ירושלים
ירושלים שלי היא מחנה יהודה בערב חגים שבת של "פפיטס", קללות נהגים וחומוס של רחמו וריח דגים
סיפורים על קפה מעיר הבירה
סיפתח
פארק סן סימון
ראשון-חמישי: ,19:00-8:00
שישי: 14:00-8:00
לניווט - לחצו כאן
עגלת הקפה "סיפתח" שבפארק סן סימון מיוחדת מאוד, לא בהכרח בגלל הקפה או התפריט שהיא מציעה אלא בגלל מה שהיא מסמלת. רובן המוחלט של עגלות הקפה שאנחנו מכירים נמצאות מחוץ לעיר, בין שבאתרי טבע שונים, בכניסה למושבים ובין שעל אם הדרך – וזה גם מה שמעניק להן את אווירתן הכפרית המיוחדת. התחושה בסיפתח היא בדיוק כזו, עגלת קפה כפרית היושבת בחיק הטבע – אף שהיא ממוקמת ממש באמצע עיר הבירה של ישראל.
אחרי שהתיישבנו בשולחן הפיקניק הקרוב, הזמנו מאפה גבינה גדול, הפוך קטן וגולת הכותרת – משקה קרמל מלוח. כיאה לאווירה, שום דבר לא היה מפונפן – אך בהחלט היה טרי, איכותי ועשה את עבודתו נאמנה.
נקודת בונוס חשובה נוספת מגיעה לסיפתח בזכות הבעלים שלה – משה קולקר – קצין בפלס"ר 679 שעשה כבר מאות ימי מילואים מאז תחילת המלחמה. אז חוץ מקפה טוב באווירה כפרית באמצע ירושלים, שווה לבקר בסיפתח גם כדי לתמוך בבעליה – שמקדיש את חייו כדי לשמור עלינו.
סיפתח | צילום: רקל ליפשיץ פילזר
דרך שלוה 1 טראק שלוה
ראשון-חמישי: ,17:00-8:00
שישי: 14:00-8:00
לניווט - לחצו כאן
במקרה של עגלת הקפה "שלוה טראק" הייחודיות שלה מתבטאת לא עקב המיקום שלה (בפאתיה השקטים של שכונת בית וגן), ולא בגלל הקפה או האוכל (שהיו מצוינים) - אלא בזכות העובדים שלה. העגלה שנמצאת צמוד לכניסה לבניין "שלוה", היא חלק מהמפעל הגדול של העמותה שמסייעת לאנשים עם מוגבלויות תוך שילובם בחברה, וגם שם הם משלבים את החניכים כעובדים מן המניין. לצד העגלה, המתפרשׂת על פני שטח רחב ומזמין, תמצאו דשא סינתטי, שולחנות עגולים, ציליות לימי החמה וגן שעשועים קטן עבור הילדים.
מכיוון שהאוכל מגיע, כאמור, מהקונדיטוריה שבפנים – חווינו כאן עלייה ברמה. הזמנו שני מאפים, מלוח ומתוק; מאפה פולנטה עם ביצה קשה, פטריות ופרמזן, ומאפה וניל־קרמל. שניהם היו נהדרים והקפה הקר שליווה אותם סגר בדיוק את הפינה.
נקודה הראויה לציון, שאולי ממחישה טוב מכול את אופי המקום, היא שבעת ביקורנו נשיא שלוה הרב קלמן סמואלס יצא מן הבניין, ניגש בחיוך גדול לעובדי העגלה ה"משולבים" (זהו כינויים בארגון), הזמין קפה והתיישב בשולחן שלצידנו לחברותא בגמרא עם חבר ותיק. מקסים.
Brunch Food
Truck Caffe
דרך החורש, רמות
שלישי-חמישי: ,14:00-10:00
שישי: 12:00-9:00
אינני יודע אם יש עגלות קפה נוספות כאלה בארץ ובכלל, כמו "Brunch Food Truck Caffe" של שף זיסי, שבה צריך להזמין מקום מראש. כן, מה ששמעתם. לכאורה, הדבר מנוגד לעצם מהותה של עגלת קפה – כמקום שעוצרים בו על הדרך. ובכן, זיסי אינה "עוד" עגלת קפה. היא יעד קולינרי בפני עצמו שרק עבורו שווה לעלות לרגל.
