בכל שנה מחדש אנחנו עומדים מול האופן שבו יום הכיפורים מעמת אותנו מול עצמנו. חרטה אינה דבר קל. היא דורשת את האומץ להודות בשגיאות, בנזק שגרמנו, בפגמים העמוקים ביותר שהתגלו בנו. אבל הפעולה הזאת, חוץ מהעובדה שהיא יכולה להביא לפיוס עם אדם שפגענו בו או לשינוי בהרגלינו, נועדה גם לאפשר לנו להגיע זכים ונקיים יותר אל השנה החדשה. כמו בכל פעולת ניקיון, גם כאן צריך לאזור כוחות, להתקרב אל הלכלוך ואפילו לגעת בו. אבל בסופו של דבר, כשהלב נקי יותר, ברור שהמאמץ היה כדאי.
מתקיעת השופר של ראש חודש אלול ועד לשקיעת החמה בערב יום הכיפורים, בין ההכנות לחג, עבודות הבישול וקניית הבגדים, נפתח חלון הזדמנויות מיוחד. זמן להתבונן פנימה, עמוק, לזהות את מה שהעכיר את נפשנו ולנסות להסיר אותו ביסודיות עם בואה של שנה חדשה.
את המסע העדין והחשוף הזה הסכימו לחלוק איתנו לכבוד יום הכיפורים כמה מאנשי הציבור, החברה והתרבות הבולטים בישראל. במבט לאחור על השנה שחלפה, הם מספרים על הדברים שהם מתחרטים עליהם, וגם על אלה שעליהם אינם מתחרטים כלל.