יש משהו כמעט סמלי בזה ששנה חדשה נפתחה, בזמן שהקודמת בכלל לא באמת הסתיימה (בעקבות המתקפה האיראנית). לתלמידי ישראל, השנתיים האחרונות היו הכול חוץ משגרה: למידה מקוונת, אזעקות, מעברים תכופים בין מסגרות וגם לא מעט פרידות מהמרחב הבטוח ומהתחושה של יציבות. ועכשיו, בלי סגירה של ממש, שוב מגיעה פתיחה.
אבל איך חוזרים לשגרה כשאין באמת שגרה?בתוך המורכבות הזו, אנחנו - ההורים והמחנכים - הופכים לעוגן. גם כשאנחנו עצמנו עייפים או מתוסכלים, יש לנו כוח להחזיר תחושת ביטחון דרך הקשבה, גבולות, רכות ונוכחות.
עוד כתבות בנושא
הכי מעניין
הנה שבעה עקרונות, שיכולים לעזור לנו להתחיל את השנה הבאה ממקום רגוע ובטוח יותר:
- תשאלו איך הם מרגישים, לא רק מה הם עשו
במקום לשאול "איך היה בבית הספר?", נסו לשאול "מה שימח אותך היום?", או "היה משהו שקצת הפחיד אותך?". זה לא רק מחזק את הקשר, זה גם עוזר לילד להבין את עצמו טוב יותר. שיח רגשי כזה מגביר אמפתיה, מעודד ויסות רגשי ומפחית חרדות.
ד"ר רותם אליהו | צילום: רביע באשא
2. שגרות קטנות - עוגנים גדולים
לא צריך לו"ז קשיח, אבל כן חשוב שיהיו נקודות קבועות ביום: שעת קימה, מקלחת, ארוחת ערב. שגרה כזו משדרת לילד שהעולם צפוי ובטוח, גם אם לא הכול מושלם. חוקרים מאוניברסיטת רוצ'סטר מצאו ששגרות ביתיות קבועות משפרות את תחושת הביטחון העצמי בילדים, תורמות לריכוז בלמידה, מצמצמות התפרצויות רגשיות ומשפרות את איכות השינה.
3. הדאגה לעצמכם היא חלק מהדאגה להם
הידעתם? מחקרים רבים בפסיכולוגיה התפתחותית מצביעים על קשר ישיר בין רמות הלחץ של ההורים לבין רמות הקורטיזול (הורמון הסטרס) אצל ילדים - ואף אצל תינוקות. במילים אחרות, הרוגע שלנו הוא מתנה אמיתית עבורם. נסו לפנות לעצמכם כמה רגעים ביום: לנשום, לנוע, לשתות כוס קפה בנחת.
4. טקסים קטנים בונים חוסן גדול
משפט קבוע בבוקר, כמו: "אתה אמיץ, ואנחנו תמיד כאן", פתק קטן בתיק, שיחה בערב על שלושה דברים טובים שקרו - אלו פעולות יומיומיות פשוטות שיוצרות לילד מסגרת צפויה ובטוחה. טקסים כאלה מחזקים שייכות, מעניקים עוגן רגשי ותומכים בפיתוח חוסן ויציבות, במיוחד בתקופות של חוסר ודאות.
5. צמצמו רעשי רקע - במיוחד חדשות ומסכים
המסכים והחדשות מגבירים תחושת איום גם כשהם ברקע. ילדים לא תמיד מבינים את ההקשר, אבל סופגים את הטון, התמונות והאנרגיה. הגבלת החשיפה לחדשות, במיוחד לפני השינה, משפרת שינה ומפחיתה סטרס. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), חשיפה מתמשכת של ילדים לתכנים חדשותיים טראומתיים עלולה לגרום לחרדות, בעיות שינה ותגובות רגשיות מוקצנות.
שלום כיתה א' | צילום: ניקולאי בוסייגין
6. דברו אמת
ילדים קולטים הכול, והם מרגישים כאשר שמשהו אינו כשורה, גם אם לא נאמרה מילה. לכן, עדיף לשתף אותם במידה ובאופן המותאם לגילם. מחקר שלChildMind Institute מצא כי ילדים שלא מסתירים מהם את המידע, אלא מוסרים להם אותו באופן המותאם לגילם, נוטים לפתח חוסן רגשי גבוה יותר ולהפגין פחות חרדה מול שינויים. משפט כמו "המצב לא פשוט, אבל אנחנו יחד בזה ונעשה את הכי טוב שנוכל" - משדר גם כנות וגם יציבות.
7. חזקו את תחושת השליטה באמצעות בחירות קטנות
כשהעולם החיצוני מרגיש כאוטי, דווקא הבחירות הקטנות מייצרות "אי של ודאות". תנו לילדים להכין את הסנדוויץ', לארגן את התיק או לעצב ולסדר את הפינה שלהם בחדר. מחקר מאוניברסיטת פנסילבניה מצא שכאשר מאפשרים לילדים לקחת אחריות על משימות פשוטות, מתחזקת אצלם תחושת השליטה וההשפעה על חייהם, המוטיבציה הפנימית עולה, תחושת הלחץ פוחתת, ותחושת הביטחון העצמי ויכולות הוויסות העצמי גדלות. במילים אחרות, פרטים קטנים יכולים להוות בסיס רגשי יציב המסייע לילדים להתמודד עם מצבי חוסר ודאות.
עוד כתבות בנושא
היכולת שלנו לגדל ילדים עם חוסן, רגישות ומודעות מתחילה בדיוק מהמקום שבו אנחנו בוחרים לקחת אחריות, גם כשהתנאים רחוקים ממה שדמיינו לעצמנו. אל תחכו שהשגרה תגיע מבחוץ. עצבו אותה בבית - בצעדים קטנים, בנוכחות יומיומית, ובעיניים שמבקשות באמת לראות את הילדים ואת עצמכם.