"רצון להמשכיות גדולה וסמל לחיים": התינוקות ששמותיהם קיבלו השראה מהלחימה

חודש וחצי אחרי תחילת המלחמה בדרום, ברשות האוכלוסין וההגירה פרסמו היום (ה') נתונים על התינוקות שנולדו מאז שמחת תורה, שמספרם, נכון ליום שני, עומד על 17,629. אחד הנתונים שנבדקו היה מספר התינוקות שנקראו על שם האנשים, היישובים והאירועים.

שלוש בנות נקראו נובה, על שם הפסטיבל ליד קיבוץ רעים בו נרצחו חוגגים רבים. השם בארי ניתן ל־45 תינוקות, 34 בנים ו־11 בנות, על שם הקיבוץ בו התנהלה לחימה ארוכה, ושם, לצד ההרוגים והנופלים הרבים, התגלו אינספור מעשי גבורה.

שמונה בנים ושתי בנות נקראו ארז ותינוק נוסף זכה לשם מגן, על שמות הקיבוצים בעוטף, ושניים אחרים, בן ובת, נקראו דקל על שם המושב בנגב המערבי. תשעה תינוקות נקראו רעי על שם קיבוץ רעים, תינוקת אחת נקראה נחל, חמישה בנים ושלוש בנות נקראו ניר, ועוד 50 תינוקות, בהם בת אחת, זכו לשם עוז.

גם דובר צה"ל, תא"ל דניאל הגרי, שימש השראה להורים הטריים ו־93 תינוקות, 74 בנים ו־19 בנות, נקראו דניאל. כך גם שני שמות של ישראלים שגילו גבורה עילאית בתחילת המלחמה – שני בנים נקראו ענר ו־155 תינוקות נקראו רחל.

אודליה ואיציק סיגל־ברקת מספרים שידעו במשך זמן רב כי בתם תקרא בארי, אך כשנכנסו למחלקת יולדות ב־8 באוקטובר, קיבלה ההחלטה משמעות נוספת וכואבת בעקבות האירועים בדרום. "בימים הראשונים, כשהבנו מה קרה בבארי, הסתובבתי עם דמעות על הדיסוננס בין נתינת החיים והענקת השם בארי ובין מה שקרה בקיבוץ. התלבטנו אם להשאיר לה רק את השם בארי", אומרת אודליה ומספרת על ההתלבטויות שליוו אותם עד ההחלטה להוסיף לה את השם אור, "כדי לעטוף את הכול באופטימיות ובקרני האור שנכנסו לנו ללב והקלו על המצב, עם רצון להמשכיות גדולה וסמל לחיים".