"העיצובים שלי נולדים מתוך החיים עצמם", אומרת יוליה גסין, מעצבת בגדים ובעלת המוצג JUL. "הוא לא משהו שאני עוטפת בצלופן. הבגדים הם הדרך שלי לבטא את מה שאני מרגישה – את עומס היומיום, את הכאבים והשמחות".
גסין, 40, נשואה ואמא לשתיים, ומתגוררת בקיבוץ בחן שבעמק חפר. על מה שהפכה למקצוע לפני 15 שנה, היא חלמה עוד כשהייתה נערה. בזמן השירות הצבאי היא התנסתה בתפירה, ואת הבגדים שיצאו תחת ידה מכרה בחנויות אונליין. עם הכסף שחסכה, גסין קנתה כרטיס טיסה למילאנו, שם למדה עיצוב אופנה. אחרי שסיימה היא חזרה לארץ, ולא עברה יותר משנה עד שפתחה סטודיו קטן בתל־אביב, ונתנה למותג את שמו שנגזר משמה הפרטי עם חנות הדגל בלב שוק הפשפשים ביפו ובחנות אינטרנטית. בקרוב גם תיפתח חנות בבית טפר בתל־אביב.
כאן זה בית
"אני לא מעצבת לדוגמניות, אני מעצבת לנשים שהימים שלהן עמוסים בעבודה, בילדים, ברגעים טובים וגם קשים. ולכן חשוב שהבגדים יהיו נוחים, אבל לא פחות חשוב – שיהיו מלאי נוכחות, ושיהיו מלאי שיק שמזכיר מקום רחוק אבל מתאים לישראל, לחום, למציאות שלנו כאן".
צבעי החיים
כשאני שואלת אותה מה מרגש אותה ביצירה, היא עונה: "שני דברים. הראשון - שלמות העיצוב. הרגע שבו הגזרה מתחברת בדיוק מושלם לבד שנבחר, וכל הפרטים הקטנים מסתנכרנים. אלה רגעים נדירים, וכשזה קורה - זה כמו קסם. הדבר הנוסף שמרגש אותי הוא הרגע שמישהי יוצאת מתא המדידה ואומרת 'לא חשבתי שזה יתאים לי', ואז היא רואה שהבגד יושב בול. אנחנו חיים במציאות לא פשוטה, ואני מרגישה שלבגדים שלי יש תפקיד - להרגיע, לרכך, ולהעניק תחושת יציבות. ולכן אני בוחרת צבעוניות עוטפת, הדפסים מרגיעים ובדים שנותנים תחושה של בית".
* Moonlight Dance ציור בשם של Arty Guava ריקוד, שבט אחיות, אחווה נשית וחופש בתנועה
* Je ne sais quoi - (בצרפתית: אני לא יודעת מה). זה הווייב שאני מדמיינת ללקוחה שלי, המשהו הזה שאת לא יכולה לגמרי להבין מה הוא, אבל הוא גורם לך להסתכל עליה שוב ושוב
* שילובי טקסטורות ובדים מתקופות שונות עם דגש על מראה נשי במיוחד, ultra feminine
* גינות, צמחים ובוטניקה. תמה קבועה בעיצובים שלי ומקור השראה עצום
* אני רואה טקסטורות בכל מצב, גם למשל בבלילה של עוגת חלווה ששימשה השראה לשילובי בדים והדפסים בקולקציות האחרונות
צילום: לירון ויסמן, מתוך הרשתות החברתיות