מהו הדגם הראוי של רב ארץ־ישראלי? הרב שאול ישראלי, שבימים אלו מלאו שלושים שנה לפטירתו, הוא מודל שראוי לשמש מופת לכל מי שעומד לכהן כרב בישראל. אומנם לא כל רב מסוגל להיות איש אשכולות, ברוך כישרונות ומעלות כמו הרב ישראלי, אך בכל זאת יש מקום לראות בו דוגמה שלפחות יש לשאוף להידמות לה. נעמוד על כמה תכונות שאפיינו את הרב ישראלי, ובזכותן נעשה לגדול הרבנים בישראל.
למדנות. למדן הוא ראשית כול שקדן ששקוע בתורה ראשו ורובו. שנים רבות של התמדה מקנות ללמדן בקיאות המקיפה את כל התורה כולה, יכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בכל תחומי ההלכה, ובמקביל למדנות ישיבתית ברמה גבוהה. הדן דין אמת לאמיתו צריך להיות אמיתי בשני מישורים – במישור הידע ההלכתי, ובהבנת הרקע העובדתי. בעיקר חשובה כפילות זו בפסיקה הלכתית מחודשת בנושאים אקטואליים. לשם כך דרושה הבנה עמוקה במציאות המתחדשת, ידע הלכתי רחב, ומכוח זה כושר הכרעה למעשה.
שקידה בתורה מחייבת התנתקות מסוימת מחיי המעשה והחברה. דבר זה סותר לכאורה את היכולת להכיר היטב את המישור העובדתי. אך הרבנות מחייבת מעורבות בחיים אלו. רב במושב חקלאי צריך להיות מעורה בבעיות המטרידות את חברי המושב. עליו להכיר את הנעשה בשדה, בפרדס, בלול וברפת, ומתוך היכרות זו עליו להסב את תשומת ליבם לנושאים ההלכתיים. הקשר העיקרי בין הרב לחברי הקהילה נוצר על ידי שיעורי תורה יומיומיים ועל ידי היענות לשאלות שהחקלאים שואלים. כדי למשוך את חברי הקהילה ללמוד תורה, בפרט אחרי יום עמל מפרך, זקוק הרב לכושר הסברה מעולה.
הכי מעניין
הרב ישראלי | צילום: מתוך הארכיון המשפחתי
לרב ישראלי היו כל התכונות האמורות.
פסיקה ארץ־ישראלית. לא די בכך שהרב מעורר שאלות, עליו גם לתת תשובות. התשובה צריכה להביא בחשבון את יכולת היישום שלה. כגון, האם ניתן לקיים ענף חקלאי מסוים לפי ההלכה, ואם כן, באיזו דרך?
החקלאות הישראלית פסקה לפני מאות רבות בשנים והתחדשה רק לאחרונה, עם שובנו ארצה. בינתיים השתנו התנאים לבלי הכר. אין להשוות חקלאות מודרנית לזו העתיקה בשיטות העיבוד, בכלי העבודה, בכמויות, בזנים ועוד ועוד. אומנם היו יהודים מעטים בחו"ל שעסקו בחקלאות, אולם תנאיהם היו שונים לחלוטין. הם יכלו להיעזר בשכניהם הגויים, כגון בחליבה בשבת, ובעיקר לא היו צריכים להתמודד עם נושאים סבוכים כגון כלאי זרעים ושמיטה.
הרב ישראלי, בגדלותו בתורה, התמודד עם שלל הבעיות החדשות והציע להן פתרונות. בגלל התמחותו בנושאים אלו הפך לתל־תלפיות להתיישבות הדתית ברחבי הארץ. בכפר הרא"ה הוקם מעין בית מדרש ארצי, שאליו באו חקלאים מהמושבים והקיבוצים כדי ללמוד את ההלכות. שיעוריו בהלכות אלו הועלו בספרו "ארץ חמדה". במהדורתו הראשונה מכיל הספר שני חלקים, חלק אחד בנושא יישוב הארץ והמצוות התלויות בה, וחלק שני בענייני כלאיים. מעטים הפוסקים שהתמחו בנושא זה. דוגמא לנושא סבוך שהרב ישראלי עסק בו בהרחבה הוא זריעת בקיה ושבולת שועל יחד.
