למה לימוד תורה של תינוק גדול מזה של תלמיד חכם מופלג? | חפץ חיים, שיעור 21

דיבור רע על תלמיד חכם או בבית הכנסת ייחשב לנו לחטא נוסף | לכלוך הפה ילכלך גם את טוהר מצוותינו | ומה השיב אביי לרב פפא, ומה יהיה עלינו אם זו הייתה תשובתו אליו - על אף גודלו העצום?

תינוקות- הבל פה שאין בו חטא | שאטרסטוק

תינוקות- הבל פה שאין בו חטא | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אדם שמדבר לשון הרע בבית כנסת או על אדם מבוגר - עובר באיסורים נוספים. וגם: מה ההשלכות של דיבור לשון הרע מבחינת קיום המצוות והשפעתן? 

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 21: 

אנחנו ממשיכים במצוות עשה שאדם יכול לעבור אם הוא חלילה מדבר לשון הרע או רכילות. 

העשה השביעי: "ומקדשי תיראו" 

הכי מעניין

"אם מדבר, או מקבל, לשון הרע ורכילות בבית המדרש או בבית הכנסת, עובר גם על מצוות עשה של 'ומקדשי תיראו'". 

העשה השמיני: "והדרת פני זקן"

"המספר לשון הרע או רכילות על זקן או חכם בפניו, עובר גם על מצוות עשה של 'והדרת פני זקן', ואפשר שגם המקבל על זקן בפניו, או על חכם אפילו שלא בפניו, עובר על לאו זה". 

מביא ספר "פניני חיים" את "באר מים חיים" במצוות עשה מצווה ז': "הנמצא בבית הכנסת, אילו הייתה עליו אימתו של הקדוש ברוך הוא השוכן בבית זה, בוודאי לא היה מניח לחברו לספר לשון הרע נגד רצון ה'". 

מביא ספר "כבוד שמיים" בפרק ב': "על ידי פתיחת פיו, יזדמן לפעמים שמאבד עולמו לגמרי, כמו שאומרת הגמרא במסכת בבא מציעא: 'המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא'". 

שיעור יומי בחפץ חיים | תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון

שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון

שמירת הלשון, שיעור 21: 

בעל לשון הרע פוגם את דברי הקדושה 

"בעל לשון הרע, בזה שמטמא את פיו, הוא פוגם את דברי הקדושה שמוציא אחר כך. וכמו שכתוב בזוהר הקדוש שרוחות הטומאה מקדימות את המילים הקדושות ולוקחות ומטמאות אותן ולא זוכה להן האדם - וכביכול נחלש כוח הקדושה". 

מעלת הבל פיהם של תינוקות של בית רבן לעומת דיבורנו

"ראה אחי דבר פלא", כותב שמירת הלשון, "הבל פיהם של תינוקות של בית רבן - אפילו שאין להם שום קדושת מחשבה ודבקות לה' בעת דיבורם - עם כל זה העולם קיים על הבל פיהם".

"לעומת זה התורה שלנו מצד עצמה יותר קדושה מתורת התינוקות כי היא במחשבה קדושה. אם כן, שאל רב פפא את אביי, מדוע העולם מתקיים דווקא על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן? והשיב אביי: אין דומה הבל פה שיש בו חטא, להבל פה שאין בו חטא. כי הפגם שלפעמים מתערב דיבור שאינו כהוגן בתוך הדיבורים שלנו הוא יותר ממעלת המחשבה שלנו".

"ונתבונן לנו, אם בארזי הלבנון, אשר מחשבותיהם היו תמיד דבוקות בקדוש ברוך הוא, ביראת השם ובמצוותיו" - כלומר: רב פפא ואביי, מגדולי האמוראים - "ודיבורם היה תמיד בקדושה וטהרה גדולה. ואם במקרה התערב אצלם דיבור שאינו כהוגן, בוודאי מיד עשו תשובה הגונה. אם כל זה הזיק דיבור זה לכל קדושת הדיבור בכללותו, שלא יפעל בקדושה הראויה". גם שם, בדור ההוא, תינוקות של בית רבן, הלימוד שלהם היה גדול יותר מהלימוד של אביי ורב פפא. 

"אם כן, מה נעשה אנחנו? אזובי הקיר, אשר קביעותנו בתורה היא בלאו הכי במדרגה קטנה ושפלה בעוונותינו הרבים. אם עוד נטמא פינו, חס ושלום, בדברי לשון הרע ורכילות וליצנות ומחלוקת וכדומה, איזו קדושה יכולה כבר לחול על הלימוד שאנו לומדים אחר כך בפה הזה?". 

כ"ז באדר ה׳תשפ"ו16.03.2026 | 09:49

עודכן ב