לשמור על השפיות: המשחקים שיצילו לכם את הנסיעה המשפחתית

אומנם אני כבר לא ילדה, ואת הנסיעות שלי אני מעבירה בשקט תעשייתי של בהייה במסך, אבל לכבוד השנה החדשה ולכבוד עונת הנסיעות והפקקים המכוּנה גם "החגים", החלטתי לאסוף בשבילכם מקבץ של משחקים שאת כולם אפשר לשלוף ברגע, בלי הכנה מראש, בלי צורך באביזרים נלווים. נסיעה טובה לכולם!

כן, לא, שחור, לבן

מי שלא העביר שעות בניסיון לא להגיד אחת מהמילים האלה אי אז בשנות הילדות – שיקום! כמה צפוי. כמאמר הגששים: אף אחד לא קם (אני צעירה עם טעם זקן במערכונים).

הכללים די פשוטים, המשחק עצמו קצת מאתגר: מנהלים שיחה חופשית, אבל אסור להגיד ארבע מילים – כן, לא, שחור, לבן. מי שאומר אחת מהן, יוצא מהמשחק. כן, מותר לשאול שאלות טריקיות, מותר לנסח משפטים מכשילים ומותר לנצל הסחות דעת.

החיסרון: עם ילדים עקשנים, המשחק יכול בקלות להפוך למשחק שאינו נגמר. ראו הוזהרתם.

אישיות

שעות מהנסיעות שבילינו ברכב עברו עלינו עם המשחק הזה, וככל שמתבגרים המשחק נעשה מתאגר יותר.

גם למשחק הזה יש כללים פשוטים. אחד המשתתפים בוחר אישיות כלשהי, גבולות הגזרה נקבעים לפני שמתחילים (רק אנשים אמיתיים, עם דמויות מסרטים או מספרים וכן הלאה), ושאר המשתתפים צריכים לגלות במי מדובר. איך? שאלות של כן ולא, ללא הגבלה.

כל שאלה שאי אפשר לענות עליה באחת משתי המילים האלה, אינה קבילה. וליתר דיוק, היא פשוט לא תזכה לתשובה.

השחקן שהצליח לגלות מי הדמות הוא זה שבוחר את הדמות הבאה.

21 שאלות

גרסת המתקדמים של "אישיות".

במשחק הזה מותר לבחור כל דבר – דמות, מקום, ספר, סרט, חפץ וכו' (סומכת על היצירתיות של הילדים שלכם), וכל השאר צריכים לנחש במה מדובר. מה הקאץ'? יש רק 21 שאלות כדי לגלות את זה.

מרגישים אמיצים ובעלי ידע נרחב? זה הזמן שלכם להוכיח את זה.

I Spy

המשחק הזה מסגיר שגדלתי בבית של דוברי אנגלית. אין לי מושג איך קוראים לו בעברית, אבל בלי ספק הוא הציל אותנו בעיקר בשעות של המתנה בתור לרופא או בציפייה לאוטובוס שיגיע, וייתכן שהוא יהיה יעיל באותה מידה גם בפקקים (המתנה היא המתנה היא המתנה).

המשחק מתחיל במשפט "I spy something..." ("אני רואה משהו...") וההמשך הוא צבע של אובייקט מסוים שהשחקן רואה. כל השאר צריכים לנחש לאיזה אובייקט הוא התכוון. המנצח הוא זה שגילה, והתור עובר אליו.

יתרון: יעיל בפקקים.

חיסרון: התנועה התחילה לזרום? יש מצב שיהיה ילד מאוכזב קשות במושב האחורי. לתשומת ליבכם.

מילה משיר

הילדים שלכם אוהבים לשיר ויש לכם רפרטואר מוזיקלי מרשים? המשחק הזה בשבילכם.

מישהו מהיושבים ברכב זורק מילה והשאר צריכים לנסות למצוא שיר שהמילה מופיעה בו. כולם שרים אותו ביחד, והמילה האחרונה –של השיר או של קאט שהוחלט עליו מראש – היא המילה הבאה שצריך למצוא לה שיר חדש. וכן הלאה וכן הלאה עד שהגעתם ליעד או עד שזה עולה למישהו על העצבים. כל הקודם זוכה.

ארץ עיר

ואיך אפשר בלי משחק הידע המוכר שזכה לטבלאות מוכנות מראש ולהוספת סעיפים רק כדי להרוויח עוד כמה נקודות.

אז לא, לא צריך טבלאות ולא צריך להתכונן מראש, אבל היכרות עם אותיות האל"ף בי"ת ועם מפת העולם בהחלט יכולה לעזור.

