רבים מאיתנו בטוחים שהם מכירים היטב את הרובע היהודי בירושלים. גם אני הייתי משוכנעת שאם אני יודעת להגיע בלי וייז משער יפו לכותל, כנראה שכבר הבנתי את העסק. אלא שהרובע היהודי הוא הרבה יותר מפרוזדור אל רחבת התפילה – ובקיץ הזה מנסים לגרום למבקרים לעצור דווקא בדרך.
במסגרת מיזם "קיץ משפחתי ברובע היהודי" של משרד ירושלים ומסורת ישראל והחברה לפיתוח ושיקום הרובע היהודי, מוצע עד סוף אוגוסט כרטיס משפחתי ב־160 שקל, המאפשר כניסה לשישה אתרי מורשת: מרכז דוידסון והגן הארכיאולוגי, בית הכנסת החורבה, הרובע ההרודיאני – בתי הכהנים, הבית השרוף, החומה הרחבה ובית פלוגת הכותל.
וכל אחד מהם שולח את המבקרים לנקודה אחרת בזמן.
הכי מעניין
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: דודיסון חיה זליקוביץ
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
קיץ ברובע היהודי בירושלים 2026: כרטיס משפחתי ב־160 שקל | צילום: יעקב לאון, סיור תיירות הרובע
בית הכנסת שקם מהחורבות
בלב הרובע ניצב בית הכנסת החורבה, אחד המבנים המזוהים ביותר עם קו הרקיע של העיר העתיקה. סיפורו מתחיל בשנת 1700, עם הגעתה לירושלים של חבורת עולים מאירופה בהנהגת רבי יהודה החסיד. המבנה שהקימו נחרב ב־1721 בעקבות חובות שהותירה הקהילה, והחורבה שנותרה במקום העניקה לו את שמו. הוא נחנך מחדש ב־1864, הפך לאחד מבתי הכנסת המרכזיים בארץ ישראל – ונחרב שוב ב־1948 לאחר נפילת הרובע לידי הלגיון הירדני.
אחרי מלחמת ששת הימים שוחזרה במקום אחת הקשתות והפכה במשך שנים לסמל של הרובע המתחדש. ב־2010 הושלמה בנייתו המחודשת של בית הכנסת, וכיום הוא שוב בית תפילה פעיל וגם אתר מורשת.
אחרי הביקור בפנים אפשר לעלות לתצפית שמעל המבנה ולראות ממנה את גגות העיר העתיקה והר הזיתים. לידו נמצא גם אתר ההנצחה לחללי הרובע היהודי, המספר באמצעות תמונות וסרט את סיפור הקרבות ונפילת הרובע בתש"ח.
בית פלוגות הכותל | צילום: יח"צ
כשהשופר היה מעשה מחתרתי
כמה דקות הליכה משם נמצא בית פלוגת הכותל, שמחזיר את המבקרים לימי המנדט הבריטי. בתקופה שבה הוגבלו זכויות התפילה של יהודים ליד הכותל, תקיעת שופר במוצאי יום הכיפורים הפכה למעשה של התרסה ושל מאבק.
צעירים מתנועות המחתרת נטלו על עצמם לאורך השנים את המשימה להגיע לכותל ולתקוע בשופר, גם במחיר מעצר. כיום מספר האתר את סיפורם באמצעות מיצג אור־קולי המוקדש לתקופה. האתר נכלל בין ששת האתרים שבכרטיס המשפחתי.
החומה שחזרה לימי חזקיהו
סמוך לשם מחכה אתר קטן יותר, אבל כזה שמחזיר את השעון הרבה יותר לאחור: החומה הרחבה, המזוהה עם ביצורי ירושלים מימי חזקיהו המלך.
החומה היא אחת העדויות הארכיאולוגיות החשובות להיקפה של ירושלים בשלהי תקופת בית ראשון. באתר מוצג כיום מיצג אור־קולי חדש בן כ־12 דקות, שמספר את סיפורה של העיר ואת ההחלטה להקיפה בביצור אדיר מול האיום האשורי.
משם אפשר להמשיך אל הקארדו – הרחוב המרכזי של ירושלים בתקופה הרומית והביזנטית. הכניסה אליו חופשית, וכיום החנויות העתיקות והעמודים משתלבים בחנויות ובגלריות של הרובע. זו גם נקודה נוחה לעצירה באמצע המסלול.
