החלטה ומודעות: איך משיגים עצמאות כלכלית?

בעוד שעצמאות מדינית הושגה בהכרזה דרמטית אחת, עצמאות כלכלית היא מסע ארוך שבו אנחנו עדיין תקועות במדבר על ההר ההוא, מחפשות את הדרך הנכונה לחשבון בנק מאוזן. הפתרון נמצא בסדרה של החלטות קטנות ויומיומיות. "לשמור על פלוס קטן במינוס" הוא לא סתם אוקסימורון מבלבל, אלא אסטרטגיה חכמה להימנע מעמלות יתר, ריביות מופקעות וטלפונים לא נעימים מהבנק. זה כמו לשמור על דיאטה – אפשר לחרוג פה ושם, אבל צריך לחזור למסלול לפני שהמכנסיים כבר לא נסגרים. כי ליהנות מעצמאות כלכלית זה לא רק עניין של כמה כסף יש לכם בבנק, אלא גם איזה כוח יש לכם על הכסף הזה, סוג של חירות שמאפשרת לכם לקנות מה שאתם רוצים (בגבולות הסבירים-פלוס) – בלי לבדוק את היתרה לפני כל גיהוץ של כרטיס האשראי. אז איך עושים את זה באופן מעשי? פנינו לרחלי בינדמן, סמנכ״לית תקשורת ורגולציה, ONE ZERO בנק, שציידה אותנו בכללים בסיסיים של התנהלות נכונה עם הכסף שלנו, או עם הכסף שיהיה לנו אם נאמץ את הטיפים שלה. 

>> יש לך כסף פנוי שאינו מיועד לשימוש שוטף – השווי ריביות על פיקדונות

אם את חוסכת בכל חודש יותר מההוצאות החודשיות שלך, שווה לחפש פיקדון שמאפשר הוראת הפקדה קבועה בתאריך מסויים (מומלץ לאחר ירידת החיובים של כרטיסי האשראי). אם למשל את מצליחה לחסוך 5,000 שקלים בכל חודש, הגדירי הוראת קבע לפיקדון בסכום זהה (אם מעניין אותך להשקיע לטווח ארוך, מומלץ להתייעץ עם יועץ השקעות ולבדוק חלופות בשוק ההון). לפני שאת בוחרת פיקדון, שווה להיכנס לאתר ״קו המשווה״ של בנק ישראל ולראות איזו ריבית את יכולה לקבל על פיקדונות. באתר יש השוואות של פיקדונות לטווחי זמן שונים ומה הריבית הממוצעת שהבנקים מציעים עליהם. על פיקדון עם תחנת יציאה חודשית ניתן לקבל גם 4% ריבית לשנה. אם את יכולה לסגור את הכסף לשנה מבלי להשתמש בו, הריבית אף יכולה להיות גבוהה יותר. 

פוטנציאל חיסכון: 2,000 שקלים בשנה.

>> יש לך כסף פנוי להשקעות? כך תתחילי להשקיע

הכי קל ובטוח לשים את הכסף הפנוי שלנו בפיקדונות בבנק, אבל כשיש לנו חסכונות שלא נזדקק להם בשנים הקרובות והם מיועדים לאירועים עתידיים כמו חיסכון לבר מצווה, חתונה, החלפת רכב וכו', שווה לבחון חלופה של השקעות יותר תנודתיות בשוק ההון, אך גם כאלה שיוכלו להניב תשואה גבוהה יותר מהפיקדון בבנק. אפשר ורצוי להתייעץ עם יועץ השקעות בבנק אך אם מדובר בסכומים יחסית נמוכים של עשרות אלפי שקלים, לגמרי אפשר להשקיע גם לבד. מה שחשוב לפני שמתחילים הוא לבדוק איפה הכי משתלם להשקיע. לרוב בבנקים העמלות הנגבות על השקעות בשוק ההון גבוהות מאד, ולכן, שווה לקבל הצעות מבתי השקעות או בנקים מתחרים. אחרי שהצטיידת בכמה הצעות, מומלץ לחזור לבנק ולבקש השוואת תנאים. טיפ חשוב: לרוב הבנקים מציגים את העמלה שהם גובים על בסיס רבעוני. למשל 0.25% לרבעון כאשר כמובן צריך להכפיל ב-4 כדי להבין את העלות השנתית האמיתית – 1% במקרה זה על כלל התיק המושקע.  

פוטנציאל חיסכון: 1,000 שקלים בשנה.

