רדיפת השלום מתירה לומר לשון הרע | חפץ חיים, שיעור 67

אם אמירת דבר גנאי תשקיט מחלוקת בין יהודים, אין איסור לומר אותו, אילו הגיע האדם למסקנה שזו הדרך היחידה לפעול | מי ששמח במפלת חברו - הקב"ה מדיחו משולחנו וצדיקים לא מתפללים להצלחתו

רדיפת השלום מתירה לומר לשון הרע | חפץ חיים, שיעור 67 | שאטרסטוק

רדיפת השלום מתירה לומר לשון הרע | חפץ חיים, שיעור 67 | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

"הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", כך אומרת המשנה באבות. היום נלמד עד לאן זה יכול להגיע.

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 67:

היתר סיפור לשון הרע על בעלי מחלוקת

מדגיש החפץ חיים: מניעת מחלוקת מתירה (בתרחישים מסוימים) לשון הרע. "יש שאומרים שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת - ודווקא אם הוא רואה שעל ידי שיספר לפני אנשים את גודל תרמיתם, ויראו שאין הדין עם בעלי מחלוקת, תשקוט המחלוקת". כלומר: רק אם התכלית היא הבאת שלום לעולם. "אך אם לא תשקוט - אסור לספר".

הכי מעניין

אמנם להיתר הסיפור על בעלי מחלוקת צריך את התנאים הבאים:

1

"שהדברים שמחמתם החליט בדעתו שהם בעלי מחלוקת יידע מעצמו - ולא יסמוך בזה על שמיעה מאחרים, אלא אם כן יתברר לו שהדבר אמת. אבל צריך שיקול דעת רב מי הם בעלי המחלוקת על פי התורה, ולא ימהר להחליט בדבר".

2

"יכוון לתועלת שתשקוט המחלוקת".

3

"אין באפשרותו להשקיט את המריבה באופן אחר, שאינו מצריך לדבר על בעלי המחלוקת, כגון על ידי תוכחה וכדומה".

איסור ביזוי מתים

"אסור לבזות את המתים אפילו אם היה עם הארץ, כל שכן אם היה תלמיד חכם, וקל וחומר שאסור לבזות את דברי תורתו".

מביא ספר "פניני חיים" את ספר "כבוד שמיים" פרק ב': "בלשון הרע שאדם מדבר - הוא מעורר דין על עצמו".

השיעור היומי בחפץ חיים | תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון

השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון

שמירת הלשון, שיעור 67:

דרך הרעים ועונשם

"הרעים עושים ההפך ממש מהטובים שמנסים לסייע, היינו מרעים לחבריהם ושמחים במפלתם, ומגלים שגגות שעשו כאילו היו זדונות, ומעוררים מריבות בבני אדם".

"והנה הרעים האלו, מלבד שנידחים משולחן מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אפילו בזמן שהנביאים והחסידים מבקשים רחמים על ישראל להיטיב להם - אינם רוצים כלל לבקש על הרעים (!), ואדרבא: מפרטים בתפילתם בדרך רמז שאינם מבקשים כלל על הרעים".

"מסקנת הדברים: צריך האדם מאוד להיזהר שלא ישמח במפלת חברו ובזיונו, והעוון הזה מעורר מאוד את כוח הדין על האדם, ויש בו כוח להחריב ממש - כמו עוון עבודה זרה".

מביא ספר "פניני שמירת הלשון" את ספר "שער התבונה" פרק י"א: "מי שרוצה לזכות בשמירת הלשון יתחזק מאוד במידת הביטחון, כדי שלא יירע לו אם אחד יגע בענייניו, ולא יבוא לספר בגנותו ולריב איתו ולקללו ולהלבין פניו ולהקניטו. ויבטח בה' - שהוא יזמין לו ממקום אחר את החסר לו על ידו. כן הוא אפילו אם אין הדבר הזה נוגע לחפצי שמיים".

"וכל שכן מי שמעמיד את עצמו מלריב את חברו שנגע לו בענייניו מפני כבוד שמיים, שירא שלא יוכל להתאפק בעת הכעס מלדבר דברים שלא כהוגן על פי דין - על כן הוא מעביר על מידותיו ובוטח בה', ומבקש ממנו שיזמין לו במקום אחר - בוודאי יהיה לו הקדוש ברוך הוא גם למחסה בעולם הזה".

י"ב בסיון ה׳תשפ"ו28.05.2026 | 13:44

עודכן ב