מסע ההלוויה של הרב אליעזר ולדמן, שהלך לעולמו בחודש טבת השנה, כלל הספד ממושך מפי הרב דוב ליאור, שותפו משכבר הימים להנהגת ישיבת ההסדר בקריית־ארבע. הרב ליאור, אם להשתמש בטרמינולוגיה תקשורתית, נחשב ל"קיצוני" מעמיתו לראשות הישיבה, ובווודאי לא היה איש פשרה בעניינים תורניים. אף על פי כן, דווקא הוא העלה על נס את פועלו הפוליטי של המנוח כחבר הכנסת מטעם מפלגה שחרתה על דגלה הליכה של דתיים וחילונים יחדיו. "תנועת התחיה", הזכיר הרב ליאור נשכחות למשתתפי ההלוויה, "הייתה בעיקר בנויה מאנשים שלא זכו להתחנך על ברכי תורה ויראת שמיים, אבל הצד הלאומי, הייחודיות של הקשר בין עם ישראל לארץ ישראל, התגלה בהם, ולכן הרב ולדמן אמר: 'אנחנו צריכים ללכת ביחד'. לצערנו, זה לא הבשיל".
מה לא הבשיל שם? התשובות זרועות לאורך הכתבה הזו, שמתפרסמת במלאת שלושה עשורים לפסק הדין הסופני שגזר הבוחר הישראלי על התחיה. באשמורת הלילה של מוצאי מהפך 92', כ"ב בסיון תשנ"ב, התברר שהיא לא עברה את אחוז החסימה. הליכוד הוגלה לאופוזיציה, מפלגת הלוויין הימנית שלו נמחקה. "גאולה (כהן) מחוץ לכנסת, ארץ ישראל השלמה בחוץ", עלצה יושבת ראש מרצ שולמית אלוני בלילה ההוא, מהמאושרים בתולדות השמאל, תוך השתלחות זחוחה בעמיתתה הימנית המוכה, הרוח החיה במפלגה שזה עתה הלכה לעול
אבל אלוני טעתה. גאולה כהן אומנם לא שבה מאז לכנסת, אך לארץ ישראל השלמה יש ייצוג נאה גם בכנסת הנוכחית, ואפילו הרבה יותר משהיה לה ב־1992. דא עקא, עד עצם ימינו היא לא הצליחה להעמיד גרסה מפלגתית חדשה ומוצלחת לחזון שהניע את מייסדי התחיה: קורת גג פוליטית לכל מתנגדי הנסיגות ושוחרי הריבונות, מפאתי השמאל הציוני ועד עומק השטח המתנחלי. למעשה, גם התחיה עצמה התקשתה להגשימו. בשיא כוחה איישה חמישה מושבים בלבד בכנסת, אבל הניסיון היה מרתק וכך גם הכישלון.
המפלגה ההיא מחוברת בקווי דמיון להתרחשויות ימינו אלה בימין; בעצם, גם הנפשות הפועלות מחברות ביניהן. גדעון סער וצביקה האוזר עשו את ראשית פעמיהם הפוליטיים בתנועת הנוער של התחיה, קבוצה גועשת ורועשת בימים ההם. לפי ויקיפדיה, גם נפתלי בנט היה שם (אם כי זקני התנועה מכחישים). גאולה כהן הייתה אלילת נעוריהם, ועלם החמודות הפלמ"חניק שתמונתו שובצה בלי הסכמתו בפרסומי המפלגה הצליח לפרוט על נימי נפשם. עינת דיין, אחת הצעירות דאז, מספרת שסער בן ה־16 שרטט בקול את הדרך שתוביל אותו יום אחד אל ספסלי הממשלה. את צביקה האוזר היא זוכרת הודות לכישרון הרטורי שהפגין בכנסי התנועה.
