בשנים האחרונות הולכת ומתרחבת היכרותנו עם יצירתה של זלדה, הרבה הודות לפרסום יצירות לא נודעות פרי עטה: עד כה ראו חמישה ספרים מעיזבונה הספרותי, שערכו והיו שותפים לעריכתם רבקה גולדברג, הלית ישורון, יונדב קפלון ובראש ובראשונה ראובן (רוּבּי) קָסֶל.
מתברר שלצד היצירות הגנוזות ישנם עוד טקסטים אבודים של המשוררת, שפורסמו פעם אחת ויחידה בעיתונים ובכתבי העת בחייה, אך לא נכללו בספרֶיה ולכן נשכחו. טקסטים אלה, שלשם הנוחות ראוי לכנותם "נשכחים" (בשונה מאלה הגנוזים, שכלל לא ראו אור בחיי המשוררת), קרובים יותר אל הקאנון – היצירות הנודעות, בספרים שנדפסו בחייה – מאשר אל הארכיון, או "התהום", כפי שקראה המשוררת לאוצר כתבי היד שלה.
פרופ' חמוטל בר־יוסף, מחברת המונוגרפיה החלוצית והמרשימה על יצירתה של זלדה, הצביעה לראשונה על קיומם של השירים הנשכחים, כאשר מיפתה את פרסומיה בעיתונים ובכתבי העת. לימים אספתי את רובם מן העיתונות והבאתים לדפוס באחד מגיליונות כתב העת "הו!" בעריכת דורי מנור וסיון בֶּסקין. לאחרונה ביקשו בהוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת הבית של שירת זלדה, לחדש את הספר הוותיק והאהוב "שירי זלדה", לאחר שלוחותיו נשחקו מרוב הדפסות (אשרי המשוררת!). כך יצאה לדרך מהדורת כל שיריה, שהוקלדה וסודרה באמות המידה הנהוגות כיום, ובה כל שיריה ככתבם וכלשונם; כבמהדורות כל שירי לאה גולדברג, דליה רביקוביץ, יוכבד בת־מרים ומשוררים אחרים, גם מהדורה זו נחתמת במדור נפרד של שירים נשכחים, והוא המייחד אותה ביחס לספר הקודם. מדובר בכארבעים שירים שנוספו לכמאה ושישים השירים הנודעים של זלדה.
הכי מעניין
זלדה. | צילום: צבי עזה
בסוף המהדורה ניתן אפראט – נספח המציין את פרטי הפרסום של כל שיר ושיר ועוקב אחר שינויי גרסה, בין נוסח קמא – השיר כפי שנדפס בעיתון או בכתב העת – לנוסח בתרא, השיר כבהופעתו בספר. לכאורה מדובר בנספח טכני, אך הקריאה בו מאפשרת לא רק לעגן כל שיר בזמנו (בהנחה שפורסם סמוך לכתיבתו) אלא גם להציץ אל כבשון יצירתה של המשוררת.
כך, למשל, אפשר להתחקות אחר הרקע הממשי לשיר "הפוגה", שבראשו מוטו: "למחבל שהציל שבוי ישראלי / מידי המחבלים / כאשר רצו לעשות בו שפטים". מועד הפרסום מוליך אל סיפורו של הצנחן אפי טלבי, השבוי הראשון של צה"ל במלחמת לבנון הראשונה. בעת הקרב לכיבוש העיר צוֹר, בתחילת המלחמה, נגמ"ש הפיקוד שטלבי נלחם בו נפגע מאש מחבלים של ארגון פת"ח. סא"ל אורי גייגר, מפקד הגדוד, וסמ"ר משה שוקרון שנסעו באותו כלי רכב נלכדו בידי המחבלים ובהמשך נרצחו; מחבל אחר שָׁבָה עם חולייתו את טלבי שנפצע בידו והגן עליו בהתמדה. כעבור כעשרה ימים נתפסה חוליית מחבלים זו בידי כוחות צה"ל, וטלבי זכה בחירותו. שובהו, מוחמד סאטי, שוחרר לאות תודה.
ודוגמה קצרה לחילופי נוסח: בשיר "כציץ העמקים" חוזרות בפתח כל בית השורות "אִם נִשְׁמָתְךָ חַסְרַת פְּנִיּוֹת / כְּצִיץ הָעֲמָקִים", דוגמת הפתיחה: "אִם נִשְׁמָתְךָ חַסְרַת פְּנִיּוֹת / כְּצִיץ הָעֲמָקִים / תַּגִּיעַ אֶל לֵב הַדְּבָרִים / בִּקְפִיצַת הַדֶּרֶךְ / תַּגִּיעַ אֶל לֵב הַדְּבָרִים". ואילו נוסח כתב העת שהשיר פורסם בו לראשונה נוקט "כַּשּׁוֹשַׁנָּה" במקום "כְּצִיץ הָעֲמָקִים", בכל ההופעות. אם כך מצטרף שיר זה אל שירי זלדה שבמוקדם הסמל הגדול של השושנה ובראשם "כל שושנה" ("כָּל שׁוֹשַׁנָּה הִיא אִי / שֶׁל הַשָּׁלוֹם הַמֻּבְטָח, / הַשָּׁלוֹם הַנִּצְחִי").
ניתנו כאן אחדים מן השירים הנשכחים. השיר הראשון במבחר הופיע במחזור ששמו "הקבצן", כשיר שבא לאחר נוסח מוקדם לשירהּ "הקבצן הקיטע", והוא משלים אפוא את ציור הדמות ההיא.
פרופ' גדעון טיקוצקי הוא ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים