בהשראת סולם יעקב: תערוכת הבוגרים של בצלאל חוקרת את המרחב הביתי

בתערוכת הבוגרים והבוגרות של המחלקה לעיצוב בבצלאל, שנפתחה בשבוע שעבר ותינעל בסוף אוגוסט, מוצגות עבודות שחוקרות את המרחב הביתי מחדש דרך טכנולוגיות מתקדמות, חומרים חדשניים ופרשנויות מרתקות לאובייקטים מוכרים – כמו גרם מדרגות מודפס מבטון, מערכת ישיבה מודולרית, סולם ביתי עם חיים כפולים, שטיח שהופך לרהיט, ורהיטים סרוגים שנוצרו משאריות תעשייתיות. 

אחת העבודות המסקרנות היא זו של אדם אלדר – סדרה בשם "הסולם שחלם" - סדרת סולמות ביתיים פונקציונליים שהופכים לשולחנות: סולם - תחילתו בחלום יעקב וסופו בטיפוס להחלפת נורה שרופה. בעבודה זו מצאו לסולם שימושים נוספים, והעניקו לו חיים כפולים המאפשרים לו להפוך מאורח ארעי לבן בית.

שירה אור מציגה פרויקט הנקרא "אבולוציה של סריגה" – הוא מציג מערכת ישיבה סרוגה מחומר גלם אחד, שמתקפלת במשיכת חוט אחת. כל אובייקט עשוי מיחידה רציפה, הניתנת לפירוק בתנועה אחת ולהחזרה לצורתה הראשונית – לחומר הגלם. החלקים נוצרים בטכניקת סריגה תלת־ממדית, בה הנפחים נבנים מתוך תכנון, ללא חיבורים, חיתוכים או מילוי. השרוך נוצר במכונת סריגה, תוך שליטה מדויקת במבנה, בחוזק ובתכונות הפיזיות של החומר. מערכת הישיבה מבוססת על שילוב בין טכנולוגיה תעשייתית למלאכת קראפט מסורתית, ומציעה תכנון פתוח, דינמי ובר שינוי.

עבודה מרתקת נוספת היא של שקד מלצר אשר בחר להציג שטיח שנע בין המרחב הפתוח לסביבת ישיבה מוגדרת. השטיח הוא אובייקט הטעון ברבדים תרבותיים, גיאוגרפיים, היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ועוד. שטיחים הם גם סמן מובהק של בית ורבים מהם מתגלגלים במשך מאות שנים ובין הדורות נושאים עימם סיפורים של משפחות ובתים שונים ברחבי העולם. פרויקט "מקום־מושב" עוסק בשטיח, הנע בין מצע רך ומוכר - שעליו אנחנו דורכים - לבין רהיט מוגדר, המתווה מקום ישיבה ומזמין למפגש אנושי. השטיח מתקפל אל תוך החלל ויוצר הזמנה לאינטראקציה חדשה ואינטימית בין האדם, החפץ, החומר ואדם נוסף. בפרויקט נעשה שימוש בטכניקת טאפטינג (Tufting) ליצירת השטיח לפי גזרה, ובמשטחים קשיחים ובקיפולי אוריגמי ליצירת חוזק מבני, המאפשרים מעבר בין מצבי השימוש של החפץ.

מתי נוכל להדפיס ספות ושולחנות בעיצוב שלנו?

בעולם בו הבינה המלאכותית הופכת להיות יותר ויותר שלטת, נשאלת השאלה – כיצד הטכנולוגיה תשנה את עולם העיצוב ואת המרחב של הבית?  בוגרת המחלקה לעיצוב נעה שדה עוסקת בעבודתה בשאלה זו. בפרויקט הנקרא 'גֶּרֶם' – היא מציגה עיצוב וייצור של גרם מדרגות מבטון בהדפסת תלת־ממד, המגלם פשטות ופונקציונליות. בתהליך ההדפסה, החומר נערם על עצמו בשכבות, בדומה לאריגה. הפרויקט מדגים את כניסת הטכנולוגיה למרחב הביתי, ומראה כיצד אפשר לעשות בה שימוש כחלק אינטגרלי מעולם הבנייה, האדריכלות ועיצוב הפנים.

ואם כבר הולכים לעולם של הכלאות, אז עוד עבודה מעניינת היא של נטע אוריאלי אשר עוסקת בעיצוב משפחות אובייקטים בהשראת עקרונות התורשה: מה קורה כשמטאטא וכבל מאריך מתאהבים? איך נראה ילד של תבנית עוגה וסקוץ' כלים? אילו תכונות יוריש הקליפס לצאצאיו? בכל יצור חי טמון קוד גנטי שעובר מדור לדור, מכתיב את מבנה גופו, יכולותיו ודפוסי התנהגותו. גם חפצים נושאים קוד משלהם הכולל צורה, פונקציה, חומר ושיטת ייצור. הפרויקט בוחן יישום של עקרונות התורשה מעולם החי על עולם החפצים היומיומיים. מתוך ניתוח הקוד של כל חפץ, נולדו סדרות חדשות של חפצים, המציעות נקודת מבט חדשה עליהם.