עוד כתבות בנושא
הרובע ההרדויאני | צילום: חיה זליקוביץ
שכונת היוקרה של לפני אלפיים שנה
עוד כמה צעדים אחורה במנהרת הזמן מובילים אל הרובע ההרודיאני, המכונה כיום גם "בתי הכהנים". יורדים כמה מטרים מתחת למפלס הרחוב של ימינו – ומגיעים אל שרידיה של שכונת מגורים אמידה מירושלים של ימי הבית השני. האתר המחודש מאפשר ללכת מעל חלק מהשרידים על רצפות זכוכית ולראות פסיפסים, פרסקאות, מקוואות וכלים שנמצאו בחפירות.
הפאר אינו מקרי: החוקרים מייחסים את הבתים למשפחות אמידות, ככל הנראה ממשפחות הכהונה של ירושלים. האתר משלב כיום את השרידים הארכיאולוגיים עם אמצעי המחשה ומיצגים שמנסים להחזיר לתמונה את האנשים שחיו כאן לפני כאלפיים שנה.
"הבית השרוף" הוא בית מהתקופה ההרודיאנית שנחרב בעת חורבן ירושלים. האתר מזוהה עם משפחת קתרוס, משפחת כהנים המוזכרת גם במקורות חז"ל, ובמקום מוקרן מיצג המתאר את ימי המרד הגדול והמצור הרומי עד לשריפת הבית. בין הממצאים שהתגלו בו היו גם כידון ברזל ושרידי זרוע של אישה.
הגן הארכיאולוגי | צילום: יח"צ
לפני שמגיעים לכותל
לקראת סוף המסלול מגיעים אל הגן הארכיאולוגי – מרכז דוידסון, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית.
כאן כבר לא צריך הרבה דמיון כדי להבין מדוע ירושלים הייתה מוקד עלייה לרגל. לאורך המסלול אפשר לראות שרידי רחובות וחנויות מימי הבית השני, מקוואות ששימשו את העולים לרגל ומדרגות ענק שהובילו לכיוון הר הבית. שכבות מאוחרות יותר מספרות על ירושלים הביזנטית והמוסלמית הקדומה.
במרכז המבקרים מוקרן גם סרט המסכם את סיפורה של ירושלים דרך הכמיהה של דורות להגיע אליה.
עוד כתבות בנושא
"אנשים פשוט עוברים ליד"
זו בדיוק התופעה שהרצל בן ארי, מנכ"ל החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי, מבקש לשנות.
"אנשים רגילים להתייחס לרובע היהודי כמו אל פרוזדור שרק עוברים בו כדי להגיע לכותל", הוא אומר. "ואנחנו אומרים: לא, יש פה עולם שלם. מדי שנה עוברים בין שער האשפות לכותל 12 עד 15 מיליון איש, ורובם בכלל לא מודעים לכך שמתחת לרגליים שלהם, על האבנים האלה ממש, יש היסטוריה של 2,700 שנה".
לדבריו, דווקא בטיולים בחו"ל אנחנו מקפידים לקרוא, להזמין מדריך וללמוד מראש מה מסתתר מאחורי הבניינים – ובירושלים אנחנו לעיתים חולפים על פני ההיסטוריה בלי לעצור.
"החלטנו לחשוף את המבקרים בקיץ למסע המדהים שמסתתר ברובע", הוא אומר, "ועשינו מאמץ אדיר להנגיש את ההיסטוריה הזאת. עכשיו הגיע הזמן שאנשים יעצרו וייהנו".
עבור בן ארי, היעד אינו רק להביא עוד משפחות לאתרים בחופש הגדול, אלא להעביר לדור הבא את הקשר לירושלים.
"החלום שלי הוא שהילדים שלנו, הנכדים והנינים, עדיין יהיו קשורים בירושלים כמו שהסבים שלנו והדורות הקודמים היו קשורים אליה", הוא אומר. "החל מתקופת בית ראשון לפני 2,700 שנה ועד לתקופת בית שני. החלום שלי הוא להעביר את הכיסופים הללו לדורות הבאים, כי אחרת פספסנו בגדול".
אחרי כמה שעות ברובע, קל להבין למה הוא מתכוון. הכותל עדיין מחכה בסוף הדרך – אבל הפעם הדרך אליו היא לא רק הדרך.
מחיר: 160 שקל לכרטיס משפחתי לששת האתרים, במסגרת המבצע במהלך יולי–אוגוסט. שעות הפעילות משתנות בין האתרים ומומלץ לבדוק מראש.
לפרטים ורכישת כרטיסים באתר תיירות הרובע היהודי.
עוד כתבות בנושא