בשם רבני הפועל המזרחי הגיש הרב ישראלי בשמיטת תשי"ב לרבנות הראשית הצעה מעשית כיצד לקיים משק חקלאי בשנת השמיטה בהתיישבות החדשה. למעשה ההצעה הייתה שלו. הצעותיו התקבלו ברובן על ידי הרבנים הראשיים לישראל, והחל מהשמיטות הבאות הוא הועמד בראש הוועדה למצוות התלויות בארץ של הרבנות הראשית, תפקיד שמילא במשך שנים רבות.
כלל ישראל. העיסוק ההלכתי בהלכות ארץ ישראל התרחב לעצם החובה לשבת בארץ וליישבה. כאן אנו יוצאים מרשות היחיד לרשות הרבים, שכן יישוב הארץ והחלת הריבונות עליה אינן מצוות אישיות אלא ציבוריות. גם כאן נפל דבר בישראל. הרב ישראלי היה מדגיש רבות שעם הקמת המדינה יצא עם ישראל ממסגרות של קהילות פרטיות למסגרת כלל־ישראלית. במאמר שכתב עם הקמת המדינה בתש"ח הניח את היסודות ההלכתיים של מדינת ישראל. לדעתו, היא מוגדרת כמלכות ישראל על כל סמכויותיה. אין צורך במלך נמשח, שכן שלטון דמוקרטי נשען על כלל ישראל וממנו הוא יונק את סמכויותיו הממלכתיות. מאמר מכונן זה מנחה עד היום את כל מי שדן בסמכות השלטון הישראלי דהאידנא.
הרב שאול ישראלי. | צילום: באדיבות רוני שריר
לשם בירור יסודי של הלכות מדינה, ייסד יחד עם רבני הפועל המזרחי את ביטאון "התורה והמדינה", שבו דנו גדולי תורה מהארץ ומחו"ל בשאלות המעשיות שהמדינה עומדת בפניהן. כעורך הקובץ נהג להעיר הערות מחכימות לכותבי המאמרים, ובעקבות זאת התפתח דיון מעמיק בין המחברים. הוא עצמו כתב מאמרים חשובים בנושאים מעשיים, כגון ביטחון הפנים, הלכות קואליציה ועוד. יוזכר במיוחד מאמר ארוך ויסודי, "תקרית קיביה לאור ההלכה", שבו דן בהרחבה בשלל נושאים הקשורים לגדרי מלחמה וערכי מוסר.
פסיקה רב־תחומית. באחת השיחות שהיו לי עימו השווה את תפקידו של הרב, במידה מסוימת, לרופא המקומי. רופא הפועל בעיר מתמקצע בתחום מוגדר. כל פציינט פונה למומחה המיוחד לאותו נושא שהוא נזקק לו. גם ברבנות ישנם דיינים המתמחים בענייני משפט, יש רבני משחטות, יש רושמי נישואין, וכן הלאה. לעומת זאת, רופא בכפר צריך להתמצא בכל תחומי הרפואה, כך גם רב בכפר צריך להכיר את כל תחומי ההלכה. מטבע הדברים רופא כולל, או רב כולל, כמעט אינם מתמחים בנושא מוגדר; ואולם הרב ישראלי היה פוסק גדול בכל תחומי ההלכה - שבת, טרפות, דיינות וכדומה - ולצד זאת, כרב ארץ־ישראלי התמחה במיוחד במצוות התלויות בארץ.
הזדהות רעיונית. על רב במושב עובדים בארץ ישראל להזדהות רעיונית עם שליחותם החלוצית של חברי המושב – לגאול את הארץ משממתה ולבנות חברה צודקת. יתרה מזאת, העוסקים בעבודות השדה המפרכות עלולים לשקוע בעבודתם הקשה ולהזניח את הרעיון שבשמו הקימו את המושב. מתפקידו של הרב לאמץ את רוחם ולהגביה את ראשם מעל כפיהם השקועות עמוק ברגבי האדמה. ההזדהות הרעיונית היא הדדית; הרב מזדהה עם עבודתם של חברי המושב, וגם הם מזדהים עם הרב ומכירים בסמכותו. בהזדמנות הסביר לי הרב ישראלי את רעיון "תורה ועבודה" לפי הבנתו. הרעיון אינו אישי אלא חברתי. הסיכוי שחקלאי יהיה גם תלמיד חכם גדול הוא נמוך. חברת תורה־ועבודה מורכבת מעובדים ולומדים, הרואים יחד במסגרת החברתית שלהם שותפות מעין זו של יששכר וזבולון, שיש בה כבוד הדדי והערכה הדדית. זוהי חברה אידיאלית.
