מלחמה ברחובות: אמני הגרפיטי שמוחקים כתובות אנטישמיות בעולם

לפני כמה חודשים כשדודי והודיה שובל, זוג מעצבים ואמני גרפיטי, יצאו לחופשה רומנטית באמסטרדם, הם לא ציפו למצוא את עצמם במאבק מול גל עצום של שנאה ואנטישמיות. "יצאנו לסוף שבוע זוגי באמסטרדם כדי לנוח מאווירת המלחמה בארץ אבל המלחמה רדפה אחרינו", אומר דודי. "הגענו לכיכר דאם והופתענו לפגוש הפגנה סוערת עם דגלי פלסטין וצעקות Free Palestine, יחד עם שלטים שקריים. צילמנו את האירוע הקשה, הפצנו אותו ב'סטורי' ותוך כמה דקות קיבלנו תגובות. חבר שלנו שלח לנו תמונות של צלבי קרס בצפון אמסטרדם. אני לא התייחסתי. בכל זאת אנחנו בחופשה... אבל אשתי, הודיה, נדלקה על העניין ואמרה –'בוא ניתן להם בראש'. הפסקנו את החופשה. החלפנו בגדים קנינו חומרים ויצאנו עם סולם וספריי למלחמה נגד האנטישמיות. כיסינו את צלבי הקרס במגן דוד וכפות ידיים שמבטאות אהבה".

לא פחדת שיקלטו אותכם ויפגעו בכם?

"לא, אני לא פוחד. אף אחד לא יפגע בגרוזיני גדול כמוני", הוא צוחק, אבל מודה שנקלע לא פעם לעימותים, גם בארץ וגם בעולם, והצליח באמצעות מילים וציורי קיר להפוך אויבים לאוהבים. "בעולם יש אנשים שמשוכנעים שישראל היא הצד הרע בכל הסיפור. אבל הרוב המוחלט אהב את מה שעשינו שם. בעל המבנה עליו ציירנו את המגן דוד כיבד אותנו  בקפה והתלהב מהציור".

בקרוב הוא מתכוון לפתוח קורס דיגיטלי לגרפיטי. "זאת אומנות שיכולה מאד להשפיע על תחום ההסברה בישראל שלוקה בחסר", הוא אומר. "הציורים הרבים שאנחנו מפרסמים ברשתות החברתיות הם הסברה מצוינת. זו המשימה שלנו – אמני ישראל שרוצים לשנות את מצב ההסברה הישראלי, שהוא כישלון גדול או נכון יותר רצף של כישלונות. לא פלא שבחוץ לארץ שונאים את ישראל וחושבים שהחיילים שלנו רוצחי תינוקות. את זה צריך לתקן מהשורש. כי יש אמת אחת, ששכבות של שנאת ישראל, מסתירים אותה. אנשי ההסברה שלנו צריכים לצלול לתוך המשימה הזאת ולהוכיח לעולם שאנחנו הטובים".

הישראלים גורמים נזק לתדמית שלנו בעולם

דודי ממשיך במשימת ההסברה העולמית דרך אמנות גם כשחווה על בשרו תגובות אנטישמיות. "כשאנשים רואים אותי מצייר על הקירות בארץ ובחו"ל הם עוצרים מתבוננים ומתחילים לשאול שאלות. היו יהודים שהתלהבו ואמרו לי – 'כל הכבוד'. לעומת זאת, היו כאלה שניגשו ושאלו – 'אתה מישראל? היית בצבא?'. עניתי להם: 'כן. אני לוחם גבעתי'. והם מגיבים: 'אז גם אתה רצחת תינוקות בעזה, גם לך יש דם על הידיים'. ברור שהגבתי. אני לא מאלה שמסתירים את היהדות שלהם ואת הישראליות שלהם כשהם בחו"ל. בשלב מסוים הרגשתי שאני ממש ב'דיבייט'. לא שתקתי והסברתי להם שאנחנו הישראלים הצד הטוב בסיפור. תיארתי להם מה קרה כאן בשבעה באוקטובר. חלק השתכנעו וחלק לא. האמת היא שהם לא אשמים. הם מוזנים מתקשורת שקרית אנטישמית ועוינת לישראל.

"אגב, אנחנו חלק מהתקשורת השקרית. ישראלי שהתראיין בתקשורת הבינלאומית ואמר שחיילים ישראלים רוצחים ילדים בעזה כתחביב, עשה המון נזק לעם ישראל ולמדינת ישראל. קטונתי, אבל לדעתי, אנשים כאלה צריכים לשבת בכלא. הם גרמו נזק תדמיתי נורא למדינת ישראל, לחיילי צה"ל וגם לאומנים ישראלים רבים שהועסקו משך שנים רבות בחברות גדולות בחו"ל, ולאחרונה בעקבות הראיונות הנוראים האלה לכלי תקשורת בעולם, העסקתם הופסקה".

אמנות ככלי להפיץ טוב בעולם

את דרכו כאמן רחוב החל דודי אחרי השחרור מהצבא, בגיל 21. הוא יצא לצייר כתובת גרפיטי על תחנת אוטובוס באשדוד עיר הולדתו והעיר בה הוא חי עד היום, כשפקח עירוני הבחין בו והזמין משטרה. דודי הסביר לפקח ולשוטרים שמדובר באמנות לשמה ולא במעשה ונדליזם. הפקח השתכנע, ביטל את הקנס והמליץ למנות את דודי לצייר הגרפיטי הרשמי של עיריית אשדוד. דודי החל לצייר על קירות ברחבי העיר ואחר כך גם מחוצה לה. ציורי הקיר שלו ממשיכים לזכות לשבחים והערכה.

את אשתו הודיה דודי הכיר דרך עולם האמנות. הם נישאו לפני שלוש שנים וכיום הם הורים לשלושה – שניים מהם (14 ו-12) מנישואיה הקודמים של הודיה ואחד (בן שנה) הוא ילד משותף. מאז שנישאו, היצירה שלהם הפכה ליצירה משותפת במלוא מובן המילה. כשאני שואלת אותם על עבודות שחשובות להם במיוחד הם מציינים את קיר הזיכרון ברובע ח' באשדוד לזכר קורבנות טבח שבעה באוקטובר עם הכתובת "לא נשכח ולא נסלח" וציור קיר ענקי באצטדיון דאלית אל-כרמל. בנוסף, תושבי הדרום מכירים את הציורים שלהם על גבי המיגוניות הפזורות לאורך הכבישים. אפשר למצוא ציורים שלהם גם ברחובות פלורנטין בתל אביב, באשקלון ומקומות נוספים ברחבי הארץ.

בעקבות ציורי הקיר באמסטרדם פנו אל דודי והודיה ארגונים יהודיים מברצלונה ומדריד, סיפרו על המוני ציורים אנטישמיים ברחובות ספרד והזמינו את דודי והודיה לחזור על הצלחת הציור באמסטרדם. "אני עושה את כל הדברים האלה בהתנדבות", הוא מסביר. "פרויקט כזה בברצלונה או במדריד, כרוך בהוצאות גדולות כולל טיסות, בתי מלון, צבעים ומכשירים. כל זה עולה הרבה כסף".

וממה אתם מתפרנסים בכל זאת מדובר במשפחה עם שלושה ילדים?

"אנחנו מעצבים ויוצרים גרפיטי וציורי קיר בהתאמה אישית וציבורית – לגני ילדים, עיריות, משרדים, מלונות ומסעדות. יצא לנו גם ליצור עבודות לחברות גדולות כמו נסטלה ונביעות, אבל מעבר להכול אמנות היא בשבילנו הדרך שלנו להפיץ טוב בעולם".