מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה אתמול (שני) לבג"ץ תגובה קצרה לבקשת מנכ"ל הרבנות הראשית, יהודה כהן, להוציא צו ביניים שימנע את נטילת סמכויותיו ואת כינוס ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה לדון בהדחתו. לתגובה צורף מכתב ששיגר שלשום הרב הראשי לישראל ונשיא מועצת הרבנות הראשית, הרב קלמן מאיר בר, למחלקת הבג"צים בפרקליטות, ובו ביקש להיות מצורף אישית כמשיב לעתירתו של כהן.
במכתבו מתאר הרב בר שרשרת ארוכה של מחדלים ניהוליים ברבנות הראשית תחת שרביטו של כהן, הפוגעת ביכולתה להעניק לציבור את השירותים הבסיסיים שאותם היא אמורה לספק.
יהודה כהן | צילום: בועז אופנהיים
בפתח המכתב קבע הרב בר כי "למרבה הצער, בתקופה האחרונה התפתח משבר ניהולי חמור ברבנות הראשית, אשר נובע בין היתר מחוסר תפקוד של מנכ"ל הרבנות הראשית וסירובו לציית להנחיות הממונים עליו... התנהלות זו הביאה למצב של משבר ממשי בשוק הכשרות, לרבות: קשיים בהיערכות אגף הכשרות הארצית לפסח; קשיים בהפעלת מערך שחיטת חו"ל; עליות מחירים ומחסור בבשר כשר; עיכובים ביישום החלטות מועצת הרבנות הראשית".
הכי מעניין
בהמשך המכתב מפרט הרב בר שורה ארוכה של מחדלים שלהם אחראי המנכ"ל כהן, ובהם בין היתר היעדר מנהל אגף כשרות בכיר שבעטיו "אין אני מקבל דיווח שוטף על מצב הכשרות בארץ במגוון תחומי פעילות האגף ובכלל זה: הפיקוח על המשחטות, תעשייה, בתי החולים ומוסדות הרפואה, מלונות, בתי מטבחיים, מסעדות, רשתות שיווק, קייטרינג, אולמות, מחלבות, מאפיות וכד'. אין בידי כל נתון כמה ביקורות נערכות מדי חודש ומה תוצאות הטיפול בממצאים והליקויים".
עוד כתבות בנושא
הרב בר מוסיף ומתריע במכתבו כי "אנו נמצאים ערב פסח ואין גורם מטעמנו המפקח על כלל מאפיות המצות התעשייתיים והידניים. מדובר על תחום רגיש המצריך ידע וניסיון רב, על מנת לוודא שהציבור רוכש מצות עם כל נהלי הכשרות הנדרשים ללא חשש חמץ".
בהמשך מכתבו מתריע הרב בר גם על משבר במחלקת הייבוא, שמחריף עקב הקרבה לחג הפסח, "לקראת חג הפסח הקרב ובא, מחלקת הייבוא נדרשת להתמודד עם עומס עבודה משמעותי הנובע מהיקף גדול של בקשות לאישור מוצרים המיועדים לפסח. בשבועות אלו מתקבלות במערכת כ-300 בקשות שונות לבדיקה ואישור, דבר המחייב טיפול מקצועי, יסודי ומהיר. כרגע ממתינות 1000 בקשות לא מטופלות. כידוע, בדיקות הכשרות למוצרים לפסח דורשות הקפדה מיוחדת ובדיקה מעמיקה בהתאם לנהלים ולהנחיות של הרבנות הראשית לישראל. מעבר לבדיקת מרכיבי המוצרים עצמם, יש צורך בבחינה מדוקדקת של תהליכי הייצור, האריזות והסימונים, וכן בידול ברור בין מוצרים רגילים לבין מוצרים המאושרים לפסח... לפיכך, קיים צורך ממשי בתגבור כוח האדם במחלקה באמצעות עובדים קבועים ומיומנים, ולא בהסתמכות על כוח אדם זמני או סטודנטים בלבד, וזאת כדי להבטיח טיפול אחראי ויסודי בכל בקשה. למותר לציין, כי לא ניתן כל מענה מצד המנכ"ל לאתגרים המשמעותיים שעימם מתמודדת המחלקה".
