שנה אחרי פטירתו, יוצאת לאור התורה של דורון ניר-צבי

לפני שנה בדיוק, ביום ירושלים תשפ"ה, הסתלק לבית עולמו איש ההתיישבות והחסד המופלא דורון ניר־צבי. את דורון הכרתי מאז היותנו נערים בבני־עקיבא – הוא בשבט החלוץ ואני בשבט דרור – בסניף "שיכון" בפתח־תקווה. יחד עמדנו במפקדים ושרנו את מילות ההמנון, "ראשינו בעמקי תורתה, כפינו ברגבי אדמתה".

כעת, אחרי מותו ממחלה קשה בגיל 53, אנו מגלים עד כמה מימש דורון את ההמנון הזה בכל אורחות חייו. על "כפינו ברגבי אדמתה" ידענו, אם כי לא את ההיקף. דורון היה מעורב באופן עמוק ושיטתי ברכישת קרקעות רבות ביהודה ושומרון. חיבה יתרה הייתה לו לעיר האבות חברון, שבה היה מעורב ברכישת כמה וכמה בתים. דורון היה בקי שאין שני לו בכל נבכי החוק השונים והמשונים ביהודה ושומרון, והוא פעל בכל מאודו כדי לשנות את המצב החוקי המוזר ולהביא לכך שהכול יתנהל בצורה פשוטה וברורה, באופן שיממש את ריבונות ישראל.

ארץ ישראל ואהבתה זרמו בעורקיו ממש, והוא פעל בכל כוחו ומאודו לנחול ולרשת את ארצנו. אף שחלק ממעשיו היו נסתרים מן העין, שמו יצא לכל עבר. גם במותו המשיך דורון לרשת את הארץ, בקביעת בית־עלמין חדש ביישוב חוות־יאיר, שהוא היה ממייסדיו ונטמן באדמתו. דורון היה גם איש חסד מופלא, שהעניק סכומי צדקה גדולים ועשה צדקה גם בגופו – בתרומת כליה, באימוץ ובאומנה, ובאהבת הגר.

סדרת הספרים המונחת לפנינו מגלה צד נוסף ומשמעותי אצל דורון, הצד של "ראשינו בעמקי תורתה". מרכיב זה בדמותו היה פחות גלוי ומפורסם, ואולי אף מוסתר בלבוש הפשוט שלו – כיפה קטנה, מכנסיים קצרים וסנדלים. דורון אהב מאוד ללמוד תורה. הוא שינן וזכר היטב את שלמד, כולל נושאים מסובכים כמו הלכות קרבנות וטהרה, שבהם היה עורך לעצמו מעין טבלאות כדי לזכור היטב. מכל שורה בחמשת הכרכים עולה אהבת תורה עצומה של איש־מעשה המנצל כל רגע פנוי ללימוד. התנועה הזו מולידה גם אצל הקורא את הרצון להתמסר לתורה מתוך אהבה.

מיואב בן צרויה למאיר הר־ציון

ראשיתה של הסדרה בדברי תורה שבועיים שדורון היה שולח תחילה לבני משפחתו, ומשם הדבר התרחב לעוד ועוד מעגלים. אין זה ספר עם רעיונות לפרשת השבוע, אלא סדרה בת חמשה כרכים, מקיפה ורחבת יריעה. בכל פרשה נסקר נושא אחד או כמה נושאים, אך דורון לא ממהר להציע את חידושיו שלו, אלא פותח ומביא את דעת הפרשנים העוסקים בעניין. כך הוא מצטט מאות מקורות, מדרשים ופרשנים ראשונים ואחרונים; חביבות מיוחדת יש לו ל"כלי יקר" ול"תורה תמימה". רק אחרי הבאת דבריהם של חכמי הדורות, בענווה גדולה, כותב דורון מדי פעם את דעתו ומחדש חידושים משלו.

אהבת ארץ ישראל והיכרותו העמוקה עימה באות לידי ביטוי בכל פעם שמוזכר מקום גיאוגרפי כלשהו. דורון פותח בבירור היכן הוא המקום ומהו הזיהוי המדויק שלו.

