אישה נכנסת לסלון עם השיער הטבעי שלה, ובתוך כשלוש שעות יוצאת ממנו עם פאה העשויה מאותו השיער. עבור נשים שעומדות להתחיל טיפולי כימותרפיה, שעלולים לגרום לנשירת שיער, האפשרות הזאת עשויה להקל על אחד השינויים החיצוניים המשמעותיים שמלווים את ההתמודדות עם המחלה.
לרגל חודש המודעות לסרטן השד, חיה ברונפמן, בעלת סלון הפאות ברונפמן ומייסדת מיזם My Original, מבקשת להעלות את המודעות לאפשרות להכין פאה אישית מהשיער הטבעי עוד לפני תחילת הנשירה.
צילום: באדיבות סלי בן ארי
לדבריה, נשים רבות מגלות את האפשרות הזאת רק לאחר שכבר איבדו את שיערן, כשכבר מאוחר מדי להשתמש בו להכנת הפאה.
הכי מעניין
"יש רגע אחד שאני פוגשת שוב ושוב אצל נשים שעומדות להתחיל טיפולי כימותרפיה", היא מספרת. "רגע שבו הפחד מהמחלה פוגש פחד נוסף, אישי ועמוק: הפחד להסתכל במראה ולא לזהות את עצמן".
להיכנס עם השיער הטבעי ולצאת עם פאה אישית
מתוך המפגשים עם נשים המתמודדות עם מחלת הסרטן, פיתחה ברונפמן את מיזם My Original, המאפשר לנשים לשמר את שיערן לפני הנשירה ולהפוך אותו לפאה רפואית המותאמת להן אישית.
במסגרת התהליך, האישה מגיעה לסלון עם השיער שלה, באורך ובצבע שהיא מכירה. השיער נגזר ומשמש להכנת פאה אישית, ובתוך כשלוש שעות, לדברי ברונפמן, היא יכולה לצאת מהסלון כשהיא חובשת פאה העשויה משערה.
עבור חלק מהנשים, מדובר בהרבה יותר מפתרון אסתטי.
"היא לא צריכה להסביר לסביבה למה היא נראית אחרת. היא לא חייבת להתמודד עם מבטים או עם שאלות שהיא לא מוכנה לענות עליהן. ובעיקר, היא יכולה להסתכל במראה ולראות את עצמה", מסבירה ברונפמן.
לדבריה, האפשרות לשמור על המראה המוכר מעניקה לנשים תחושת שליטה בתקופה שבה הן נאלצות להתמודד עם שינויים גופניים ורגשיים רבים.
עם זאת, היא מדגישה כי הפאה אינה טיפול רפואי ואינה מונעת את נשירת השיער, אלא עשויה לסייע בהתמודדות האישית והרגשית.
פאה מהשיער הטבעי לפני כימותרפיה: המיזם של חיה ברונפמן | צילום: שירן פרץ
המידע שצריך להגיע לפני תחילת הטיפולים
אחת המטרות המרכזיות של ברונפמן היא להעלות את המודעות לאפשרות להכין פאה מהשיער הטבעי עוד לפני שהנשירה מתחילה.
לדבריה, לצד המידע הרפואי שנשים מקבלות עם אבחון המחלה ולקראת תחילת הטיפולים, חשוב שיכירו גם את האפשרויות העומדות בפניהן להתמודדות עם השינויים במראה.
"המידע הזה צריך להגיע אליהן בזמן", היא אומרת. "לא אחרי שהשיער כבר נשר, ולא כשהן מגלות במקרה, דרך חברה או דרך הרשתות החברתיות, שהייתה להן אפשרות אחרת".
במקביל לפעילות המיזם, ברונפמן פועלת לקידום סיוע כלכלי לנשים המעוניינות בפתרון מסוג זה, בין היתר באמצעות העלאת הנושא בכנסת. לדבריה, המטרה היא לאפשר לנשים לקבל מידע וסיוע עוד לפני תחילת הנשירה, ולא רק לאחר שכבר נדרשו להתמודד איתה.
בועדה בכנסת | צילום: שירן פרץ
לא להתמודד לבד: קהילת "אחיות לדרך"
לצד המיזם, מציינת בימים אלה קהילת "אחיות לדרך" שנה להקמתה. הקהילה מחברת בין נשים המתמודדות עם מחלת הסרטן לבין נשים שהחלימו, ומציעה מסגרת של תמיכה ושיתוף.
ברונפמן מסבירה שהיוזמה נולדה מתוך ההבנה שההתמודדות עם הסרטן אינה מסתיימת בטיפול הרפואי.
"היא ממשיכה בבית, מול הילדים, בעבודה, מול בן הזוג ובעיקר מול המראה", היא אומרת.
לדבריה, אחת המטרות היא לאפשר לנשים לדבר גם על הנושאים שלא תמיד מקבלים מקום בשיחות על המחלה: השינויים בגוף, תחושת הנשיות, הזוגיות והחשש מפני החיים שאחרי הטיפולים.
ברונפמן מדגישה שלא כל אישה תרצה פאה, ולא כל אחת תבחר לשמר את השיער שלה. מבחינתה, החשיבות היא בעצם הידיעה שהאפשרות קיימת.
"אני לא יכולה לקחת מאישה את הפחד מהמחלה. אני לא יכולה להבטיח לה שהדרך תהיה קלה", היא אומרת. "אבל אם אני יכולה לעזור לה לשמור על חלק מעצמה, על השיער שהיא מכירה ועל תחושת הביטחון שלה, מבחינתי זו שליחות".
בחודש המודעות לסרטן השד מבקשת ברונפמן להזכיר כי לצד הבדיקות, הגילוי המוקדם והטיפולים הרפואיים, גם ההיערכות הרגשית והאישית היא חלק מההתמודדות.
"לא כל אישה תרצה פאה, ולא כל אישה תבחר לשמור על השיער שלה. וזה בסדר גמור. אבל לכל אישה מגיע לדעת שהאפשרות קיימת, ולקבל את ההחלטה שמתאימה לה".
עוד כתבות בנושא
