העצומות הובילו את ממשלת בוואריה להכריז עליו כלא כשיר ולשלול ממנו את השלטון. הוא אושפז בארמון ברג ומת זמן קצר לאחר מכן בנסיבות מסתוריות באגם שטרנברג.