לוחמי גדוד המילואים 7007 פעלו לפני שני לילות בכפר הפלסטיני סעיר שבאזור חברון, הלוחמים ומפקד הגדוד צירפו אליהם את חוקר ארץ ישראל ז'אבו ארליך ובין מעצר אחד למשנהו הקדישו כמה דקות לבחון ולצלם שרידים יהודיים בני 2000 שנה. הלוחמים הגיעו אל המשקוף עליו חרוטה מנורת שבעת הקנים כאשר הקנים לא מעוגלים כי אם אלכסוניים כשיטת הרמב"ם.
סא"ל מעוז שוורץ, מג"ד 7007, סיפר לאתר ערוץ 7 כי "במהלך פעילות מעצרים בכפר סעיר ליד חברון הגענו לקסבה של הכפר שהייתה לפני 2000 שנה כפר יהודי בזמן התלמוד. על המשקוף של הבית - שרטוט עם מנורה. תודה לזאבו האלוף, מההיסטוריונים המובחרים וקמ"ן גדוד 7007 שלנו במשך 10 שנים, בין השנים 79 עד 89".
זאבו, המג"ד ומנורת שבעת הקנים. | צילום: ז'אבו ארליך ולוחמי גדוד המילואים 7007
בשיחה עם אתר מקור ראשון סיפר ארליך: "אני מכיר את משקוף המנורות הזה וממצאים נוספים כבר למעלה מעשור. נתתי עליהן הרצאה סביב 2018 ועכשיו אני מכין את המאמר לפרסום".
הכי מעניין
ז'אבו סיפר לאתר ערוץ 7 על ההיסטוריה של הכפר ועל המנורה: "בבית בלב הקסבה בכפר סעיר נמצאו שתי מנורות מתקופת התלמוד, לצידם עיטור צמחי, חצי עיגול וכוכב, מכירים דברים כאלו ממקומות אחרים".
ארליך. | צילום: מיכל ארליך
כפר סעיר מזוהה עם היישוב המקראי ציער, הנזכר בספר יהושע (ט"ו, נ"ד) ברשימת ערי יהודה, מיד לאחר חברון. לפי מועצת העיר, סעיר נודעה בעת העתיקה בשם 'צעיר' או 'צעיור'. בסקר ארכאולוגי שנערך בכפר נתגלו חרסים מתקופת הברזל II (ימי ממלכת יהודה), מהתקופות הפרסית, הרומית והביזנטית (עיקר הממצא), וכן מימי הביניים והתקופה העות'מאנית. חלקו הצפוף של הכפר, שנמצא בסמוך למעיין, הוא מקומו של התל של היישוב הקדום. בסמוך לכפר מספר מערות מגורים, בהן התגלו שרידים מהתקופה הכלקוליתית ומתקופת הברונזה הקדומה.
לאורך השנים התקבלו דיווחים כי תושבי הכפר, היום מוסלמים, הם ממוצא יהודי. על פי צבי מסיני, כל החמולות בכפר מודעות למוצאם זה. בנוסף, הוא מציין כי חמולת אל-מטור מקיימת מנהג נידה מלא כפי שנהוג בהלכה היהודית, וכן כי חמולת אל-קוואזבה שמתגוררת בכפר מקורה בחורבה הסמוכה ח'רבת כויזבה, שייתכן שקשורה לבר כוסבא. בני החמולה האחרונה אף התראיינו בשנת 2009 לכתבה בערוץ 1 עם צבי מסיני והודו במוצאם היהודי.