איסור לשון הרע הפך לפרוץ, והיום ננסה להבין למה.
חפץ חיים, שיעור 4:
החפץ חיים מנתח מדוע איסור לשון הרע הפך לפרוץ כל כך: "האיסור הזה, איסור לשון הרע, נעשה הפקר להרבה בני אדם, מפני שהיצר הרע מפתה את האדם בשני אופנים. האחד: שאין הדבר שרוצה לאומרו נכנס בכלל לשון הרע. השני: שעל אדם כזה לא אסרה התורה אמירת לשון הרע. או שהיצר מרמה אותו להפך - שמחמיר עליו כל כך בענייני לשון הרע, עד שמראה לו שהכל נכנס בכלל לשון הרע. ואם כן, אי אפשר לחיות כך בעולם".
עוד כתבות בנושא
"מלבד זאת, חסרה להרבה אנשים הידיעה בעניין איסור קבלת לשון הרע, כגון שהאיסור אפילו להאמין רק בלב".
הכי מעניין
"ומפני הסיבות הללו התמוטט כל העניין, ובני אדם התרגלו לדבר כפי שיזדמן להם שייצא מפיהם, בלא שיתבוננו חלילה אם הדבר שרוצים לומר נכנס בכלל איסור רכילות ולשון הרע".
"וכל כך התרגלנו בזה, עד שבעיני הרבה בני אדם אין הדבר נחשב לעוון כלל". בעצם בשביל זה צריך ללמוד חפץ חיים, כדי לבוא ולדעת את הדרך הנכונה ללכת בה, מתי מותר לספר, ובאיזה תנאים מותר לספר.
מביא ספר פניני חיים את שמירת הלשון בשער התורה, פרק א': "יש עוד תיקון כללי המיוחד לפגם לשון הרע, והוא לימוד התורה. כמו שאומרת הגמרא במסכת ערכין: אמר רב חמא בן רבי חנינא: 'מה תקנתם של מספרי לשון הרע? אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, שנאמר, מרפא לשון עץ חיים'". עץ חיים זה התורה, אז בעצם אדם שלומד תורה, יכול לתקן ולשנות פגמים שהוא פגם בלשונו.
שמירת הלשון, שיעור 4:
בעל מחבר שמירת הלשון מכניס אותנו אל מאחורי הקלעים של תפיסת המציאות של היצר הרע, וכיצד הוא רוצה להכניענו: "היצר הרע מפתה את האדם להתרחק משמירת הלשון ומללמוד פרטי הדינים, ואומר 'מה התועלת אם תלמד? ממילא לא תוכל לשמור פיך כל ימי חייך, והלוואי תשמור יום או יומיים, הרי יש לך עסקים רבים עם מאות בני אדם' - אם כן אל תתחיל בזה כלל, כי זו מידה שאין לה קצבה".
ומיד מלמד אותנו המחבר מהי התשובה על טענת היצר שלא יוכל להחזיק בשמירת הלשון, והוא עושה זאת בעזרת משל: "אף אם נכון הדבר שלא יחזיק לשמור את לשונו יותר מיום או יומיים, וכי זו סיבה להתרפות מזה?! אפילו עשיר גדול, אם ימצא על שפת הים אבנים טובות ומרגליות שפלט הים, האם יתרפה מלאוספן מהסיבה שיש כאן כמות איסוף של כמה שעות בלבד, ואין כאן כמות גדולה יותר?!".
שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
"כן הדבר בעניין שמירת הלשון: ידוע המדרש שעל כל רגע ורגע שאדם חוסם פיו זוכה לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים לשער! הרי לא נזכר כאן חודש או שבוע אלא אפילו רק רגע אחד". שנייה אחת שאנחנו יכולים לדבר על לשון הרע ונמנענו - זה שכר שהוא בלתי נתפס.
שמירת הלשון אף מעמיק את דבריו, ולמעשה - דוחה את טענת היצר: "וכל זה לפי דברי היצר שלא נצליח לשמור על לשוננו רק ימים אחדים, אך אם נעמיק נראה שטענת היצר היא שקר מעיקרו, כי הניסיון מוכיח שאם ירצה לעמול בזה - ככל שיתרגל, יקל לו להישמר, כי יתחיל להרגיש בזמן שמדבר האם הדיבור הוא כהוגן או לא, דבר שבתחילה לא הרגיש מחמת הרגלו לדבר כל מה שרוצה, ובמעט זריזות יימנע מדיבורים אסורים".
החפץ חיים קורא לנו: גם אם נפלנו - נקום. "ואפילו אם יימשך זמן שלא יוכל להזדרז בזה מאיזו סיבה, או שכמה פעמים היצר ניצח אותו בעניין זה, אף על פי כן - אל יתייאש! כי אם יחזק עוד את נפשו ויתעורר בעניין השמירה - הוא יהיה המנצח, וכל ימיו ירגיז אדם את היצר הטוב על היצר הרע והיינו שלעולם יעשה עימו מלחמה. אם ניצח אותך היצר היום בדיבורים אסורים, עמוד מחר לנצחו, ובוודאי יעזור הקדוש ברוך הוא שתהיה מהמנצחים - כי הבא להיטהר מסייעין אותו".