כריך הסלמון מלחם מחמצת קלוי שהזמנו טומן בחובו גבינת שמנת, סלמון מעושן וסלסה, וכריך הגבינה מגיע עם בזיליקום טרי, פירות מקורמלים, גבינת ברי מומסת על לחם מחמצת גם כן. לקינוח בחרנו מאפינס וניל עם קרם ופירות יער, המתהדר בשם "OMIGISH MUFFINS" וקפה קר המבקש מאיתנו "TRUST ME ICED COFFEE". ומה נאמר? שמנו את מבטחנו בזיסי – ומשאלות ליבנו הקולינריות שאפילו לא ידענו על קיומן, התגשמו ובגדול.
בכנות, זהו מקום הראוי לביקורת מסעדות משלו. סצנת עגלות הקפה בארץ עוד נמצאת יחסית בתחילת דרכה, אך זיסי פורצת כאן דרך ומקפיצה אותה לרמה חדשה לחלוטין. עם תפריט מצומצם בכשרות מהדרין, כל מנה היא מנת שף מושקעת וכל כך טעימה, שגורמת לנו לשכוח שאנו נמצאים על דק עץ בקצה יער רמות. המחירים, בהתאם, לא היו מביישים בית קפה יוקרתי, אך זה בדיוק מה שהמקום מציע – איכות לא פחות גבוהה.
זיסי עלתה לארץ מארה"ב ולמרות המציאות הלא מושלמת בישראל, פתיחת עגלת קפה בירושלים היא הגשמת חלום עבורה: "אנחנו נמצאים בזמנים לא פשוטים", אומרת לנו זיסי, שמכינה הכול במקום ובמו ידיה, "ואם אני יכולה להעניק לאנשים הזדמנות לשכוח למשך שעה מקשיי היומיום, עשיתי את שלי".
גוש עציון והר חברון
והד לי ענה מהרי גוש עציון
לעצור להתרעננות עם עבר, הווה ועתיד
קדמא
עיירה קדומה
סוסיא
ראשון-חמישי: 13:30-9:30
שישי: 13:30-9:30
לניווט - לחצו כאן
האוכלוסייה בעגלת הקפה קדמא שבסוסיא העתיקה מגוונת - מעגל יולדות, חברות מילואימניקים, מבקרים באתר ההיסטורי, תיכוניסטיות וזוגות בבוקר רומנטי. כולם משתלבים יפה בחצר הפתוחה - קצת כמו שהייתי מדמיינת את כיכר העיר העתיקה שבה אנחנו יושבים. האווירה פשוטה והאוכל (סנדוויץ' כרוב צרוב וסלט) מצוין.
קדמא | צילום: מתוך האינסטגרם
יאני
ראש צורים
שלישי-חמישי: 15:00-8:30
שישי: 13:00-8:30
לניווט - לחצו כאן
משפת המדבר הצפנתי בנסיעה להרי יהודה הגבוהים (ביום שישי מומלץ לבקר גם בחווה ליד מעלה־חבר, שם יש עוד עגלת קפה חביבה). אחרי עצירה במערת המכפלה המשכתי לכיוון גוש עציון, שם חלפתי על פני האלון הבודד בדרך לעגלת הקפה "יאני" שנמצאת ממש בכניסה לקיבוץ ראש־צורים שנבנה היכן ששכן קיבוץ עין־צורים שנחרב בידי הירדנים ערב הקמת המדינה. עד מלחמת ששת הימים, ילדי גוש עציון שרצו כל כך לחזור להרים שבהם נולדו היו מביטים מירושלים לכיוון ביתם הכבוש את מיקומו סימן האלון הבודד שאותו עברנו. אותה רוח מפעמת גם ביאני, שאת פתיחתו דחו בגלל פרוץ המלחמה ולמרות האירועים, המילואים והקשיים בדרך החליטו לתקוע עוד יתד בארץ הזאת ולהקים את עגלת הקפה.החלום לפתוח את המקום נולד כשבעלת המקום הבינה שבכל מסעדה או בית קפה היא מדמיינת איך היא הייתה מכינה את המנה עם הטוויסט שלה. סנדוויץ' סלט ביצים בלחם שום קרץ לי מהוויטרינה והיה מעל המצופה, לצד סלט אביגיל (שנבחר מסיבות ברורות). אם אתם אוהבים גם קצת לזוז בין הארוחות בטיול, בין ראש־צורים לאלון־שבות תוכלו ללכת בשביל של דרך האבות, שעובר בתוואי שבו צעדו אבותינו כאן גם לפני אלפי שנים. בסוף המסלול כבר תהיו די קרובים לאפרת, שם יש לא רק עגלת קפה אחת אלא מתחם פודטראק. האווירה מתאימה למשפחות עם ילדים, במיוחד כאלו שכל אחד אוהב לאכול משהו אחר, מפה כולם יכולים לצאת מרוצים. בערב גם נפתחת כאן העגלה שמשמשת כפאב קטן מקומי.