נציין כי עתירתו של המנכ"ל כהן הוגשה לאחר שנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, החליט לפתוח בהליך להדחתו, ובמקביל לפעול להעברת כל סמכויותיו הניהוליות לידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת, וזאת למשך תקופת הביניים. החלטת הנציב התקבלה בעקבות מה שהוגדר כמשבר ניהולי חמור ברבנות הראשית, ומשבר אמון עמוק בין הרבנים הראשיים לישראל ובין המנכ"ל המעיב על תפקוד הרבנות הראשית. הצורך בהעברת הסמכויות נומק בין היתר במכתב ששלח מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, לנציב הרשקוביץ, ובו ציין אבידן כי "לאור דחיפות העניין והצורך להבטיח את רציפות שירותי הדת בייחוד בתקופה זו ועל מנת למנוע מצב של כאוס מוחלט, ובהתחשב בעובדה כי הליך סיום כהונה של מנכ"ל עשוי לקחת זמן ממושך בעיקר בשל הערכה לאי שיתוף פעולה מצד מר כהן, העברת הסמכויות המבוקשות הינה צעד חיוני למניעת פגיעה רחבה בכלל מקבלי השירותים מהרבנות הראשית ובציבור כולו".
עוד כתבות בנושא
בתגובה נאמר כי כינוס ועדת המינויים, שתוכנן להתקיים היום, נדחה בעקבות מצב החירום למועד חדש שטרם נקבע, וכי על מועד חדש לכינוס הוועדה יימסר לכהן לפחות שבעה ימים מראש. לנוכח התגובה נמנע בג"ץ בהחלטה שנתן אמש מהוצאת צו ביניים בנושא כינוס הוועדה. שלשום הוציא בג"ץ צו ארעי המונע את העברת סמכויותיו של כהן בניהול הרבנות הראשית לידי מנכ"ל המשרד לשירותי דת. בתגובת המדינה נמסר כי מסמך ובו מענה מטעם כהן לטענות נגדו, שבשגגה לא נבחן על ידי נציב שירות המדינה, ייבחן על ידו בימים הקרובים, ורק לאחר הבחינה יקבל הנציב החלטה מחודשת בנושא העברת הסמכויות.
בעתירתו טען המנכ"ל כהן כי ההחלטה לפעול להדחתו "לוקה בחריגה מסמכות, בשרירותיות, בהיעדר עילה שבדין, ובהיעדר סבירות ומידתיות". לדבריו, השר לשירותי דת, מנכ"ל המשרד ונציב שירות המדינה "לא הציגו ולא הניחו תשתית ראייתית שיש בה כדי לבסס יסוד סביר להניח שאחת העילות להפסקת כהונה מתקיימת".
בעתירה נטען עוד כי העיון במכתביהם של הרב הראשי ושל מנכ"ל המשרד לשירותי דת שעליהם מבוססת ההחלטה להדיחו מעלה כי מדובר ב'טענות אווירה' רבות, נעדרות דוגמאות. "מנכ"ל המשרד לשירותי דת כתב מסמך ארוך מאוד ואולם רב בו הנסתר על הגלוי. לא ברור לאלו מקרים מתייחס המנכ"ל, ומלבד טענות כלליות וסתומות לא ניתן ללמוד ממנו על אירוע המצדיק פתיחה בהליך הדחה כאמור. הנספחים שצורפו למכתביהם של הרב הראשי ומנכ"ל המשרד לשירותי דת שייכים לתקופות שונות, חלקם מלפני שנים רבות – עוד טרם מינויו של העותר לתפקיד הרם של מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל.
"טענות ממוחזרות אלו הועלו בעבר, נבדקו לגופן עוד בטרם מינויו של העותר לתפקידו ונמצאו לא רלוונטיות", נאמר עוד בעתירה. "עיון במכתבים מעלה כי אין בהם ולו ראשית הצדקה לפתיחת הליך הדחה. דומה כי סבר מי שסבר ש'הכמות תעשה איכות' ולא כך הוא. תפקיד של מנכ"ל הרבנות הראשית הינו תפקיד רגיש ומורכב מאין כמותו ומייצר התנגדות וגורמים לעומתיים למכביר. לא זו אף זו, העותר נמצא עתה בשנה הרביעית לכהונתו. אין בטענות הרב הראשי ומנכ"ל המשרד לשירותי דת כדי להצביע על שינוי או אירועים שהתרחשו דווקא בעת האחרונה המצדיקים את סיום העסקתו טרם סיום כהונתו בת ארבע השנים".