מלכות הדבורים: הנשים שמאחורי תעשיית הדבש הישראלית

איך הפך הדבש למלך שולחן ראש השנה אשר ממשיך ללוות אותנו לאורך כל השבתות של חגי תשרי? מעבר לכך שבמתיקות שלו יש נחמה וגם תקווה שהשנה הזו תהיה מתוקה יותר, מיוחסות למתוק מתוק הזה עוד סגולות רבות.

לפי נתוני "המועצה להאבקה ודבש" קרוב ל-40 אחוזים מתצרוכת הדבש השנתית של הישראלים היא לקראת ראש השנה. צריכת הדבש בקרב הציבור הישראלי, מסתכמת בכ-6,200 טון בשנה. לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2024 עמדה תפוקת הדבש בישראל על כ-3800 טון כשבאותה שנה נוספו 2900 טון דבש מיובא.

בארץ פעילים כ-500 דבוראים ביניהם רק 100 נשים. כולן מסבירות את הייצוג הנשי הדל בתחום בעובדה שמדובר בעבודה פיזית קשה. יחד עם זאת, אלו העוסקות בתחום המתוק והעוקצני הזה, מחוברות אליו בנימי נפשן. הן מספרות על עולם קסום שאפשר ללמוד מתוכו הרבה על החיים עצמם. "כשאת פותחת כוורת את נכנסת לתוך משפחה. יש פה משהו מאוד מרתק", מספרת נגה ראובן (74) אם לחמישה ומהדבוראיות הוותיקות בארץ ומומחית לגידול מלכות דבורים. "הקסם של הדבש הוא הקסם של החיים. המיוחד בדבורים היא העובדה שהן חיות במשפחה שיש בה המון סממנים שדומים לחיי משפחה אנושית, כולל נאמנות לתא המשפחתי, טיפול בצאצאים, חיים מתוך תחושה של כולם למען כולם. עבודת הדבורים היא ממש סמל לאלטרואיזם".

כבר 40 שנה שהיא מנהלת את ממלכת הדבורים שלה שכוללת 700 כוורות בצפון הארץ, מהן היא מייצרת את דבש "פרחי הגליל". "הטיפול בדבורים כרוך בעבודה פיזית קשה", מציינת ראובן. "כל יום עומדים שש עד שמונה שעות ליד הכוורות ומטפלים ב-70 או 80 כוורות ביום, שבדרך כלל בכל אחת מהן יש 60 עד 70 אלף דבורים. מכינים את הכול להאבקה. צריך לבדוק שיש מספיק דבורים בכוורת. פותחים כל כוורת ובודקים מה צריך להוסיף".

ראובן חיה ביישוב מנות בגליל העליון המערבי, שלמרות קרבתו לגבול לבנון, לא פונה בתקופת המלחמה. גם בשנתיים האחרונות היא המשיכה לייצר דבש ולהעביר את כוורות הדבורים שלה ממקום למקום, למטרות האבקה, כשהיא נוהגת במשאית ומפעילה מנוף. "עשיתי קורס הפעלת מנוף", היא מספרת. למעשה, היא האישה היחידה בענף הדבוראות בישראל שמפעילה מנוף באמצעותו היא מעבירה כוורות דבורים מנקודה לנקודה למטרות האבקה.

מה היתרונות של הדבש שהפכו אותו למלך שולחן ראש השנה?

"דבש הוא מוצר טבעי שמתאים לגוף האדם. הוא עשיר במינרלים וויטמינים ויש בו הרבה אומגה 3 ואומגה 6. הוא עשיר בחד סוכר פרוקטוז וגלוקוז".

למרות הערך הגליקמי הגבוה ראובן מספרת שיש פתרונות גם לסוכרתיים. "לאחרונה אנחנו הדבוראים משווקים דבש מפרחי אבוקדו שמתאים לסוכרתיים, כי יש לו ערך גליקמי נמוך. הוא מכיל סוכר אלכוהולי שהוא סוכר שנמצא רק באבוקדו, שיש בו הרכב שונה של פחמימות שלא נספג במעי האדם"

 מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?

"יש משהו מרתק בלגדל דבורים. משהו מאוד רוחני. בשבילי זה מרתק להבין את החיים של הדבורה בטבע, לראות איך הן משנות התנהגות בהתאם למזג האוויר וחילופי העונות. מתאימות את עצמן לשינויים".

מהנוף הירוק של איטליה לדבורים הארץ ישראליות

"יש משהו קסום בדבורים ובדבש שהן מפיקות, שמסמל במובן מסוים את העם היהודי. אפשר אולי לייחס להן סוג של מבט חיובי שלא מתייאש. יש להן יכולת להסתגל לתנאים שונים ולהתחיל כל פעם מחדש", אומרת שירה בר און (42) שהחלה את דרכה כדבוראית באיטליה, שם חיה עם משפחתה במשך 22 שנה. לפני שלוש שנים היא חזרה לארץ והיום היא מתגוררת עם שתי בנותיה במושב שילת ומנהלת את פרויקט הדבורים שלה. בדומה לראובן גם היא מדברת בהתלהבות ובתשוקה גדולה על קסם הדבורים: "כשפגשתי לראשונה דבורים התאהבתי בהן. מה שקסום מאד בדבש היא העובדה שבגלל ההרכב הכימי שלו הוא יכול לשרוד לנצח. כי הדבש נאכל כמו שהטבע יצר אותו. הוא יציב ואין בו מים חופשיים. בפירמידות במצריים מצאו דבש שנוצר לפני אלפי שנים והיום לפי בדיקות מעבדה היה ראוי למאכל אדם".