שולה
כפר אלדד
רביעי-שישי: 13:30-8:00
לניווט - לחצו כאן
את המשך היום פיניתי לטובת מזרח גוש עציון, למרגלות ההרודיון, ההר המלאכותי שבנה הורדוס ונשקף כמעט מכל נקודה בסביבה, הוקמה רק לאחרונה עגלת קפה חביבה. "שולה" נמצאת ממש בכניסה לכפר אלדד בין העצים של חורשה קטנה. שולה מאירה פנים לכל מי שמגיע, החוויה הייתה שלא משנה מה אזמין ממנה, אפול לבחירה טובה - הקפה היה מדויק, הסלט היה טרי ומספק והקינוח השוקולדי נמס בפה.
אפשר לומר שעגלות הקפה הביאו למהפכה קטנה באזור יהודה. לאורך השנים כמעט לא היה אפשר למצוא מקומות לעצור בהם להתרענן ולהמשיך הלאה. דווקא המקומות הקטנים והלא מחייבים האלה, שמשרתים את התושבים והמבקרים כאחד, אפשרו לעולם הקולינרי להתפתח גם במקומות מבודדים יותר. לעובדה שהדרך שזורה בקפה טוב וסנדוויץ' טעים יש גם משמעות ערכית, זו עוד אבן במפעל הציוני והחלוצי. הכבישים בפיתולי הרי יהודה, נחשבו מפחידים ומאיימים, לא כאלה שהנוסעים מחפשים להתעכב בהם או ליהנות מיופיים. עכשיו יש סיבה טובה לעצור ולנשום בנחת את הנוף מסביב - האווירה הטובה והריחות הנעימים מחזקים את החיבור היומיומי למרחבים שנמצאים מעבר לגדר היישובית ומאפשרים לכולנו לראות בכל הגבעות מסביב חלק מהבית.
כביש 443
שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון חולם על המקום הזה ביום שנפסיק בו ללחום ונתחיל בו לנשום
לשתות קפה לזכרם של אהובים
קפה יודה
בוסתן השמונה,
בית–חורון
ראשון-שישי: 7:00-14:00
שלישי-חמישי - ערבי פיצות איטלקיות מעולות:
עד השעה 22:00
לניווט - לחצו כאן
הכביש שבחרנו לנסוע בו, כביש 443, הוא טכנית קטע דרך אחד שמחבר בין שני עולמות שונים - מודיעין וירושלים - ואפשר לחלק אותו לשני מקטעים. לכל מקטע קצב וחיים משלו, שמתאפיינים בשונותם גם בעגלות הקפה שעליו. תחנת העצירה הראשונה שלנו היא "קפה יודה" שבבוסתן השמונה בכניסה לבית־חורון.
הבוסתן שוכן בכניסה לישוב מול הבה"ד של מג"ב. ואותו הקים ישראל, אביו של אוהד קלאוזנר ז"ל, תושב המקום, לזכרו של בנו ועוד שבעת נופלי קרב הגבורה בבינת־ג'בל במלחמת לבנון השנייה, בהם גם גיבור ישראל רועי קליין. את פנינו בכניסה מקבל דוד רובינוביץ, הבעלים של המקום. התפריט מציע מגוון מאפים, מיצים טבעיים וכמובן קפה. פינת הישיבה מרווחת ומוצלת מאוד, וניכר שהמקום, שנפתח לפני כארבעה חודשים, עושה את צעדיו הראשונים.
