שמעתי דבר גנאי על אדם בינוני, ואח"כ שמעתי דבר גנאי אחר על ירא שמיים. האם זה מחייב אותי יחס שונה מזה לזה?
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 54:
הדין כשאפשר לדון לכף זכות באדם בינוני
"אם השומע יודע שהסיפור הוא אמת, אלא שאפשר לדון את המדובר שהוא אדם בינוני לכף זכות", כלומר זה סיפור שאפשר לפרש אותו בדרך טובה, "והמספר דן אותו לכף חובה ולכן גינה אותו - אם השומע מסכים לכך, אזי הוא נחשב מקבל לשון הרע, מלבד שעבר על מצוות 'בצדק תשפוט עמיתך'".
הכי מעניין
הדין כשאפשר לדון לכף זכות באדם ירא אלוקים
"כל שכן אם שמע סיפור על איש ירא אלוקים, שעליו שייך יותר מצוות 'בצדק תשפוט עמיתך', והוא מסכים לדברי הגנות, בוודאי שעובר על איסור קבלת לשון הרע".
"אדם שיצא חייב מבית דין, והולך לחברו וטוען שבית דין טעו בהוראתם ומבזה אותם, יש לשומע להוציא מלב חברו את תרעומתו על בית הדין, ואם דבריו לא הועילו, ייזהר לפחות שלא לקבל את דברי הגנאי על בית הדין, אלא ידון אותם לזכות, ואם עבר ודן אותם לחובה - נכשל בקבלת לשון הרע".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון" חלק ב' פרק ל': "אין בכל האיברים שיוכל להינזק על ידם כמו על ידי לשונו, כי בוודאי מכל דיבור אסור נברא קטגור עליו, ובשעה אחת יכול לדבר כמה מאות דיבורים של לשון הרע ורכילות. אכן להפך, אם מתנהג בדיבורו כשורה - הדיבור הוא אושרו והצלחתו של האדם".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 54:
התרחקות ממשרה ומהתחברות לבני אדם
"יראה שלא לקבל עליו שום התמנות אם לא לדבר מצווה, כי קרוב הדבר שייכשל על ידי זה בלשון הרע".
"האדם הרוצה להיות שלם בדרכיו ימעט התחברות עם בני אדם ככל יכולתו. ואפילו אם הוא בעל משא ומתן, שצריך לפעמים להתחבר עם אנשים שאינם הגונים כלל, מכל מקום כל זמן שאין הכרח גדול להתחבר עמהם - יתרחק מהם".
מידת הביטחון וקביעת עיתים לתורה
חיזוק מידת הביטחון
"יראה לחזק תמיד את מידת הביטחון, כי מלבד שהיא מידה קדושה המוכרחת לעבודת השם, היא נצרכת מאוד גם לשמירת הלשון, כי לפעמים רוצה לפרסם על חברו שהוא אדם רע, מפני שלפי דעתו נגע בעסקו או שהחסיר מכבודו, וקשה לו להתגבר על יצרו. אבל כאשר יתיישב בדעתו במה שאמרו חז"ל 'אין אדם נוגע במוכן לחברו אפילו במלוא הנימה', ולכל אחד יינתן מה שנגזר עליו מן השמיים בעניין כבוד וממון, אז יעזבנו היצר".
ביאור מידת הביטחון
"מידת הביטחון היא יסוד חזק שעליו יוכל להיבנות כל הבניין. למשל, התורה ציוותה שניזהר תמיד בלימוד התורה ולפחות נקבע עתים לתורה, וכן שניתן צדקה וכדומה בשאר מצוות, שנראה לכאורה שיש לידם הפסד בממונו על ידי זה. היצר מסיתו: מה עם עסקיך? ואם לא עכשיו, ומתי? ומשתדל היצר להפריע לו בזמן הקבוע לתורה, וכן מפריע מנתינת צדקה - לכן מזהיר הכתוב 'בטח בה''. אתה צריך לבטוח בה' שהוא בוודאי ישלים לך כל מה שראוי להגיע אליך, וממילא תוכל לעשות".