>> טסה לחופשה משפחתית בחו״ל? ככה תחסכי

חופשה משפחתית בחו״ל יכולה לעלות גם 50 אלף שקלים, אם לוקחים בחשבון את הטיסה, המלונות, הרכב והבזבוזים, אז למה להשאיר אצל הבנק עוד 1500 שקלים בעמלות המרת מט״ח? היום כל הבנקים כברירת מחדל גובים 3% עמלת המרה על עסקאות במט״ח בכרטיסי האשראי שלהם. בלחיצת כפתור ניתן להנפיק כרטיס חוץ בנקאי שמציע עמלת המרת מט״ח מוזלת של 1% וללא דמי כרטיס ולחסוך כך 1000 שקלים. אופציה נוספת היא לרכוש מט"ח לחשבון הבנק או לארנק דיגיטלי ולחבר אותם לכרטיס האשראי לתשלום ישירות מחשבון המט״ח. מדובר בפתרון יותר זול מתשלום בכרטיס הבנקאי אבל יותר יקר מחלופות של כרטיסים עם עמלה מוזלת או עם 0% עמלה.

פוטנציאל חיסכון: 1,500 שקלים בשנה.

>> נכנסת למינוס? זו ההלוואה היקרה ביותר

שליש מהישראלים נמצאים במינוס, מחציתם נמצאים במינוס לפחות אחת לשנה. בצעד פשוט אפשר לבקש לעדכן את מועד החיוב של כרטיס האשראי כך שיתרחש רק אחרי כניסת המשכורת. בנוסף, חשוב לוודא שיש מסגרת עו״ש בחשבון, אחרת החשבון עלול להיכנס לחריגה שכרוכה בריביות גבוהות וגם משפיעה על דירוג האשראי. אם לעומת זאת את לא נכנסת למינוס אף פעם, בקשי מהבנק לבטל את המסגרת, שכן יש עלות ״עמלת הקצאת אשראי״ שעולה לך עשרות שקלים בשנה. במידה ויש לך פיקדונות נזילים כמו פיקדון יומי/חודשי ואת נכנסת למינוס, עדיף לסגור את המינוס תחילה, כי הריבית עליו תהיה תמיד גבוהה מהריבית שתקבלי על הפיקדון. 

פוטנציאל חיסכון: 1,200 שקלים בשנה.

>> עמלות מיותרות על עו״ש וכרטיסים? כך תנהגי

זה אולי נשמע כסף קטן אבל עמלות העו״ש ודמי הכרטיס שגובים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יכולים להצטבר לעשרות שקלים בכל חודש ואפשר בקלות לבטל אותם. רוב הפטור מדמי כרטיס חוץ בנקאיים המבטיחים הטבות מועדון חל לשנה בלבד ולאחר מכן תתחילי לשלם דמי כרטיס חודשיים של 20 שקלים. כנ"ל גם בבנקים, כולל פטורים שהשגת על עמלות עו״ש בחשבון שצריך להתקשר לבנק ולחדש אותם. כלי מעולה שיאפשר לך מעקב אחר העמלות שאת משלמת הוא שירות הבנקאות הפתוחה – שירות המאפשר לך לחבר לחשבון הבנק חשבונות בנק נוספים וכרטיסים חוץ בנקאיים ולקבל עדכונים על סך העמלות ששילמת בכל החשבונות והכרטיסים. 

פוטנציאל חיסכון: 600 שקלים בשנה.

>> יש לך כסף בעו״ש? אל תשאירי אותו שם  

לא פעם קורה, שמצטברים לנו סכומי כסף בחשבון שאנחנו לא צריכים לשימוש מיידי. להשאיר אותם בעובר ושב – זה אומר להפסיד, סתם, מאות ואלפי שקלים בשנה על ריבית שיכולנו לקבל. קודם כל צריך לעשות אבחנה בין הכסף שאת זקוקה לו לשימוש שוטף, לתשלומים שונים במהלך החודש, לבין כספים שאת יכולה לשים בצד לחיסכון למטרות ארוכות טווח כמו חופשה שנתית או שדרוג הרכב. כדאי להעביר את היתרה לפיקדון או לקרן כספית. כך למשל, אם כרטיס האשראי יורד ב-10 בחודש, את יכולה להעביר את הכסף הפנוי בעו״ש למסלולים נזילים כמו פיקדון יומי או קרן כספית – וליהנות מריבית גם על היתרות הנזילות. חשוב להקפיד למשוך את הכסף מהפיקדון/למכור את הקרן הכספית לפני תאריך ירידת החיוב באשראי. 

פוטנציאל החיסכון: 200-300 שקלים בשנה.

>> אשראי מתגלגל? כך תימנעי ממנו 

אחד הפיתויים של חברות כרטיסי האשראי הוא להציע לך להגדיר סכום חיוב חודשי קבוע בכרטיס שמעליו הסכום העודף מועבר לתשלום בחודש הבא. אל תתפתי. מדובר באשראי לכל דבר שעליו את משלמת ריבית דו ספרתית שיכולה להגיע למאות ואלפי שקלים בכל שנה. 

פוטנציאל חיסכון: מאות שקלים בשנה.