שופט בית משפט השלום בנתניה, טל פרי, גזר היום (שני) את עונשה של קרול פסלר, תושבת העיר בת 82, שהורשעה בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה. האירוע, שהסעיר את המדינה ולווה בסיקור תקשורתי נרחב, הסתיים בטרגדיה קשה: מותו של הילד רפאל אדנה בן ה-4 שנפגע בתאונה באורח קשה מאוד נקבע ימים ספורים לאחר מכן.
בגזר הדין פירט השופט פרי את עובדות המקרה, לפיהן בתאריך 6.5.2023 נהגה פסלר ברכבה בשדרות בן גוריון בנתניה. רפאל אדנה ז"ל חצה את הכביש יחד עם סבו ואחיו הקטן במקום שאינו מיועד לחצייה, ונפגע מחזית רכבה של פסלר. מעוצמת הפגיעה הוטח רפאל אל אי התנועה ונפצע באורח אנוש. בית המשפט הדגיש כי כתב האישום לא ייחס לפסלר את האחריות לגרימת התאונה עצמה, אלא את התנהלותה מיד לאחריה. למרות שפנס הרכב נשבר והמראה השמאלית נעקרה ממקומה כתוצאה מהפגיעה, פסלר לא עצרה. היא המשיכה בנסיעה רצופה לביתה, שם ניהלה שיחות טלפון כשהיא "נסערת ומוטרדת", אך בחרה שלא לדווח למשטרה או להזעיק כוחות הצלה.
במהלך הדיונים לעונש נשמעו עדויותיהם קורעות הלב של בני משפחת אדנה. אמו של רפאל, שמחה צגאי, תיארה את בנה כילד "מלא אור" וסיפרה כיצד "חיי המשפחה התהפכו והם אינם כפי שהיו". בני המשפחה הביעו כאב עמוק על כך שפסלר בחרה להפקיר את הילד על הכביש. דודתו של המנוח, מיכל צגאי, טענה בבית המשפט כי "אילו הייתה הנאשמת עוצרת ומזעיקה את כוחות ההצלה, ייתכן והיה אפשר להציל את המנוח". אביו של רפאל, זיו אדנה, תיאר את קשיי התפקוד שלו מאז האסון וביקש מבית המשפט להטיל על הנאשמת את העונש המרבי.
הכי מעניין
התביעה ביקשה להטיל על פסלר עונש חמור של שלוש שנות מאסר בפועל. נציג הפרקליטות טען כי מעשיה הם "בבחינת כשל מוסרי ועומדים בניגוד לכל חובה אנושית מצפונית וחוקית". עוד הודגש כי פסלר לא לקחה אחריות על מעשיה לאורך ההליך וניהלה משפט הוכחות ממושך שבו סילפה דברים והשיבה תשובות מתחמקות.
מנגד, סנגורה של פסלר טען כי מדובר באישה ללא עבר פלילי שעלתה מקולומביה והקדישה את חייה להתנדבות. הוא הציג חוות דעת רפואיות המעידות על הידרדרות קוגניטיבית ונפשית מהירה מאז האירוע, וטען כי פסלר ובריאותה ספגו "לינץ' תקשורתי" חסר תקדים. הסנגור ביקש להסתפק בעונש של עבודות שירות, תוך שהוא מציין כי "גם אם הנאשמת הייתה עוצרת... תוצאת התאונה היא בלתי נמנעת".
פסלר עצמה פנתה להורים בבית המשפט ואמרה: "אני מצטערת... אין שום דבר יותר טרגי מלאבד ילד... אבל אין לי שום ספק שאני לא אשמה בתאונה".
בפתח גזר הדין הבהיר השופט פרי, כי מלאכת השפיטה חייבת להיעשות במנותק מ"הרעשים החיצוניים" ומהלחץ הציבורי. עם זאת, הוא מתח ביקורת חריפה על מהות עבירת ההפקרה: "זוהי עבירה מוסרית של הפקרת אדם שנפגע לגורלו... החובה המוסרית החלה על אדם המעורב באירוע פוגעני לסייע לזולתו שנפגע היא חובה שהפכה מחובה מוסרית גרידא לחובה משפטית". השופט הדגיש כי הערך של קדושת החיים והסולידריות החברתית נפגע קשות במקרה זה. הוא דחה את הטענה כי גילה של הנאשמת צריך להוביל להקלה משמעותית, וקבע כי "גיל מבוגר לא יהווה חסינות מפני ענישה מחמירה בדמות מאסר לנאשמים שביצעו עבירות חמורות בכביש".
בסיכומו של דבר, בית המשפט גזר על קרול פסלר עונש של שנה מאסר בפועל, לצד פסילת רישיון נהיגה לצמיתות ותשלום פיצויים למשפחת המנוח.