בר און נותנת דוגמה נוספת לחכמה של הדבורים. "כשעץ הפרי זקוק להפריה, הוא לא מתלבש יפה ויוצא לדייט. הוא מחכה לדבורה שתגיע ותיקח את אבקת הפריחה שלו להאבקת עץ זכרי".

בימים אלה של מלחמה אשר מלווה בפצועים והלומי קרב רבים, החליטה בר און לגייס את החכמה והיכולות של הדבורים למטרה חשובה נוספת. במסגרת פרויקט מיוחד וחדשני בכפר הנוער "נווה הדסה" שליד אבן יהודה, היא מטפלת באמצעות דבורים בפצועי מלחמה ונוער בסיכון. "אנחנו מטפלים באמצעות דבורים גם ביוצאי לחימה, גם בהלומי קרב וגם בנוער בסיכון. לדבורים יש את היכולת לווסת את החושים" היא מסבירה "הן מתקשרות ביניהן בשפה מיוחדת להן. יש להן מערכת חברתית שיש בה המון עוצמה. ה"יחד" שלהם מעורר השראה והתדר שלהן מאד מרגיע".

הפרויקט המיוחד הזה לטיפול באמצעות דבורים לא החל כאן. פרויקטים כאלה מיושמים בהצלחה רבה בצבא ארצות הברית, שם משתמשים בדבורים לטיפול בנפגעי מלחמה. כיום קיימות שתי עמותות גדולות בארצות הברית שמטפלות באמצעות דבורים: "כוורות גיבורים" ו"דבורים ליוצאי לחימה". "גם אצלנו יש כעת כמה פרויקטים במחקר שמבוססים על הידע והניסיון של הפרויקטים של צבא ארצות הברית", מספרת בר און.

ומה עם העקיצות, זה לא פוגע במטופלים?

"דבורים הם לא יצורים תוקפניים. אם עובדים איתן נכון ובשקט, הן לא תוקפות. זה בדיוק הפוך – דבורה היא ייצור חברתי שמהווה גם גשר לטיפול בבעיות אנושיות כמו שבירת אמון, וכך בן אדם יכול להגיע להרפיה במתח. המטופלים זוכים להרפיה במוח שמאפשרת להם חיים רגועים ומאושרים.

"יש משהו קסום בדבורים שהן ממש חכמות, חיוביות ויודעות לעבוד יחד כקהילה אחת. יש בהן משהו שמסמל תקווה. מדהים לראות איך בתוך אדמת טרשים יבשה הם ימצאו תמיד את הפרח היחיד שאפשר להפיק ממנו אבקת פרחים".

הסיכון שבהעלמות הדבורים

"דבורים רואות בצורה שונה מבני אדם. הן רואות בתדר אולטרה סגול ומסוגלות לראות את הפרחים בכל מקום", אומרת חוקרת הדבורים והדבש ציון מובשוביץ (32) מסוסיה שמנהלת יחד עם בעלה 500 כוורות הפזורות בדרום הארץ בין רחובות לשדרות, ומייצרת את המותג "דבש פרא". מובשוביץ סיימה תואר ראשון עם מומחיות בדבורים בפקולטה לחקלאות ברחובות ותואר שני במכון הוולקני על מזיקים בכוורות הדבורים.

"כמות הדבורים בעולם ובישראל הולכת ופוחתת בעיקר בגלל מזיקים רבים שחודרים לכוורות שהגרוע מכולם הוא המזיק ששמו " אקרית הוורואה" שפוגע בכוורות בכל העולם, ובשלב זה יש מעט מאד פתרונות לבעיה. הפגיעה האנושה בדבורים מסכנת את כל הפירות והירקות שהאדם צורך. זה עלול להביא ממש לקריסה של אספקת המזון העולמית יחד עם נזקים אקולוגיים נוספים שקשורים בתהליך האבקה של הדבורים".

מובשוביץ היא ממשפחה דתית ורואה קשר עמוק בין לוח השנה העברי לבין התהליכים שקורים אצל הדבורים. "מדהים לראות את החיבור העמוק בין מנהגים ומצוות ביהדות לבין העונות החקלאיות. מיד אחרי פסח, למשל, מתחילים לרדות את הדבש וזה מאוד מרגש. כדבוראים אנחנו מאוד מחוברים לעונות השנה. בשבילנו תפילת הגשם היא לא עוד תפילה. אנחנו מבינים עד כמה הדבורים תלויים בזה ועד כמה אנחנו והמזון שלנו תלויים בהן. לכן גם השנה אנחנו מייחלים ומקווים שתהיה שנה ברוכה בגשמים".

המשמעות הרוחנית של דבורים ודבש

מעבר לסגולות הבריאותיות, הדבורים והדבש נושאים גם סמליות רוחנית. "לפי הקבלה, דבש שייך ליסוד שנחשב מידת הדין שמתמתקת", מסביר הרב המקובל רזיאל פריגן. "הדבש יוצא מבעל חיים טמא שאסור לאכילה והרי על פי ההלכה מה שיוצא מטמא הוא טמא, אבל מהדבורה, שלא כשרה למאכל, יוצא דבש כשר וטהור. בראש השנה ממתקים את הדין וכך גם האדם בתוך עצמו - גם אם הוא חטא והחטיא, בראש השנה מוציאים ממנו את הדבש, את הטוב.

"המטרה היא להוציא את הטהור מהטמא. הטעם, כפי שמבאר הרמב"ם, שהדבורה אינה מפרישה מגופה אלא אוספת הצוף מהפרחים ומעבדת אותו בכיס מיוחד. זוהי הוראה עמוקה לפיה אנחנו לומדים שגם מהטמא יכול לצאת טהור, אם התהליך הוא תהליך של עיבוד והעלאה". ועל זה הוא מוסיף "חז"ל ראו בדבש גם סמל לתורה: "נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך"".