הדרך שבה נהג הרב ישראלי להעלות את הקהילה לרעיונותיו האידיאליים הייתה באמצעות הדרשה, שנהג לשאת בשבתות מברכין. הוא היה נואם מעולה, פה מפיק מרגליות. את הדרשה היה מבסס על פשוטי המקראות ומדרשי חז"ל, ומגלה בהם הבנה עמוקה תוך יציקת משמעות אקטואלית. בשעות משבר ודכדוך רומם את שומעיו להתעלות ולראות את האור הבוקע מתוך החשכה, להאזין לפעמי הגאולה שאנו נתונים בתוך מהלכיה. בזאת הלך בעקבות רבו הגדול הראי"ה קוק. ממנו גם הושפע לעסוק בצורה מקיפה במחשבת ישראל לדורותיה. מתוך ידיעותיו הרחבות בתחום זה היה שואב את הבנתו העמוקה באגדות חז"ל שעליהן ביסס את דרשותיו והוגה את דעותיו. הרב היה הוגה דעות גדול, והדבר בא לידי ביטוי במאמריו ובנאומיו בהזדמנויות רבות.
מחשבת ישראל. כאמור, רבו הגדול הראי"ה המליץ לעסוק, מתוך הבנה עמוקה, גם בתחום האגדה, לאורם של גדולי המחשבה בישראל כגון הרמב"ם, ריה"ל, המהר"ל ודומיהם. זו הדרך לחזק את האמונה ולהעמיק בה. בעיקר נחוץ הדבר לצעירים בדורותינו המתמודדים עם אווירת החילון, ולקיים בכך "דע מה שתשיב לאפיקורוס".
לפיכך נעתר לבקשת הרב יהושע יגל, ראש מדרשיית נעם בפרדס־חנה, לייסד מקצוע חדש בשם "מחשבת ישראל", שבאמצעותו ניתן לעצב את השקפת עולמם הדתית של בני הנוער ולייצב את אמונתם. לשם כך חיבר את הספר "פרקים במחשבת ישראל", שבו ליקט רעיונות אמוניים מגדולי המחשבה בכל הדורות, ערוכים לפי נושאים שונים. אנתולוגיה זו היא הטובה מסוגה בתחום זה, ועל ברכיה התחנכו דורות של תלמידים במערכת החינוך הדתית ועיצבו את השקפתם הדתית־ציונית.
בספר זה הוא מתעמת עם האידיאולוגיות הגדולות ששלטו בכיפה בתחילת המאה העשרים – הלאומנות הגזענית והסוציאליזם המרקסיסטי. אני יכול להעיד על עצמי שבזכות שיעוריו קיבלתי ידע בסיסי שבעזרתו יכולתי להתמודד עם בני גילי מהשומר הצעיר, שהבנתם בסוציאליזם הייתה פחותה משלי.
הנהגה ציבורית. כשלושים שנה כיהן כרב במושב כפר הרא"ה, ומשם הועלה לבית הדין הגדול בירושלים. בו־זמנית שימש כאחד מראשי ישיבת מרכז הרב, שבה הרביץ תורה לצעירי הצאן. בבית הדין הגדול שירת יחד עם גדולי התורה הרי"ש אלישיב והר"ע יוסף, וזכה להערכתם. הם כינסו את כל רבני ישראל והדיינים בהחלטה למנותו כרב הראשי לישראל, אולם המהלך לא צלח. כשמונו הר"א שפירא והר"מ אליהו לרבנים ראשיים, ביקשנו ממנו להסכים להיבחר למועצת הרבנות הראשית. שלושת גדולי תורה אלו שימשו כבית דין גדול לכלל ישראל. כדוגמה יוזכר כאן פסק דינו של הרב ישראלי, שאליו הצטרפו הרבנים הראשיים, בעניין המוות המוחי. פסיקה זו מאפשרת ליטול איברים מפגועים אנושות ולהשתילם בחולים מסוכנים שסיכוייהם לחיות נמוכים ביותר, ובכך להצילם.
מעל כל האמור, הרב שאול ישראלי התאפיין במידות תרומיות, מזג נוח, עדינות, מאור פנים, דרכי נועם, ענווה, פתיחות ורגישות. מנקיי הדעת היה. זיכרונו לברכה.
הרב יעקב אריאל כיהן כרב העיר רמת־גן