אנחנו בוחרים קפה ומאפה שקדים ומתיישבים עם דוד במתחם הישיבה המוצל והרחב של העגלה, והוא מספר לנו על אחיו, שלזכרו הקים את העגלה. אחיו יהודה רובינוביץ ז"ל היה לוחם צנחנים שאחרי תואר בעבודה סוציאלית התגייס מחדש לשירות קבע כקב"ן. לפני כשלוש שנים, כשהיה כבר על סף השחרור מקבע, נפטר יהודה בפתאומיות. דוד מספר לנו על האהבה של יהודה למוזיקה, ואיך לאחר מותו גילו הקלטה שלו לשני פסוקים ממגילת שיר השירים שמתחילים במילים "כי עזה כמוות אהבה", ולאחר מותו הוציאו את השיר בביצוע של עובדיה חממה וגיל עקיביוב. הוא מספר לנו איך תכננו שניהם להקים עגלת קפה ליד ביתו של יהודה בנחלאות, ולאחר תחילת המלחמה גמלה בליבו של דוד ההחלטה להקים לזכרו של יהודה את העגלה ביישוב שהוא גר בו.
דוד, שהיה למשך זמן קצר חייל של רועי קליין בגולני, מספר לנו שהחיבור עם משפחת קלאוזנר עזר לשקם את האנדרטה ואת הבוסתן שקצת הוזנחו בשנים האחרונות. ימי שישי בעגלה הם ימי השיא, ובהם חיילי מג"ב, תושבי היישוב ואנשים שעוברים בכביש או כאלו שבאים במיוחד שוטפים את מתחם הבוסתן ויוצרים אווירה תוססת. בכניסה לבוסתן הם יושבים על ספסל לזכרו של יהודה (ספסל דומה מוצב בנחלאות). אנחנו מסיימים את הקפה כשכובד ההיסטוריה על כתפינו וממשיכים לנסוע במורד בית־חורון בכביש 443.
קטרינה
יער בן–שמן
ראשון-חמישי: 16:00-8:30
שישי: 14:00-8:00
לניווט - לחצו כאן
אחרי שאנחנו עוברים את מחסום מכבים הנוף משתנה בבת אחת והמקטע השני של הכביש מתחיל. כאן הצבע השולט נהפך לירוק ומכל פינה צצות אפשרויות היישוב: מכבים זולגת לעיר מודיעין שפולשת ליער בן־שמן. זה אזור שוקק עגלות קפה, רובן אינן כשרות או לפחות ללא תעודת כשרות. אנחנו פונים לכיוון המושב כפר־דניאל ורגע לפני חותכים לכביש עפר שמוביל לפארק הקופים, ולידו ניצבת עגלת הקפה "קטרינה".
בכניסה אנחנו פוגשים את יוני ממושב בן־שמן, הבעלים של "קטרינה", שמה של סבתו שלזכרה הקים את העגלה. הוא מספר לנו על העגלה שקיימת כבר שנתיים, תחילה במושב מושב בן־שמן ולאחר שנה עברה לכאן. כאן כבר רואים את הוותק היחסי של העגלה - השטח עצום והספסלים נפרשים לכל אורכו, טוסט הקפרזה שהזמנו מתוך תפריט עשיר ומגוון מגיע ליד סלט רענן במגש נייר ממותג וכך גם האמריקנו שהזמנו.
אנחנו יושבים לאכול ומרגישים את שלוות היער עוטפת אותנו. האוכל מוקפד והניסיון מדבר דרך הטוסט. בשעה שאנחנו יושבים לאכול בשעת צהריים מוקדמת, עוד ועוד מבקרים צובאים על פתח העגלה, ועדיין תחושת השלווה נשמרת. נדמה לנו ש"קטרינה" שוכנת בתוך קפסולה מנותקת מהיומיום שסובב אותה, כאילו באמת בכוח הקפה לברוח משטף החיים.
שני חלקי 443, האפור והירוק, מספרים את סיפור שני צידי הקו הירוק שחוצה את הנתיב העתיק הזה, שעוד מימי קדם היה נתיב מרכזי במלחמות בספרי הנביאים. רגע לפני שאנחנו יוצאים מ"קטרינה" השלו, תמר אשתי מפנה את תשומת ליבי לסטיקרים לזכר נופלי המלחמה, שמוצבים על מבנה העגלה ליד שלט ההסבר על המקום. גם בשלווה של "קטרינה", לאן שלא תפנה בעת הזאת, גיבורי המלחמה מלווים אותך.