בחצר האחורית של העולם שוכנת תימן: קורבן אומלל במאבק המזרח־תיכוני בין סעודיה לאיראן, ארץ שסועה במלחמת אזרחים אסלאמיסטית, שרעב וכולרה מייסרים אותה. אבל לא כך היה תמיד. תימן, בדרומו של חצי האי ערב, היא ממוקדי התרבות העתיקים ביותר במזרח התיכון. אצלנו היא מתחברת לשמות אנשים ומרחבים תנ"כיים כמו שבא ואופיר וחווילה ("אשר שם הזהב", כתוב כבר בפרק ב' בספר בראשית). במשך אלפי שנים הייתה תימן נתיב לסחר בשמים ותבלינים, בגלל מקומה בין הים הערבי לים סוף, בין הודו לאירופה. ממלכות עשירות משלו בה. היום היא צל של מה שהייתה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– "חקירת השתקה": סערה לאחר חקירתו של ח"כ מיקי זוהר
– עושות עלייה: ספינות טילים חדשות בדרכן לארץ
– מכון ויצמן: כך המוח שלנו מייצר רעיונות יצירתיים
> מטרופולין בלב מדבר. במזרח תימן, באמצע ואדי חצרמוות, על תלולית המתרוממת מעט ממפלס המים השוטפים באפיק הצחיח מדי מונסון, עיר מתנשאת מהאדמה. שיבאם היא כרך גורדי השחקים הקדום בעולם: בתי הדירות הנישאים נבנו במאה ה־16 על פני חצי קילומטר רבוע. הם מגיעים עד לשיא של שמונה קומות ולגובה של שלושים מטרים. חלקם בתי חומה: צמודים זה לזה, חלונותיהם חרכי ירי וגגותיהם עמדות שמירה.
> חומר ולבנים. המבנים עשויים לבני בוץ – כמו הטיט והתבן בעבודת הפרך של אבותינו במצרים. רבים ממגדלי הבוץ נהרסו במשך השנים, בגשמים ובשיטפונות. בשנת 1982 העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמי, והמבנים ששרדו בה זוכים לפיכך לטיפול ולשיפוץ בתדירות גבוהה.
> עיר מגן. מה הוביל את זקני תימן לבנות להם רבי־קומות באמצע שום מקום? שיבאם הוקמה בנקודת מפנה בוואדי חצרמוות, נתיב חשוב ממזרח תימן למערבה, במסלולה של דרך הבשמים בין מוסקט לעדן. מעץ הלבונה שצמח באזור הפיקו את בושם הקטורת הנדיר.
העיר, נווה מדבר למנוחה ותחנת מסחר, דרשה הגנה צבאית: המבנה ההדוק של שיבאם מסייע להגנה מפני פשיטות של חבורות שודדים המבקשות להתעשר על חשבונה. בתוך אפיק השיטפונות  המסוכן, הבנייה הגבוהה מספקת הגנה על הבניינים והתושבים מפני הסחף. הבנייה הצפופה והגבוהה גם מאפשרת לבניינים לגונן אלה על אלה מהשפעתן המזיקה של הרוחות העזות הנושבות בוואדי. הבדואים נוהגים לומר ש"טוב צל האבן מצל העץ": מרחב הקסבה – רחובות צרים ו"עמוקים" בין המבנים הצפופים – יוצר גם שטחים מוצלים רבים תחת שמי המדבר הלוהטים בימי החמה.
> משפחת העברים. חצרמוות הוא המחוז הגדול ביותר בתימן, אך הוא גם מאוכלס פחות מכולם. בעבר הייתה שיבאם בירת ממלכת חצרמוות, על שם הדמות המקראית מפרשת נוח, חצרמות בן יקטן בן עבר – ממש כמו אברהם העברי, אבינו, ששושלתו נמשכת לפלג אחי יקטן. המשפחה כולה התגוררה במדבריות תימן, בואכה עומאן וחברינו החדשים באיחוד האמירויות.
> חיים ומוות. המילה "מוות" ב"חצרמוות" קשורה באלת המים המצרית, מוּת. במדבר המים מבדילים בין חיים למוות; ובאפיק השיטפון, המים עלולים גם לבשר את המוות. אבל נווה המדבר של שיבאם, על מגדליו המתנשאים, שומר על עוברי הדרך משתי הסכנות.
> דאונטאון. שיבאם מכונה "מנהטן של המדבר", והיא אולי הדוגמה הראשונה בהיסטוריה האנושית לבנייה עירונית רוויה ומתוכננת. כשמדמיינים את הרובע הניו־יורקי עולים במחשבה גורדי השחקים שגובהם מאות מטרים, אבל יש עוד מנהטן: באיסט וילג' שבמנהטן תחתית, בנייני המגורים החומים, בני שלוש וחמש ושמונה קומות, נראים ממרחק כמו שיבאם של ניו־יורק.
> הרים סביב לה. הרכסים הסובבים את ואדי חצרמוות מתנשאים עד לשיא של 2,500 מטר מעל פני הים. מאחורי שיבאם והוואדי הרחב תוכלו להבחין בהר שטוח פסגה, הדומה לגדותיו של קניון עצום – אולי הר השולחן בדרום אפריקה או הגרנד קניון האמריקני.
> יהודים אינדיאנים. בחצרמוות היו קהילות יהודיות רבות בתקופה שקדמה לאסלאם. יהודי חצרמוות היו רחוקים ומבודדים מאחיהם בשאר חצי האי ערב, ונבדלו גם מיהודי תימן בעדן ובצנעא במנהגיהם ובלבושם. הם גידלו שיער ארוך ולא פאות, וצימחו זקן בלי שפם. הנשים לא כיסו את כל שיערן, וצמותיהן הוצגו לעין כול. יש עדויות שמתארות את יהודי מדבר חצרמוות (חבאן) כאינדיאנים בשמש היוקדת, סרט בד מלופף סביב ראשם ולגופם רק אזור חלציים שסכין לחימה תחובה בו. הייתה להם מסורת לחימה ייחודית ובשמחות קהילתיות היו רוקדים ריקודי קרב. בשלהי המאה ה־15 עלה לגדולה בין יהודי הממלכה משיח שקר, שאסף סביבו מאמינים ונלחם בשבטי תימנים מוסלמים. לבסוף נהרג המשיח עלום השם בידי מלך משושלת הטאהרים, ששלטה אז בתימן, ובמשך שנים רבות נאסר על היהודים לגור במרחבי חצרמוות, בתור עונש על המרד.
