סצינה מיתולוגית על ארון: הממצא הארכיאולוגי הנדיר בקיסריה

ממצא מרהיב וראשון מסוגו בארץ: בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה רשות העתיקות ביוזמת החברה לפיתוח קיסריה, נחשף סרקופג (ארון קבורה) עשוי שיש מהתקופה הרומית, עליו גולפה סצנה מיוחדת תחרות השתייה בין דיוניסוס, אל היין, להרקולס, הגיבור המיתולוגי. התגלית תוצג ביום ה', 12.6.2025 בהרצאה בכנס "המשתה", שיתקיים במוזיאון ארץ ישראל בת"א, בשיתוף פעולה של רשות העתיקות, אוניברסיטת תל אביב, ואוניברסיטת בר אילן.

"זה היה כמו סצנה בסרט", מספרות נוהר שחר ושני עמית, ארכיאולוגיות ברשות העתיקות. "התחלנו בפינוי של החול הרך והבהיר של הדיונה, כשלפתע ביצבץ קצה של פריט שיש. כל צוות החפירה נעמד מסביב בהתרגשות, וככל שפינינו עוד חול, לא האמנו למה שעינינו רואות – חלקי סרקופג, שעליהם דמויות מגולפות: אלים, חיות, ועצים. כל שבר שנחשף, היה מרשים יותר מקודמו. למעשה, ממש בשעה האחרונה של החפירה הגיע השיא: דופן שלמה של הסרקופג, שהיה קבור בחול, נחשפה, ובה הסצנה של הרקולס, השוכב על עור אריה ומחזיק כוס בידו".

הסרקופג השבור הועבר לטיפול בידי מומחי מינהל השימור של רשות העתיקות. שם, עמלו המשמרים גבריאל סולומון, איליה אלמנובסקי וגדמו ווצ'פו, יחד עם אדריכל עידו רוזנטל, על שחזור, ניקוי והרכבת החלקים. בזכות השיחזור, נחשפו הסצנות במלואן: במרכז נראה דיוניסוס, אל היין, וסביבו פמליה עליזה, הכוללת שלל דמויות מיתולוגיות כמו מנאדות, סאטירים, הרמס, פאן, נמרים ואריות.

"זו הפעם הראשונה שאנחנו מוצאים את סצנת תחרות היין בין האל דיוניסוס להרקולס על ארון קבורה באזורנו", אומרת נוהר שחר. "בעוד שתהלוכות של  אל היין דיוניסוס הן מוטיב מוכר בסרקופגים מהמאות ה-2 וה-3 לספירה, הרי שסצנת תחרות השתייה הזו – שהיא מוטיב מוכר באמנות רומית, ידועה לנו עד כה בעיקר בפסיפסים – כמו אלה שהתגלו בציפורי ובאנטיוכיה. נראה שכאן, הדמויות לא רק חוגגות – למעשה, הן מלוות את המת בדרכו האחרונה, כאשר השתייה והריקודים הופכים לסמל של שחרור ומעבר לחיים בעולם הבא", אומרת נוהר שחר. "הסרקופג מציע מבט יוצא דופן על רעיון המוות – לא כסיום, אלא כתחילתה של דרך חדשה".

ומי ניצח בתחרות השתייה? "מצבו של הרקולס, שמתואר על הסרקופג כמי שאינו מצליח עוד לעמוד, מצביע על התשובה הברורה: דיוניסוס".

"הסרקופג נמצא כחלק מאזור בו נמצאו שרידים ארכיאולוגיים מחוץ לחומות", מוסיפה החוקרת. "משמעות הדבר, היא שהשטח המוביל אליה היה הרבה יותר רחב ועשיר בממצא משחשבנו".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מדובר בתגלית מעוררת מחשבה המשקפת את תמונת החיים והאמונה בעולם הרומי. הסרקופג עובר תהליך שימור קפדני, ובסיומו יוצג לציבור הרחב כחלק ממחויבותנו להנגיש את מורשת העבר של הארץ".