לרענן את המילים המוכרות: שלוש הגדות של פסח חדשות

אגדה של הגדה: בעריכת שרה ב"ק

הסיפור של העם היהודי נכתב לאורך שנים וללא הפסקה, ובכל זאת נדמה שאנחנו בתקופה תקדימית בו, עם שצף אירועים שלא מפסיק להציף אותנו ולכתוב עוד פרק בתולדותיו. בהגדה זו, שהמהדורה הראשונה שלה יצאה בשנה שעברה וכמות האירועים שעברנו מאז יכולה אף היא לפרנס ספר עב כרס, נשאלות כבר בהקדמה השאלות: מה הסיפור של ליל הסדר, מה הסיפור של העם היהודי, ומה הסיפור של כל אחד מאיתנו.

מנקודת המוצא הזאת שיבצה העיתונאית שרה ב"ק בהגדה סיפורים תלמודיים מתקופות שונות לצד סיפורים חסידיים וסיפורים מהעת הלא כל כך רחוקה. ההגדה היא חלק ממיזם כולל של מרכז זלמן שז"ר, מתוך רצון להנגיש את סיפורי העם היהודי לחברה הישראלית. בחלקים נרחבים מההגדה שובצו שאלות המאפשרות שיח שמחבר לסיפור ההגדה ממקום אישי, מתוך אותו רצון לחבר את הסיפור הכללי לכל אדם באשר הוא. 

אחד: הגדה של פסח

כולנו מכירים את השלב הזה בסדר שבו כל אחד צולל להגדה שלו, זורק איזה חידוש או רק בוהה בטקסט ומאבד את המקום שבו כולם נמצאים. ההגדה "אחד" יוצאת מנקודת הנחה שצריך להפריד בין ספר הלימוד לקראת הסדר לבין ההגדה עצמה ובה מהלך הסדר, זאת כדי לשמור על אחידות ואחדות סביב השולחן, בלי לאבד את הנוסחים השונים. ההגדה מאגדת את הנוסח הספרדי לצד האשכנזי כשהיא מסמנת את ההבדלים בין הנוסחים והכול בעיצוב נקי, מוקפד ונעים מאוד לעין.

הבחירה להוסיף למגוון האגדות גם הגדה משותפת לכל העדות מבטאת את ההכרה כי ליל הסדר הוא נחלת עם ישראל כולו על כל גוניו, ואת התפילה שכל בניו יוכלו - תוך שמירה על זהותם ומנהגיהם - להתכנס יחד ולקרוא את סיפור עמנו.

בדמיך חיי: הגדה של פסח עם פירוש הרב חיים נבון

הפירוש להגדה זו של הרב חיים נבון הוא הרחבה של פרויקט שנכתב למוסף מיוחד בעיתון זה בתקופת הקורונה. הפירוש התרחב במשך השנים, ומתייחס גם לכל האתגרים והתלאות שעברנו, כך שהוא מהדהד לצד העבר גם את ההווה.

נקודת המוצא של הפירוש היא שאת העיניים נושאים מעלה וקדימה, אבל הרגליים נטועות באדמה ובשורשים. בין דברי הרב סולוביצ'יק ורש"ר הירש משובצים גם סיפורים עכשוויים כמו על סטודנטית אמריקאית שמתרגשת מהכיתוב "פורים שמח" באוטובוס או אנקדוטה על להיטות החיילים בצבא ארה"ב לחזור מיפן בתום מלחמת העולם השנייה. מפתיע, או אולי לא, לקרוא על סקר שגילה שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר כך קוראים יותר בהגדה. בסוף ההגדה מופיע נספח שעוסק בחירות וחופש לפי הגותם של ישעיהו ברלין, ז'אן פול סארטר וחסידי השווקים החופשיים והריכוזיים, לצד האופן שבו מושגים אלו משתקפים מן ההגדה.