נתוני התחלואה הגדלים מדי יום אינם מרתיעים את המפגינים הרבים בכיכרות וברחובות הערים. רבים מהם עצמאים ובעלי עסקים שנפגעו קשות ממשבר הקורונה וחוששים מהעתיד. על תוכניות הסיוע שמפרסמת הממשלה נמתחת ביקורת רבה מצד כלכלנים ואנשי מקצוע, כי הן נתפרות טלאי על טלאי ואינן מספקות די ודאות כלכלית לעסקים ולמשקי הבית.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מה שראיתי בבלפור
– ילדות לא נשכחת: שבת בתל אביב
– בדומה לחורבן, עזיבת בתי הכנסת מאפשרת התחדשות
רק בשבוע שעבר הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על חלוקת מענקים לכל אזרח: בני 18 ומעלה יקבלו מענק בגובה 750 שקלים, בני זוג עם ילד יקבלו 2,000 שקלים, בני זוג עם שני ילדים יקבלו 2,500 שקלים, ובני זוג עם שלושה ילדים ומעלה יקבלו 3,000 שקלים. גם ההכרזה הזאת נעשתה כלאחר יד ובשליפה מהמותן. במשרד האוצר התנגדו לה, ובממשלה עצמה היו שסירבו לאשר את התוכנית במתכונתה הנוכחית, שמחלקת כספים בלי הבחנה בין מי שנדרש להם ומי שלא.
גם בציבור הרחב התקבלה התוכנית בתמיהה ובביקורת גלויה, ורבים הכריזו שלא ישמרו לעצמם את המענק אלא יתרמו אותו לארגונים וליוזמות שיחלקו אותו למי שנזקק. אך מי שהוציאו את הכסף על צריכה, כפי שציווה ראש הממשלה, וגם מי שתרמו אותו הלאה – התבדו. בעקבות ההתנגדות והביקורת החליטה הממשלה לערוך שינויים במתווה החלוקה, להכניס קריטריונים לקבלת המענק ולנסות להחריג ממנו מקבלי שכר גבוה במגזר הפרטי והציבורי. בינתיים גם התברר שמדינת ישראל אינה יודעת לתת מענק לכל אזרח. המוסד לביטוח לאומי יודע להעביר כסף למי שמקבל קצבאות, אך אינו מחזיק בפרטי חשבון הבנק של כל אזרח.
בינתיים 6 מיליארד שקלים יושבים על השולחן, וכל קבוצת לחץ שואפת להסיט נתח גדול יותר אליה. כל פוליטיקאי חושב שהוא יודע לחלק את הכסף בצורה טובה יותר, כל איש מקצוע חושב שהקריטריון שלו חשוב יותר, וכל בעל אינטרס מעוניין שחלק יגיע גם אליו. המחשבה שאולי כדאי להקשיב לביקורת ולבטל את המענק לא חלפה בראשו של איש. איך אפשר? מרגע שפוליטיקאי הודיע על חלוקת כספים – הוא סנדל את עצמו לחלק אותם.
זכרו: זו אשליה, אין באמת 6 מיליארד שקלים לחלוקה. 6 המיליארדים שמיועדים לתוכנית אינם קיימים בתקציב אלא יילקחו מתקציב עתידי, וגם זה באמצעות הגדלת הגירעון עוד יותר משגדל עד כה. למה הדבר דומה? לאדם שלוקח הלוואה ורק אז מתלבט כיצד להוציא את הכסף. זהו המקור להתנגדות של אגף התקציבים: שם אמרו בצדק שהתקציב מתוח עד דק, שאנחנו מתקרבים לגירעון בגובה מפחיד של כ־14 אחוזים מהתמ"ג, ושעדיין אין תקציב מדינה מאושר.
באוצר גם יודעים שחורף ארוך וקשה לפנינו. אנחנו לא בסוף המשבר: זהו רק גל שני, והחורף עוד עלול להביא לנו גל שלישי ורביעי. הנה עוד דרכים להוציא 6 מיליארדים – אולי נזדקק לכסף ביתר שאת בחורף הקרוב: תוספת מיטות אשפוז, תוספת תקני רופאים ואחיות, הוצאת חולים ומבודדים למלוניות, תגבור מערך החקירות האפידמיולגיות, חיזוק מערך הבדיקות, התאמת מערכת החינוך למתווה למידה בקפסולות, ועוד. אם אלה לא יבוצעו ימשיכו גלי התחלואה להשמיד את הכלכלה, ולא ישנו כל המענקים שבעולם.
כאן הכשל בתיאוריה הכלכלית של נתניהו. נתניהו רוצה להניע את גלגלי הכלכלה באמצעות הזרמת כסף לאנשים כדי שיוציאו אותו על מוצרים ושירותים, שיעוררו בעלי עסקים. אבל כמו שאמר נגיד בנק ישראל בריאיון המתפרסם השבוע במוסף יומן: הצעד הראשון לאישוש הכלכלה הוא שיפור התחלואה. מדינת ישראל לא תוכל למשבר הכלכלי, אלא אם כן תצליח להתגבר על המשבר הרפואי. מענקים לא יקדמו את הכלכלה אם העסקים סגורים והאזרחים חוששים מהדבקה. את הכלכלה נמריץ ביום שאחרי המגפה. כשנביס את הנגיף ויגיע מיתון שהוא כלכלי ביסודו, וכל העולם ינסה לצאת מההאטה הכפויה של הפעילות הכלכלית.
