הידיעה על ההפיכה בניז'ר נבלעה בבליל הידיעות המגיעות מחו"ל. אולי שכחנו כבר שהייתה הפיכה במדינה האפריקנית לפני מעט יותר מחודש. זה לא מפתיע: ניז'ר היא מדינה ענייה ולא יציבה בשולי המערכת העולמית, שסובלת מאבטלה, שחיתות וטרור. זו לא מדינה שרבים היו רוצים לחיות בה, ואפילו לא לבקר בה. למה שנתעניין בעצם?
למעשה, מדינה חלשה כלכלית ופוליטית אינה בהכרח בלתי חשובה. ניז'ר ומדינות אחרות בסאהל, כמו צ'אד, מאלי, בורקינה פאסו ומאוריטניה, יוצרות אזור מפתח המקשר בין צפון אפריקה ואירופה ובין מערב אפריקה. דרכן עוברים לאירופה לא רק מהגרים בלתי חוקיים אלא גם סמים מדרום אמריקה. באזור הסאהל פועלים גם כמה ארגוני טרור, חלקם סניפים מקומיים של אל־קאעידה ודאעש, שתוקפים כוחות מקומיים ומערביים, ומאיימים על היציבות של צפון אפריקה.
מאז 2011 מנסה האיחוד האירופי לייצב את מדינות הסאהל בשל החשיבות האסטרטגית שלהן. האיחוד מבין שערעור המדינות הללו יפגע בו, בהתגברות גלי ההגירה וברשתות טרור שיתפשטו לאירופה. גם לאמריקנים יש נוכחות צבאית באזור, וארגוני הביטחון שלה פועלים נגד ארגוני הטרור שם. צרפת החזיקה כוחות צבא ברוב מדינות האזור, אך נאלצה להתפנות מרובן.
למעט מניז'ר.
ניז'ר הייתה עד לא מזמן נקודת אור יחידה עבור המערב. במאלי השכנה התרחשו שתי הפיכות צבאיות, ב־2020 וב־2021. בבורקינה פאסו התרחשה הפיכה ב־2022. בשתי המדינות החונטה דרשה מכוחות צרפת ומכוחות זרים אחרים לסגת. במאלי, את מקום הכוחות הצרפתיים מילאו שכירי חרב רוסיים של כוח וגנר כדי "להיאבק בגורמי טרור". בבורקינה פאסו שכירי החרב של וגנר עדיין לא פועלים, אך החונטה כבר הכריזה על רוסיה כ"בעלת ברית אסטרטגית".
צרפת נאלצה לרכז את כוחותיה בסאהל בניז'ר, ופריז ובריסל השקיעו מיליוני אירו באימון הצבא ובציודו, כחלק מניסיון לחזק את הממשלה. ניז'ר הייתה גם שותפה חשובה של אירופה במניעת הגירה בלתי חוקית, ומאז 2015 היא משתפת עמה פעולה כדי למנוע תנועה של מהגרים דרך גבולותיה. לאמריקנים יש שדה תעופה בצפון המדינה, שהם משגרים ממנו כטב"מים נגד מטרות באזור.
ההפיכה שפרצה בניז'ר בחודש שעבר מאיימת על כל זה. לפי התקדימים במאלי ובבורקינה פאסו, יש חשש שהחונטה תדרוש את יציאת כל כוחות המערב משטחה. במקומם היא עלולה להזמין את שכירי החרב של וגנר, מה שיעניק לארגון נוכחות כמעט רצופה מהרפובליקה המרכז אפריקנית ועד מאלי, "חגורה רוסית" באפריקה שתחת הסהרה.
ההפיכה בניז'ר מגבירה את הסיכון להפיכות נוספות במערב אפריקה. אחרי מאלי, בורקינה פאסו וגמביה (ב־2022 הייתה גם שם הפיכה), ההפיכה בניז'ר נראת כחלק מגל מקיף. הקרבה הגיאוגרפית אינה מקרית: מפקדים במדינות השכנות מסתכלים על הנעשה מעבר לגבול ותוהים אם הדבר יכול לקרות גם אצלם. למה שגם הם לא ינסו לבצע הפיכה משלהם?
הפיכות צבאיות הן כמובן חדשות רעות לצמיחה הכלכלית וליציבות. חוסר ודאות, נזק לתשתיות, שחיתות החונטה החדשה: מדינות מערב אפריקה גם ככה אינן יציבות, וגל ההפיכות עלול רק להעמיק את הבעיות שלהן ולאיים על אירופה בגל חדש של מהגרים, וברצועת טרור לא רחוק מגבולותיה.