התחלה: אאאאלף!

אמצע 1: סטופ!

אמצע 2: (אות מסוימת)

אמצע 3 + סוף: ארץ, עיר, חי, צומח, דומם, ילד, ילדה, מקצוע וככל העולה על רוחכם באות שאליה הגעתם. אפשר כמובן להשמיט סעיפים בהתאם לדרגת הקושי הרצויה ורמת הסבלנות המצויה.

הסבר בעברית: משתתף אחד מתחיל להגיד בלחש את כל האותיות (אאאאלף!), משתתף אחר עוצר אותו (סטופ!) והאות שבה המשתתף הראשון נעצר, היא האות הנבחרת וכל השחקנים מייגעים את מוחם למצוא מילים שמתחילות באות הזו, לפי הסעיפים הנבחרים. אחרי שסיימתם את כל הסעיפים שבחרתם, אפשר להמשיך לסיבוב הבא.

אאאאלף!

אף פעם לא

– או הידוע בשמו העממי "נֶבֶר" (Never).

תמיד הרגשתם שכולם עשו דברים וצברו חוויות שאתם עוד לא הספקתם? זה הזמן למנף את ההרגשה הזאת. במשחק הזה למי שחווה הכי פחות, או יותר נכון למי שחווה כמה שפחות חוויות "שכולם עשו", יש סיכוי לא רע לנצח.

איך זה עובד? כל המשתתפים מרימים את כל אצבעות הידיים וכל אחד בתורו מספר על משהו שהוא לא עשה. כל מי שכן עשה את זה – מוריד אצבע. מי שכל האצבעות שלו מורדות, יוצא מהמשחק. מי שנשאר בסוף עם אצבע אחת (או יותר) מורמת – ניצח.

הטריק: לנסות למצוא חוויות המשותפות לכמה שיותר משתתפים ו"להפיל" כמה שיותר במכה אחת.

החיסרון: אתם בני משפחה ויש סיכוי שאתם יודעים מה כולם כבר עשו או לא.

היתרון: יש סיכוי שתופתעו ותגלו דברים שלא ידעתם.

משחק זיכרון מילולי

חושבים שיש לכם זיכרון טוב? חושבים שאתם יכולים לזכור רצף מילים בלי להתבלבל? מצאתי לכם את המשחק המושלם.

מישהו בוחר התחלה אקראית של משפט למשל: "לטיול הבאתי...", ״בנסיעה לאילת ראיתי...", "למסיבה שלי הזמנתי..." וממשיך אותו במילה אחת. למשל, אם המשפט הוא "לטיול הבאתי...", הוא צריך להגיד מה הוא הביא לטיול: "לטיול הבאתי נעליים". הבא בתור צריך להמשיך אותו: "לטיול הבאתי נעליים וכובע", והמשתתף הבא צריך להמשיך את השני: "לטיול הבאתי נעליים, כובע ומים", הבא אחריו מוסיף לרשימה וכן הלאה.

התבלבלת בסדר? יצאת מהמשחק. שכחת פריט? אותו כנ"ל. הצלחת לזכור הכול גם אחרי עשרה סיבובים? נראה שאת כישרון מבוזבז, אולי כדאי לשקול הסבה.

7 בום

תתפלאו, אבל יש אנשים, ואני לפעמים ביניהם, שאוהבים מספרים. אני יודעת שכמה פה הרימו עכשיו גבה, אבל זה דבר אמיתי. כדי שהם לא ירגישו מקופחים, הבאתי להם משחק שרובנו כבר מכירים, אבל אפשר גם להתגמש איתו.

החוקים פשוטים (למה להקשות בחוקים אם המשחק עצמו כל כך טוב בזה?): קובעים סדר משתתפים מראש וכל אחד בתורו אומר מספר לפי הסדר. הראשון: 1, השני: 2, השלישי: 3 וכן הלאה עד 7 – במקום שבע אומרים "בום". ממשיכים עד 14, ובמקומו אומרים, ניחשתם נכון, "בום". כלומר, כל הכפולות של המספר שבע וכל המספרים הכוללים את הספרה 7 הופכים לבום. מי שמפספס, נפסל.

פחות מתחברים למספר שבע? טובים יותר בכפולות של שש? תרגישו חופשי לשנות כאוות נפשכם. מומלץ לבחור מספר שלא יהיה תדיר מדי ולא נדיר מדי.

הגעתם למסלול בשלום? שמחנו לעזור.

הילדים לא שיתפו פעולה? אולי עד חגי תשפ"ד ימציאו משחקים נוספים.