"יש רושם שליהודים אין שום מקומות קדושים בארץ הזאת"

גדול משוררי ירושלים בדורות האחרונים, אורי צבי גרינברג, השר המחוקק ששורותיו שזורות נבואה ותוכחה, קטרוג ואמונה, הלך לבית עולמו ביום העצמאות, ה' באייר תשמ"א, והשבוע חל יום השנה ה־45 למותו. הר הבית היה נושא מרכזי בשירתו - על המקדש שבו, על הלוחמים והמורדים שלחמו עליו מימי דוד ובר כוכבא ועוד. דבריו זכורים לרבים מעולי ההר דהיום: "עלינו לדעת: ויתורנו על ירושלים העתיקה שלא תהא לנו כבירתה של מדינת ישראל – הוא השארת שטח שאין למעלה מערכו הגיאופוליטי... וזהו הכלל: מי ששולט בפריז – ממילא שולט על בורדו; וכן מי ששולט בירושלים – שולט גם על תל־אביב, ולא להפך".

בירחון "סולם" (גיליון ו', תשרי תש"ט) פרסם את שירו הקצר "ישראל בלי ההר", ובו השורות: "טְלוּ צָפוֹן מִן הָעוֹלָם וְהָיָה – מְשֻׁלָּשׁ. / טְלוּ מִזְרָח מִן עוֹלָם וְהָיָה – לֹא עוֹלָם. / יִשְׂרָאֵל בְּלִי הָהָר הוּא – לֹא יִשְׂרָאֵל". בשיר נוסף, "האויב בנופים", שפורסם אף הוא ב"סולם" (גיליון ג', סיון תשי"א) ונכתב "אור ליום עשרה בטבת תש"י", אנו קוראים: "הִנֵּה רַגְלַי עוֹמְדוֹת בְּהַר צִיּוֹן, עַל לִבִּי אֶגְרוֹף יָדִי / מוּל מְקוֹם הַמִּקְדָּשׁ מִשְׁכַּן אוֹיֵב, וְשִׁנַּי חֲרוּקוֹת... / א־לֹהֵי אָבִי־הַקָּדוֹשׁ! מִמָּסֹרֶת מַלְכוּת אֵין פֹּה שְׁיָר". וכבר בעל "דף הבית" הזה הביא כאן בשנת 2022 מדבריו בעקבות ביקורו בהר ב־1967, לאחר שנכבשה העיר שבין החומות: "ידעתי: ירושלים שלנו היא רק באשר ההר ההוא".

לזכרו נביא עוד קטע קצר מנאומו על ירושלים במליאת הכנסת בח' באדר תש"ט (1949), דברים המדגישים את ההיבט ההיסטורי־דתי של הווייתנו כאן בארץ הזאת ובירושלים בירתה, על אף הסטטוס־קוו: "אנו מקשיבים ברצינות כשמדובר על עניין מקומות קדושים ועל צל של פגיעה חס וחלילה בהם בידי מישהו מתוכנו. ואולם על מה שעשו לנו בירושלים הקדושה, במקום הקדוש ביותר לישראל, אין אנו מדברים. יש רושם בעולם כאילו כל מה שנעשה לרעה ולחילול הארץ – לא נעשה אלא, בעיקר, על ידי יהודים; ויש רושם, כשמדובר על קדושת מקומות כאלו ליהודים, אין שום מקומות קדושים בארץ הזאת, וכאילו יש כאן עסק עם שבט פולשים לארץ זו, ולא אנו הננו בני דוד והנביאים, ולא כאן הייתה מלכותנו... ואם יש מקומות קודש בירושלים, שאנו בעצמנו מראים כאילו איננו ראויים לפרושׂ עליהם את חסותנו הממשלתית, ככל ממשלה סוברנית בארצה, הרי אין לדבר סוף".

דברים בעלי תוקף אז ובעלי תוקף גם היום. ואף ראוי וטוב שעולי ההר ילמדו את שיריו ודבריו, וגם אותם ישמיעו בסובבם את חצר בית ה'.