האוזניים תהיינה הראשונות להיענש בגיהנום.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 58:
איסור קבלת לשון הרע ששמע מכמה אנשים
"כשם שאסור לקבל לשון הרע אם שמע מאדם אחד, כן הדין שאסור לקבל לשון הרע אפילו אם שמע מכמה אנשים, אבל מותר לחשוש לדברים גם אם שמע רק מאדם אחד".
הכי מעניין
איסור קבלת קול של לשון הרע
"אם יצא קול על אדם שעשה מעשה", כלומר איזו שמועה שרצה, "או שאמר דבר שאינו ראוי על פי התורה, אסור לקבל ולהאמין באופן מוחלט, ומותר רק לחשוש לקול עד שיתברר הדבר. ועל אחת כמה וכמה ייזהר מאוד שאם רוצה לספר הדבר לאחרים, שלא יתכוון להעביר הקול ולגלותו יותר".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון" שער הזכירה פרק י"ד: "האוזניים הם האיברים הראשונים המתחילים את האיסור בשמיעת דיבורים אסורים, ועל ידם נכנס אחר כך הדבר בלב ומטמא אותו, אם מקבל ומאמין ללשון הרע. לכן, הן מוכנות בראשונה לקבל עונש בגיהנום".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 58:
זכירת מעשה מרים מועילה להינצל מלשון הרע
מביא לנו בעל שמירת הלשון עצה כללית: "הנה ישנה עצה כללית להינצל מהעוון המר הזה", כלומר מלשון הרע ומעונשו, "והיינו שנזכור את העונש של מרים הנביאה בלב ובפה, ולא נסיח דעתנו מהחטא המביא לעונש הזה, והאופן המועיל לזכור אותו כדלהלן.
לזכור מה עשה ה' - זכור את אשר עשה
לזכור ולהתבונן גודל העונש שמרים קיבלה עבור דיבורה, שהוא עונש הצרעת, שהוא עונש קשה מאוד, ואי אפשר להתרפא ממנו אלא אם הקדוש ברוך הוא מרפא אותו למעלה מדרך הטבע. וטומאת הצרעת חמורה עד מאוד שצריך לשבת חוץ לשלוש מחנות, ומטמא כל מי שבא באוהלו, וגם הוא נחשב כמת".
לזכור למי ה' עשה זאת? למרים!
"לזכור שה' עשה כן למרים, שהייתה צדקת גדולה, שבזכותה עלתה הבאר לכל קהל ישראל. והייתה גם נביאה, ודיברה באחיה שאהבה אותו כנפשה, וסיכנה את עצמה להצילו מהמים, ולא דיברה בגנותו אלא השוותה אותו לשאר נביאים ולא דיברה ברבים, וכוונה הייתה לבניינו של עולם, למצוות פריה ורביה, ומשה רבנו לא הקפיד על הדברים - ואף על פי כן לא הועילו לה כל מעשיה הטובים, ונענשה בצרעת".