לעיתים מצטט דורון מדרש ארוך ומניח אותו לפנינו, פשוט כי זה מדרש יפה כל־כך וכדאי לדעת אותו. יש והוא נשאר בקושיה, למשל בפרשת אמור, שבה כהנים בעלי מום נדחים מעבודת הקודש. קשה לדורון עם ההלכה הזו, אך אין הוא מנסה לתרץ אלא מביא מדרש ומניח אותו לפנינו:

אמר רבי אבא בר יודן, כל מה שפסל הקדוש ברוך הוא בבהמה – הכשיר באדם; פסל בבהמה עַוורת או שבור או חרוץ או יבלת, והכשיר באדם לב נשבר ונדכה. אמר ר' אלכסנדרי, ההדיוט הזה אם משמש הוא בכלים שבורים גנאי הוא לו, אבל הקדוש ברוך הוא כלי תשמישו שבורים, שנאמר "קרוב ה' לנשברי לב", "זבחי א־לוהים רוח נשברה" (ויקרא רבה ז, ב).

במהלך הסדרה אנו נחשפים לאהבתו הגדולה של דורון לאישי התנ"ך ובמיוחד ללוחמים שבהם: יואב בן צרויה, דוד המלך, יפתח. נפשו נמשכת אליהם, ואהבה זו משתלבת באהבתו ובזיקתו העמוקה לגיבורי התחיה הלאומית כמו יאיר שטרן – שהיישוב חוות־יאיר נושא את שמו – ומאיר הר־ציון, שדורון קיים עימו קשר מיוחד ורב שנים. את ארון הקודש בבית הכנסת בחוות־יאיר תרם דורון לזכרו של גיבור ישראל זה.

הסדרה נקראת "ממדבר מתנה", ואת מלאכת האיסוף והעריכה עשו חבריו הטובים של דורון. השם רומז למדבר כמקום נקי, צנוע ופשוט, כפי שהיה דורון בחייו, אך גם לדיבור בדברי תורה, שהיה לדורון למשוש חיים ממש. הוא הגה בדברי התורה בכל רגע פנוי. ויש כאן גם מתנה גדולה, שאיש כזה היה בקרבנו ושדברי תורתו מצויים בידינו. החיבור של אנשי מעשה ללימוד תורה מוליד חידושים גדולים הנובעים דווקא מהיכולת לראות את התורה והתנ"ך דרך משקפי עולם המעשה. השטח, הארץ, יוצרים תורה מיוחדת של איש מיוחד.

קובעים ברכה לעצמם דברי הפתיחה של ראם, בנו של דורון, המספר על הקשר המיוחד עם אבא ועל לימוד התורה המשותף שלהם, וכיצד אהבת התורה של דורון הדביקה באופן טבעי ופשוט את כל הסובבים אותו. זהו מסמך חינוכי מרתק לכל מי שרוצה לחנך את ילדיו לתורה ולאהבת תורה, והוא מסופר בזרימה ובפשטות כמשיח לפי תומו.

תולדות המגן־דוד

דורון, הנער שעמד בבני עקיבא ושר "מולדת זו ארץ אבות ארצנו הקדושה", הקדיש את חייו לירושת הארץ מתוך תודעת הקדושה. הנער ששר "כפינו ברגבי אדמתה", עמל כל חייו במו ידיו על רגבי אדמת הארץ שכה אהב. הנער ששר "ראשינו בעמקי תורתה", ראשו היה נתון כל העת בלימוד התורה מתוך אהבה גדולה, שמחה ועיסוק מתמיד. ביום פטירתו, כ"ח באייר, חברו להם אהבת הארץ והתורה יחד עם ירושלים, חברון ושמואל הנביא. כל אלה באו ללוותו במסעו האחרון.

הדברים שכתב בפרשת במדבר, הסמוכה וצמודה ליום ירושלים, עוסקים במהות הדגל ובשיר הציוני הקלאסי של נח רוזנבלום "שאו ציונה נס ודגל". דורון מאריך בסקירה מקיפה על מהות הדגל, ומתי החלו להשתמש במגן דוד. כל זאת תוך ציון מקורות רבים, מראשונים ואחרונים עד חוקרים בני זמננו, והכול עטוף באהבת ירושלים וציפייה ממשית לבניין המקדש.

הסדרה "ממדבר מתנה" היא מתנה גדולה עבור כל מי שהכיר את דורון ורוצה למשוך עוד קצת אור מהדמות המופלאה הזו שחייתה בקרבנו. זוהי גם מתנה גדולה למי שלא הכיר אותו, אך רוצה ומבקש לטייל בארץ צבי של דורון ניר־צבי.

הרב אייל ורד הוא רב קהילת יחדיו בפתח תקווה, ר"מ במכון מאיר ומלמד במדרשה באוניברסיטת בר־אילן